חוק הגיוס הוכן על בסיס תשתית חלקית

גילוי חדש, המצטרף לטענות לפיהן זויפו נתוני הגיוס של חרדים לצה"ל, מעלה חשש כי צה"ל ומערכת הביטחון פעלו לטיוח הנושא, נהגו בחוסר שקיפות וקיבלו החלטות שהגיעו לכלל הליכי חקיקה - שטרם הסתיימו.

מאז 11 ביוני 2018, המועד בו פורסמה תמצית המלצות הוועדה לבחינת גיוס בני הציבור החרדי, מסמך בן 6 עמודים, מנסים הח"מ ועיתונאים נוספים להשיג את הדוח המלא. במשרד הביטחון סירבו למסור את הדוח, ולא הסבירו מדוע. רק לאחר תלונות חוזרות ונשנות מצד News1 נמסר כי "בשלב זה קיים רק תקציר הדוח".

התערבות התנועה לחופש המידע חושפת מידע חדש, המתפרסם כאן לראשונה, לפיו הוועדה כלל לא הכינה דוח, והצעת חוק הגיוס הוכנה על בסיס התקציר בלבד, מבלי שהובאו בפני שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן כל השיקולים שהנחו את הוועדה. טענת משרד הביטחון כאילו הדוח לא יפורסם רק "בשלב זה" אינה מדויקת, בלשון המעטה, מאחר שדוח כזה כלל אינו קיים - ובלשון התשובה שקיבלה התנועה: "מעבר להצעת החוק ולתמצית הודעות הוועדה, לא נכתב מסמך מסכם נוסף, ולא קיים דוח מלא".

בפברואר 2018 מינה שר הביטחון ליברמן ועדה מקצועית-פנימית בנושא גיוס בני הציבור החרדי. מינוי הוועדה נעשה בהמשך להחלטת בג"ץ אשר ביטלה את פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), במטרה לנסות ולגבש הסדר בר קיימא שיעלה בקנה אחד עם צורכי הצבא כצבא-עם ממלכתי, יתייחס להערות בית המשפט העליון וגם יזכה להסכמה רחבה הנדרשת לשם עיגונו בחקיקה.

בראש הוועדה עמד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, והשתתפו בה נציגי משרד הביטחון וצה"ל - רח"ט תומכ"א, תא"ל ערן שני, הפצ"ר, תא"ל שרון אפק, הרבצ"ר, תא"ל הרב איל קרים וראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, משה צין. הוועדה התבקשה לערוך עבודת מטה לבחינת הנושא ולהביא בפני שר הביטחון המלצות בעניין, ובפרט להכין נוסח הצעת חוק שתעמוד בדרישות שהוזכרו לעיל, ושתוכל להחליף את ההסדר שבוטל על-ידי בג"ץ.

במסגרת עבודת הוועדה, התקיימו מספר דיונים של חברי הוועדה, לא ידוע כמה, ובחלקם הופיעו בפניה גורמים נוספים. במהלך הדיונים, הציגו חברי הוועדה בפניה את עמדותיהם בעל-פה, לעיתים תוך הסתייעות, לשם הנוחות, במצגות או במסמכים פנימיים לא-רשמיים. במשרד הביטחון אומרים כי הצגת העמדות על-ידי חברי הוועדה בוצעה מתוך הבנה כי דיוני הוועדה הם בגדר התייעצויות פנימיות בתוך מערכת הביטחון. בחלק מהמקרים הבהירו חברי הוועדה באופן מפורש טרם הצגת עמדתם, כי מדובר בעמדתם האישית, שאינה משקפת בהכרח את העמדה הרשמית של הגופים בתוך מערכת הביטחון אותם הם מייצגים, ובוודאי שלא ניתן אישור רשמי של הגופים להצגת אותן עמדות. כן הובהר, כי הדברים מוצגים לעיני ולאוזני חברי הוועדה בלבד, לצורך קיום הדיון הפנימי בטרם גיבוש ההמלצות על-ידי הוועדה.

הוועדה סיכמה את המלצותיה במסמך שנמסר לשר הביטחון ליברמן ושכותרתו "תמצית המלצות - הוועדה לבחינת גיוס הציבור החרדי". כן הניחה הוועדה בפני השר נוסח של הצעה לתיקון חוק שירות ביטחון. ליברמן, שכאמור לא קיבל דוח מלא, אימץ את המלצות הוועדה, והורה ליועמ"ש מערכת הביטחון לפרסם תזכיר חוק בנוסח שהציעה הוועדה. תזכיר החוק פורסם, ובהמשך אושרה הצעת החוק בנוסח שהציעה הוועדה על-ידי הממשלה. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת, אושרה בקריאה ראשונה והועברה לוועדה מיוחדת שהוקמה לעניין זה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הליכי החקיקה נעצרו עם ההחלטה על פיזורה של הכנסת ה-20.