דיווח פלשתיני: רחפן צה"לי נפל ונתפס בבית חאנון

ביום א' הקרוב, 2 במאי, ימלאו מאה שנה בדיוק לרצח המזעזע של הסופר יוסף חיים ברנר הי"ד, יחד עם עוד חמישה יהודים, בידי פורעים ערבים צמא דם, בבית בודד בלב פרדסי אבו כביר ביפו. בפרעות ההן ביפו, שהחלו ב-1 במאי 1921, נטבחו 47 יהודים ונפצעו 140. באותם ימים לא הייתה ביפו שום ישיבת הסדר (שעצם נוכחותה כיום ביפו נתפסת על-ידי הפורעים ותומכיהם כמעשה התגרות) וגם לא שום נוכחות מתגרה אחרת. כאז כן היום: ההתנכלויות ליהודים רק בשל יהדותם, היו ויהיו ביפו ובירושלים ובכל מקום בו תדרוך כף רגלו של יהודי, בידי שבאב משולהב, כל עוד לא יפעל העם היושב בציון לגדיעת התוקפנות.

אני מצר על כך, שבמדינת ישראל שלי ישנו ממשל, שלא הפנים את העולם המוסרי והאנושי של הנביא ישעיהו, כפי שבא לידי ביטוי בזעקת כאבו המר: "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם". אני מצר, שלא הופנם גם המשך פסוק ח' בפרק ה', בו הנביא מתריס נגד הסבורים כאילו "הוֹשַׁבְתֶּם לְבַדְכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס יכנס מחר את ההנהגה הפלשתינית כדי לדון בגורל הבחירות הפלשתיניות נוכח התנגדותה של ישראל לקיום הבחירות בעת הזו מחשש לניצחון של תנועת חמאס בבחירות לפרלמנט, דבר שיחזק את כוחה בשטחי הגדה ויסכן את שלטון הרש"פ וביטחון ישראל. על-פי גורמים בכירים בפתח,יו"ר הרש"פ צפוי להודיע בנאום שישא מחר על דחיית הבחירות ולהאשים את ישראל כי סירובה להשתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות הוא שאילץ אותו לדחות את הבחירות.

על פניו, מעולם לא עמדה בראש מפלגת מפא"י על גלגוליה השונים מנהיגה ליברלית ממרב מיכאלי, שבחירתה להנהגת המפלגה עוררה שמחה גדולה בליבה הפמיניסטית בישראל, ובמחנה המרכז-שמאל בכלל. אך דומה שהגיע הזמן להעמיד את הליברליזם של מיכאלי במבחן הביקורת, ראשית כל בנושא המדיני, ובעיקר בעמדותיה הפמיניסטיות (להלן). יש מקום לספק בשיא הליברלי שהביאה מיכאלי למפלגתה, למשל כשמשווים את דמותה לזו של משה שרת, ראש הממשלה מטעם מפא"י בשנים 1955-1954. האחרון התנגד בחריפות למשטר האפרטהייד שהתקיים בין השנים 1966-1948, בו צידד בן-גוריון. למשל, בישיבת סיעה בפברואר 1951, הזהיר שבארץ נעשים נגד ערבים "דברים איומים". עוד הוסיף כי "עד אשר ייתלה יהודי בעד רצח ערבי על לא דבר, בדם קר, אז היהודים לא יבינו שהערבים זה לא כלבים אלא בני אדם". פנחס לבון, שהתנגד גם הוא לממשל הצבאי, התבטא בצורה חריפה אף יותר כשאמר בכנס בבית ברל בשנת 1955, חודשים ספורים לאחר שהתפטר מתפקידו כשר הביטחון: "מדינת ישראל איננה יכולה לפתור את שאלת הערבים שישנם במדינה בדרך נאצית. הנאציזם הוא נאציזם, גם אם הוא נעשה על-ידי יהודים".