|
כוח מחטיבת הצנחנים על נחתת עם טנקים, לקראת הנחיתה ליד שפך האוולי [צילום: מיקי צרפתי/במחנה]
|
|
|
|
|
היום לפני 39 שנה, תקפו מטוסי חיל-האוויר מטרות מחבלים במרחב דרום לבנון, ספינות חיל-הים הפגיזו מקורות אש של המחבלים ופגעו בכלי רכב שלהם לאורך החוף, ולקראת צהריים החלו הכוחות לנוע למשימתם. בהתחלה הופעלו אוגדות 91, 36 ו-252, שנעו בשלושה צירים - כביש החוף, אל רמת נבטיה ובאזור ה"פתחלנד". הייתה זו תחילתו של מבצע שלום הגליל שבהמשך התגלגל למלחמה.
בשלושת הימים הראשונים של המבצע התנהלה הלחימה נגד המחבלים. אוגדה 91 נעה במישור החוף, תוך ניצול מספר צירים, הגיעה עד מצפון לצור והשתלטה על גשר קסמיה שעל הליטני. כוח שריון מהאוגדה המשיך לנוע צפונה והגיע עד מדרום לצידון. אוגדה 36 חצתה את גשר עקיה שעל הליטני, נעה לעבר רמת נבטיה והשתלטה על אזור ארנון. בה בעת כוח משנה שלה החל בלחימה על מבצר הבופור וכוח אחר המשיך להתקדם צפונה. אוגדה 252 פעלה במורדות המערביים של החרמון, כשהיא מתקדמת בצירים המעטים באזור זה והגיעה עד העיירה חצביא, כשהיא נמנעת מלהיכנס בקרב עם כוחות סוריים ברצועת האבטחה, למרות שאלה פתחו באש ארטילרית על כוחותינו.
לקראת ערב הופעלו שני כוחות נוספים - אוגדה 162 חצתה את הליטני בעקבות אוגדה 36, ובלילה התרכזו כוחותיה מצפון לנהר. אוגדה 96 הונחתה בשפך האוולי.
הרקע למבצע: ב-3 ביוני 1982 ניסתה חוליית מחבלים מארגונו של אבו נידאל להתנקש בחייו של שגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב. השגריר נפצע קשה ונותר מחוסר הכרה עד לפטירתו ב-2003. היה זה פיגוע נוסף בשורת פיגועים שבוצעו מאז הפסקת האש בין ישראל לארגוני המחבלים שהושגה ביולי 1981. לפי פרשנות ארגוני המחבלים, ההסכם היה תקף רק לגזרת לבנון, ובגזרה זו אכן נשמר בדרך כלל השקט, וניסיונות הפיגוע בוצעו בגבול ירדן ובחוץ לארץ. ישראל שקלה מספר פעמים פעולה בהיקף רחב בלבנון; צה"ל היה ערוך למבצע כזה ואף ריכז כוחות לשם כך, אך הוחלט להבליג. הפעם באה תגובה. למחרת, ב-4 ביוני בשעות אחר-הצהריים, תקפו מטוסי חיל-האוויר תשעה יעדי מחבלים בלבנון, שניים מהם בעיר בירות. לאחר התקיפה פתחו המחבלים בהפגזה כבדה על יישובי הגליל. במוצאי שבת, 5 ביוני, התכנסה הממשלה והחליטה להטיל על צה"ל את המשימה להוציא את כל יישובי הצפון מטווח האש של המחבלים בלבנון, תוך הימנעות מתקיפת כוחות הצבא הסורי בלבנון, אלא אם יתקפו את כוחותינו.