ראש ממשלה, בנימין נתניהו, החליט (יום ד', 28.4.21) למנות את בני גנץ לשר המשפטים. ההודעה באה שלוש שעות לפני הדיון המתוכנן בבג"ץ בנושא מינוי שר המשפטים ויממה לאחר מינויו השנוי במחלוקת של אופיר אקוניס לתפקיד. הממשלה אישרה את המינוי במשאל טלפוני, כאשר 18 שרים הצביעו בעד וששת האחרים לא השתתפו בהצבעה. בהמשך ביקש נתניהו מבג"ץ לדחות את הדיון המתוכנן והבטיח שיביא לאישור הממשלה בשבוע הבא (2.5.21) את מינוי יתר השרים: התקשורת, ההשכלה הגבוהה, המים, השוויון החברתי והמדע. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ביקש גם הוא לדחות את הדיון ולאפשר לו למסור עידכון בשבוע הבא. השופטים נענו לבקשות והדיון בוטל.

בני גנץ שימש כממלא מקומו של אבי ניסנקורן, שהתפטר בעקבות מעברו מכחול-לבן למפלגתו של רון חולדאי. החוק מאפשר מילוי מקום לשלושה חודשים בלבד, והללו תמו לפני חודש. ההסכם הקואליציוני להקמת ממשלת החילופים, המעוגן בחוק יסוד הממשלה, קובע שהעומד בראש כל גוש הוא שיקבע את השרים מטעמו וגנץ ביקש ליטול לעצמו את התיק. נתניהו סירב והמשרה נותרה פנויה - מצב שגרם לשיתוק של ועדות שרים מרכזיות ולצורך להביא עצורים ואסירים לבתי המשפט למרות הקורונה. בתחילת השבוע הקציב בג"ץ לממשלה 48 שעות למנות שר משפטים. הרוב של הליכוד דחה את ההצעה למנות את גנץ ואישר את מינויו של אקוניס - צעד שלטענת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, היה חסר תוקף ולכן יש להתעלם ממנו.

אמש הקפיא בג"ץ את מינויו של אקוניס והורה לנתניהו ואקוניס לנמק עד היום ב-11:30 מדוע לא יבוטל. נתניהו אומנם טען בתגובתו לבית המשפט, כי פעל במסגרת סמכותו כאשר הביא למינויו של אקוניס - אך כאמור חזר בו מן המינוי עצמו. בדיון אתמול אותתו השופטים בצורה ברורה, כי בכוונתם לפסול את מינויו של אקוניס. הנשיאה אסתר חיות הבהירה, כי על-פי פסיקתו של בית המשפט העליון - חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה כל עוד לא נפסק אחרת. "מה שקרה היום בהצבעה, על-פי חוות היועץ המשפטי לממשלה - לא נעשה דבר, זה עומד בניגוד מוחלט לחוות הדעת שלו".

בא-כוחו של נתניהו, עו"ד דוד פטר, הכחיש את דבריו של מנדלבליט לפיהם לא ניתן לו להשמיע את חוות דעתו לפני ההצבעה וטען: "הנוכחים שמעו את דבריו בהרחבה". השופט עוזי פוגלמן הגיב: "שמעו ובחרו להתעלם?". פוגלמן הוסיף: "גם אם אדוני לא מקבל את הפסיקה של בית משפט שהממשלה מחויבת לעמדתו אלא אם נפסק אחרת, לשמוע את העמדה צריך. אם היועץ המשפטי לממשלה רוצה לחוות דעתו, שדבר מסוים נעשה בהשקפתו לא כדין - מאפשרים לו, ולא אומרים לו להשמיע לאחר מעשה. זה מה שהיה לפחות ממה שאני מכיר מאז קום המדינה".

השופטים גם היו צפויים להוציא צו מוחלט, שיחייב את נתניהו למנות מיד את שר המשפטים - עמדה בה תמך מנדלבליט. העתירות לבג"ץ מבקשות להורות לנתניהו לאייש את כל המשרות שהתפנו בחודשים האחרונים, כולל שר התקשורת. מנדלבליט הודיע בתחילת השבוע, כי נתניהו הבטיח להעלות את הנושא לדיון בישיבת הממשלה בשבוע הבא, ונראה שהשופטים יעניקו לו פרק זמן זה.