פרקליט מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה),
יוני תדמור, סגר את התיק בפרשת העלמות המס של לקוחות
בנק לאומי בארה"ב. המשמעות: איש מן האחראים לפרשה, שעלתה לבנק 2 מיליארד שקל, לא יועמד לדין.
בשנים 2010-2000 סייע לאומי ארה"ב ללקוחותיו להתחמק מתשלומי מס בעשרות מיליוני דולרים, ואף הציע ללקוחות בנק UBS השווייצרי להיעזר בשירותיו לאותה מטרה כאשר אותו בנק הפסיק פעילות זו. בשנים 2016-2014, לאחר שנחשפה הפרשה, שילם לאומי 400 מיליון דולר לרשות המיסים האמריקנית ולרשות לשירותים פיננסיים במדינת ניו-יורק. יחד עם ההוצאות הנלוות, ההערכה היא כאמור שהפרשה עלתה לבנק 2 מיליארד שקל.
בשנת 2015 קבע הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, כי באחריות לפרשה נושאים בראש ובראשונה מי שהייתה מנכ"לית לאומי באותה עת,
גליה מאור, ומי שהיה מנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית,
צבי איצקוביץ. הפיקוח קבע אז: "בעיקר האחריות על אי-בחינה מחדש של המדיניות בכל הקשור לפעילות חוצה גבולות עם לקוחות אמריקנים, אי-מיפוי הפעילויות והשירותים שמעמיד הבנק ללקוחות אמריקנים ועל אי-בחינה של מה נחשב מבחינת השלטונות האמריקנים כסיוע להעלמת מס, לרבות באמצעות פנייה לקבלת חוות דעת משפטית בעניין, נושאים המנכ"לית ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית. בנוסף, עד ינואר 2010 המנכ"לית ומנהל החטיבה לא הציפו באופן מספק את המידע על-אודות ההתפתחויות והשינוי ברמת הסיכונים הנובעים מהן בפני הדירקטוריון".
על אחריותו של
איתן רף, שהיה אז יו"ר לאומי, אמר בנק ישראל: "יו"ר הדירקטוריון לא דרש מההנהלה מידע מפורט יותר בנושא ההתפתחויות והשלכותיהם על פעילות הבנק ולא העלה את הנושא על סדר היום של הדירקטוריון עד ינואר 2010". הדירקטוריון כולו, המשיך בנק ישראל, חטא באדישות לנושא: "הדירקטוריון הסתפק בדיווחים שנמסרו לו במסגרת דוחות מנכ"ל וגם משהתקיימו דיונים בדירקטוריון, לא דרש כי יבוצע מיפוי של כלל הפעילויות והשירותים שמעמיד הבנק ללקוחות אמריקנים וכי הבנק יבחן מה נחשב מבחינת השלטונות האמריקנים כסיוע להעלמת מס, לרבות באמצעות פנייה לקבלת חוות דעת משפטית בעניין, על-מנת לזהות, לנטר ולטפל בסיכונים המתגברים בפעילות חוצה הגבולות של הבנק והקבוצה עם לקוחות אמריקנים".
בשנת 2018 אישר השופט
חאלד כבוב הסדר פשרה בבקשות לתביעה נגזרת ולתביעה ייצוגית נגד הבנק והבכירים שהיו מעורבים בפרשה. בין היתר נקבע, כי רף, מאור ואיצקוביץ יחזירו מענקים ובונוסים בסכום כולל של 5.1 מיליון שקל, שכן הללו נגזרו בין היתר מן הרווחים הבלתי-חוקיים של לאומי ארה"ב. כבוב הדגיש אז: "נדמה כי בחינת התנהלות נושאי המשרה ואחריות רצוי שתעשה במסגרת הליכי מינהליים או פליליים, אשר בדיקתם נעשית כאמור על-ידי הרשויות האמונות על כך".
כעת, כאמור, החליט תדמור לסגור את התיק הפלילי בפרשה - כפי שמוסרת (יום ד', 30.12.20) המדינה לבג"ץ. לדבריה, "הראיות שבתיק החקירה אינן מקימות סיכוי סביר להרשעה ועל כן יש לסגור את התיק. בתוך כך, ניתן גם משקל בקבלת ההחלטה, להליכים השונים שהתנהלו עד כה בפרשה ובכללם אלו שנקטו רשויות ארה"ב, הסדר הפשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד הבנק והפעולות בהן נקט בנק ישראל. עוד ניתן משקל מהותי לעמדת משטרת ישראל אשר מצאה לאחר בחינת מכלול החומרים שנאספו כי פוטנציאל מיצוי החשדות והמשך החקירה הוא נמוך ביותר".
המדינה עדכנה את בג"ץ בעקבות עתירה שהגישה עמותת צדק פיננסי, בדרישה להעמיד לדין את האחראים לפרשה. לדבריה, בשל החלטתו של תדמור - העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. תגובת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד אבי מיליקובסקי ו
מוריה פרימן.