החלת חובת הגיוס על חרדים נדחתה ל-6.7.21 - לאחר השבעתה של הכנסת ה-24. בכך נענה בג"ץ (יום ג', 9.2.21), בראשות הנשיאה אסתר חיות, לבקשת הפרקליטות. הסיבה: הבחירות לכנסת.

בנובמבר שעבר קבע בג"ץ, כי חוק הפטור יפקע ב-1.2.21 והבהיר, כי הוא מצפה שהמדינה לא תבקש ארכות נוספות. חודשיים לפני כן הודיע שר הביטחון, בני גנץ, כי הדרג המקצועי במשרדו הכין הצעת חוק עדכנית שבדעתו להביא לאישור הממשלה, לצד "מתווה חדש, רחב ועדכני לשירות בצה"ל ובשירות הלאומי". המדינה גם ציינה אז, כי בשל משבר הקורונה ומשבר התקציב, פעלה הממשלה באותם חודשים בצורה מצומצמת. באוקטובר מסרה המדינה, כי לא חלה התקדמות בנושא בשל הטיפול בקורונה ובשל התרכזותו של גנץ ב"שמירת העליונות הביטחונית של מדינת ישראל, נוכח השינויים האסטרטגיים מרחיקי הלכת שמתרחשים במזרח התיכון בעת האחרונה".

ביום בו אמור היה לפקוע החוק מסרה הפרקליטות לבג"ץ, כי גם מאז לא הייתה התקדמות בשל הקורונה ו"הקושי בקידום חקיקה שאינה קשורה בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, למעט נושאים חריגים". התפזרות הכנסת משנה את המצב, הוסיפה הפרקליטות, ולא ניתן לקדם את החקיקה שעל הפרק. גנץ הודיע, כי מאחר שלא הוקם "צוות בין-משרדי ומקצועי שיבחן מתווה שירות רחב, עדכני ושוויוני ככל האפשר, הכולל גם שירות לאומי אזרחי ושירות קהילתי לכלל המגזרים", הוא אינו מבקש מבג"ץ דחייה נוספת.

עם זאת, טענה הפרקליטות, בפועל יש מקום לארכה נוספת בשל הבחירות. הסיבה היא חוק יסוד הכנסת, לפיו "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החודשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חודשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתוקפו עד תום שלושת החודשים האמורים". במצב זה, חוק הפטור אמור להישאר בתוקף עד 6.7.21. הפרקליטות הזכירה, כי בג"ץ נתן שתי דחיות דומות בשל הבחירות לכנסת ה-22 ולכנסת ה-23, וביקשה החלטה דומה גם הפעם. כאמור, הבקשה התקבלה.