המיליארדר בני שטיינמץ והיועץ הפוליטי טל זילברשטיין נדונו ברומניה לחמש שנות מאסר, לאחר שבית המשפט העליון קיבל - בהעדרם - את ערעור המדינה על זיכויים אשתקד בפרשת שוחד נרחבת. השניים מתכוונים לערער לבית המשפט האירופי לצדק.

על-פי כתב האישום, שטיינמץ וזילברשטיין פעלו בשנים 2013-2006 כדי להשתלט על קרקעות ברומניה בשווי של 128 מיליון אירו, ובהן חווה בשטח של 28 דונם, באמצעות העברת הזכויות על הקרקעות לבעלות יורש העצר הרומני, הנסיך פאול. שטיינמץ היה הגורם שמימן את עסקות המרמה, והוא שהעמיד כספים למימון תשלומי שוחד לגורמי פוליטיים בכירים ברומניה. בכתב האישום נטען עוד, כי שטיינמץ וזילברשטיין השתמשו במשרדי עורכי דין כדי להסוות את פעילותם התרמיתית. הם זוכו ביוני 2019, אך כעת כאמור התקבל ערעור התביעה.

עו"ד יובל ששון, המייצג את שטיינמץ וזילברשטיין, מסר בתגובה: "הליך הערעור נוהל בניגוד לדין ולכללי הצדק ובכוונתנו לפנות לערכאות אירופיות ולפסול את ההליך, כפי שקרה לא פעם בעבר ביחס להחלטות בתי המשפט הרומנים". לדבריו, פסק הדין המזכה השתרע על פני מאות עמודים ועלה ממנו, כי החקירה נוהלה בצורה פסולה וכללה זיוף ראיות ממניעים זאים.

"לצערנו, הליך הערעור נוהל בצורה שאי-אפשר להגדירה כמשפט צדק ושמעוררת ספק לגבי עצמאות פעולתו של הרכב השופטים. כך לדוגמה, הרכב בית המשפט שונה 17 פעמים עד שנקבע ההרכב 'הרצוי'; העבירה שבה הואשמו הנאשמים לא הוצגה להם עד למתן פסק הדין; הפרוטוקולים נרשמו באופן מוטה; נמנע מעורכי הדין של הנאשמים לערוך חקירות נגדיות כנגד עדי מפתח ונעשה שימוש בראיות שאינן קבילות גם על-פי הדין הרומני", הוסיף ששון.

שטיינמץ וזילברשטיין נעצרו בישראל ביולי 2017, על-רקע כתב האישום ברומניה, בחשד לעבירות שוחד ומרמה. החוק בישראל אוסר להעניק שוחד לעובדי ממשל זרים, וניתן להעמיד לדין גם בישראל על עבירות אלו. המשטרה טענה אז, כי שטיינמץ, זילברשטיין ומעורבים נוספים "פעלו באופן שיטתי, מאורגן וסדור להלבין הון באמצעות מרמה וזיוף מסמכים בקשר לעסקות ושירותים בסכום של 9 מיליון אירו, והכל כדי לרמות גורמים/צדדים ג' ולהסתיר פעילות פלילית, בכללה פעילות שוחדית". הרשויות בישראל יצטרכו להחליט כעת כיצד לפעול, לנוכח פסק הדין ברומניה - שאיננו חלוט.

שטיינמץ נעצר גם בדצמבר 2016 בחשד שהוא ומעורבים נוספים, ישראלים המתגוררים לרוב בחו"ל, שילמו שוחד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לעובדי ציבור בכירים בגיניאה, בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים שם. לשטיינמץ זיכיון לכריית ברזל במדינה האפריקנית, אשר לדברי המשטרה הניב לו רווחים במאות מיליוני דולרים. המשטרה טענה, כי מדובר בשוחד של עשרות מיליוני דולרים למי שהיה נשיא גינאה ולרעייתו, וכי העבירות בוצעו בשנים 2012-2006.

שטיינמץ רכש בשנת 2008 חלק מהזיכיון של חברת ריו טינטו במכרה הברזל סימנדו. לאחר חילופי השלטון בגיניאה טענו הרשויות שם, כי המחיר ששילם היה נמוך במידה ניכרת משוויו של המכרה, וכי הוא הושג באמצעות תשלום שוחד לנשיא הקודם. תיק זה עדיין תלוי ועומד. כתב אישום בפרשה זו הוגש נגד שטיינמץ גם לבית המשפט בז'נבה, בשל היותו אזרח שווייצרי.

על-פי כתב אישום זה, שטיינמץ ושני נאשמים אחרים העבירו בשנים 2010-2005 שוחד בסך 10 מיליון דולר תמורת הזכויות לכריית עפרות ברזל. השלושה חשודים גם בהוצאת חשבוניות פיקטיביות ובזיוף חוזים לצורך הסוואת תשלומי השוחד שהועברו בין היתר לאשתו של נשיא גיניאה דאז, לנסה קונטה.