בני שטיינמץ, יליד 1956, הוא איש עסקים ישראלי בעל הון של מיליארדים. בשנת 2011 דורג במקום ה-182 ברשימת עשירי עולם של פורבס. הוא שהה באנטוורפן שבבלגיה במשך 18 שנים, שם עסק בעיקר ביהלומנות. כאשר חזר לישראל בשנת 1996, הרחיב את תחומי פעילותו; הוא שב ועזב את המדינה ב-2012, אך הוא עדיין בעל אזרחות ישראלית.

שטיינמץ הוא בעל השליטה ב"קבוצת בני שטיינמץ", שם מגדיר עצמו כיועץ בלבד. לקבוצה משרדים ברחבי העולם והיא משקיעה ביהלומים, זהב ומתכות באמצעות חברות-בנות. כמו-כן, החברה עוסקת בנדל"ן ובהשקעה בחברות הזנק. ב-1998 רכש 4% ממניות בנק דיסקונט, כמהלך מקדים ובמסגרת ניסיונו להתמודד במכרז על רכישת השליטה בבנק דיסקונט.

נגד שטיינמץ נוהלו חקירות רבות ברחבי העולם, אך רובן הסתיימו בלא כלום. בשנת 2009 הועלתה טענה בפרקליטות המדינה לפיה שטיינמץ העלים מס בהיקפים נרחבים. המחלוקת בין שטיינמץ לרשויות נבעה בין היתר משאלת הגדרת תפקידו ב"קבוצת בני שטיינמץ".

ב-2014 דווח לראשונה על חקירה נגד שטיינמץ בגינאה, בחשד למתן שוחד לטובות הנאה לבכירים במדינה בתמורה לאפשרות לרכוש את מכרה סימנדו במחיר נמוך. שטיינמץ רכש את מניותיה של חברת ריו טינטו במחצית מן המכרה, והחשד היה שהשוחד שולם למקורביו של נשיא גינאה. ביולי אשתקד פשטה משטרת שווייץ על משרדו וביתו של שטיינמץ בז'נבה, במסגרת חקירת חשדות אלו. הקבוצה שבבעלותו דחתה את החשדות והודיעה שתשתף פעולה עם החוקרים.

ב-2015 פורסם בתקשורת הרומנית, כי שטיינמץ, שמעון שבס ויועץ התקשורת טל זילברשטיין חשודים באחת מפרשות השחיתות הגדולות במדינה, שגרמו נזק בשווי של 136 מיליון אירו. לפי הדיווח, שטיינמץ וחבריו פעלו לשם השתלטות על קרקעות של המדינה תמורת מתנות ושוחד. במאי השנה הוגש ברומניה כתב אישום בנושא נגד שטיינמץ וזילברשטיין. האישומים הם שוחד, מרמה והלבנת הון וקיום ארגון פשיעה.