|   15:07:40
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
סוכנות ראש
עריכת הסכמי ממון: השלבים המומלצים בדרך להסכם מוצלח
כתיבת המומחים
עו"ד גיל קראוס דורג ב-DUNS100 כאחד המשרדים הבולטים בביטוח לאומי
גרמניה-פולין במלחמת העולם השנייה [צילום: צ'ארק סוקולובסקי, AP]
קריסה ולקחה – ב. מופתעים תמיד אנחנו (פרק 12)

היעד - הכרעה מהירה

ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת הבזק הרוסית; תורת הביטחון של ישראל; תוכנית "תנופה" של הרמטכ"ל אביב כוכבי שכשלה במבחן 7 באוקטובר ו"חַרְבות ברזל"
19/04/2024  |   אורי מילשטיין   |   תחקירים   |   תגובות


התפתחות הטכנולוגיה הצבאית

היעד הצבאי-לאומי העיקרי של גרמניה, בתקופה שקדמה להיטלר, היה פולין. יעד-המשנה היה צרפת. ברית-המועצות הקומוניסטית הייתה בעלת-ברית אסטרטגית, בה הקימו הגרמנים את תעשיית הנשק שאסר עליהם הסכם ורסאי להקים בארצם, ובעזרתה הם התחמשו וחימשו גם את מארחיהם. משַקֵם צבא גרמניה, הגנרל הנס פון זִקְט, אמר עוד בשנת 1922: ״קיומה של פולין הוא בלתי-נסבל ואינו מתיישב עם תנאֵי היסוד של חיי גרמניה. פולין צריכה להסתלק, ותסתלק – כתוצאה מחולשתה הפנימית היא, ומפעולה מצד רוסיה, בעזרתנו... מחיקת פולין צריכה להיות אחת המשימות היסודיות של המדיניות הגרמנית... ואפשר להשיגה באמצעות רוסיה ובעזרתה״.1 לתחזית הזאת, המושלמת כמעט, לא שמו לב מנהיגי הפולנים ולא התכוננו לקראתה, למרות שהיו להם עשרים שנה לעשות כן, מיום שהוקמה מדינתם מחדש, אשר חלקים ממנה היו שייכים לגרמניה לפני מלחמת-העולם הראשונה, ובהם חיו כשני מיליון גרמנים. זאת הייתה פצצת זמן, ובתנאים ששררו באירופה בין שתי מלחמות העולם, הייתה מוכרחה להתפוצץ. כיבוש מערב פולין לא הייתה רק גחמה של אדולף היטלר ושל נאצים נאמנים; זאת הייתה משאת-נפש לאומית בגרמניה.

מכך התעלמו גם כשלושה מיליון יהודים שחיו בפולין, וזאב ז'בוטינסקי הזהירם שוב ושוב מפני העתיד להתרחש ודחק בהם לעלות לארץ ישראל. התעלמות זאת מלמדת שרוב בני האדם אינם מבינים מה באמת מאיים על שרידותם. הדברים אמורים לא רק לגבי יהודי פולין לפני מלחמת העולם השנייה אלא גם לגבי יהודי מדינת ישראל כאן ועכשיו, כפי שאַראה בסוף פרק זה.

היעד הצבאי-אסטרטגי של גרמניה אחרי מלחמת-העולם הראשונה היה, כאמור, לפתח אופציה צבאית שתביא להכרעה מהירה במהלך אחד מפתיע, מתוכנן כהלכה ויעיל. מלחמת החפירות, והקיפאון בחזית המערבית במלחמת-העולם הראשונה, פגעו בגאווה הלאומית הגרמנית, בעלת מסורת הלחימה הברברית, שעיקרה: ניידוּת והשמדה. בשביל הגרמנים, מלחמה הייתה ספורט לאומי שלא די לנצח בו, אלא יש גם לזכות באהדת הקהל ובתשואותיו, על ניהול מבריק, אלגנטי ויעיל. מלחמת-העולם הראשונה לא זיכתה את הגרמנים בתשואות. מלחמת-העולם השנייה אמורה הייתה לפַצות את הצבא הגרמני על כבודו שנרמס במלחמה הקודמת, בה נתגלו מפקדיו כשלומיאלים, לא פחות מן המפקדים הצרפתים והאנגלים (הרוסים לא היו בני-תחרות), ועל כך שגם ב״וֶרמַכט״ פיקדו חמורים על חיילים אמיצים.2 בחיפוש אחרי הכרעה אחת מהירה מצאו התיאורטיקנים הצבאיים הגרמנים את סוד ההלם שבצליחת הסער. הם לא הבינו את מלוא הפוטנציאל הגלום בצליחת הסער לגבי ההכרעה המהירה בקרב. המהפכנים שבהם הקדישו תשומת-לב רבה יותר למיכון: לזרוע האווירית, לגייסות השריון ולקרב המשולב ביניהם. המיזוג, בנקודת ההכרעה, של הגילוי שבאקראי, הבלתי-מודע בחלקו, והחֵילות הממוכנים החדשים – הוליד את ה"בליץ קריג״ ואת ההכרעה המהירה במהלך אחד.

מתקפת בזק

עוד בשנת 1925 תִרגל הצבא הגרמני, המוגבל על-פי חוזה ורסאי, צליחת מכשולי מים על גשרים צפים. הגשר הוכן בלילה, ובבוקר עברו עליו שתי דיביזיות. בשנת 1932 תִמרן הצבא הגרמני צליחה על הנהר אוֹדֶר, כהכנה לצליחת הבּרדה והוויסלה – מכשולי המים העיקריים במערב פולין ובצפונה.3

הצבא הגרמני, שהתכונן למתקפת-בזק4 (״בליץ קריג״)5, התכוון לצלוח נהרות על גשרים קיימים, לפני שיהרוס אותם האויב. כל מדינה וכל צבא היוצאים למלחמה מבקשים לנצח את האויב ולהשיג את מטרותיהם במהירות, ורובם מניחים שיעשו כך. גם היטלר ביקש לסיים במהירות את הכיבושים הצבאיים שלו, במהלך הכרעה אחד, כפי שכתב בספרו ״מיין קאמפף״, וכפי שהתבטא אחר-כך. בפולין ובצרפת הוא הצליח, אך הייתה זאת הצלחה מערכתית ולא אסטרטגית: המלחמה התארכה למעלה מחמש שנים, והוא הובס בה, לא במהלך הכרעה של אויביו אלא במלחמת שחיקה, שכתשה את גרמניה הנאצית, ושממנה הוא כה חשש. מלחמת שחיקה זו עוררה בגרמניה גורמי הרס פנימיים והם שהכריעו את גרמניה הנאצית מבפנים. תושבי האי הבריטי, טיפוסים ימיים באופיָם, בהיסטוריה שלהם ובמבנה צבאם, לא הוכו בהלם אחרי צליחת הסער של הוויסלה במזרח והמאז במערב, והם עוללו להיטלר מה שעוללו בתחילת המאה התשע-עשרה לנפוליאון כשהביסו אותו הרחק ממולדתם. אבל בשלבים הראשונים של המלחמה, צלחה מאוד דרכו של היטלר, הוא האמין שגילה את סוד ההכרעה המהירה במהלך אחד, וזה היה פיתוי שהוא לא היה יכול לעמוד בפניו.

האסטרטגים הגרמנים הניחו שהאויב, בנסיגתו, ידחה עד הרגע האחרון את הריסת הגשרים, שבבנייתם הושקעו כספים רבים, ושפיקוד זריז ודייקן מסוגל לקרוא נכון את שדה הקרב ולהקדים את האויב המהסס. פיקוד כזה הכשירו פון זקט ויורשיו. גרמניה הנאצית ניצלה בחוכמה, בעת הכנותיה למלחמה, את השעון התרבותי והשעון הטכנולוגי-מדעי שהלך והתייעל בתרבותה מאז ימי פרידריך וילהלם הראשון, ובעיקר בימי בנו, פרידריך הגדול, במאה השמונה-עשרה, ואת הנסיגה בתרבות השרידות במערב אירופה. טעותם העיקרית של היטלר והמפלגה הנאצית בתחום זה הייתה האנטישמיות, שהשתוללה בקרבם, ורדיפת היהודים החולנית. אלה דִלדלו את גרמניה ממוחות מבריקים רבים. קואליציה בלתי-אפשרית בין היטלר לאלברט איינשטיין, בין הנאצים ליהודים, הייתה עלולה להעניק לגרמניה ניצחון מכריע במלחמה ההיא, בתקופה שבה רוב הבריטים והצרפתים נהו אחרי חלומות פציפיסטיים, עד כדי כך שניתן לומר שהם איבדו את הזהירות הטבעית-אבולוציונית.6 למרות שקואליציה אסטרטגית כזאת הייתה בלתי אפשרית, היטלר היה נוהג ביתר-חוכמה לוּ דחה את ״הפתרון הסופי״ לבעיית היהודים עד אחרי המלחמה, ואילו בשנות שלטונו הראשונות ובזמן המלחמה היה מנסה לרכוש, דווקא, את לבם של היהודים. תיאורטית, לפחות, אין זה תסריט שיש בו סתירה אנליטית פנימית.

גאורגי שטרן – הגודריאן היהודי של ברית-המועצות

רעיון מתקפת הבזק, תוך שימוש בדיביזיות שריון, במרכז עוצבת היבשה, וניהול קרב התקפה משולב: שריון, חי״ר, אוויר וארטילריה, התפתח בצבא האדום של ברית-המועצות, במקביל להתפתחותו בגרמניה הנאצית. אף ששתי מעצמות אלה ניצבו משני עברי המתרס, במלחמת האזרחים בספרד ב-1936, ואף שהאידיאולוגיות של שתי המדינות היו לכאורה מנוגדות, המשיך שיתוף הפעולה בין צבאותיהן, שראשיתו בתחילת שנות העשרים. בזיכרונותיו סיפר המרשל ז׳וקוב, כי שנתיים לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה, בסתיו 1937, נערכו בברית-המועצות תמרונים בהפעלת ארמיה בהתקפה. בתמרונים נכחו שר ההגנה, המרשל ק. וורושילוב, הרמטכ״ל הסובייטי ב. מ. שפושניקוב, וכן משלחת קצינים בכירים מהמטה הכללי הגרמני.

בשנים 1938–1939 לחמה ברית-המועצות נגד יפן במונגוליה החיצונה, ״מלחמת צ'נקופנג״ ב-1938 ו״מלחמת נומונהן" ב-1939. בתחילה הנחילו היפנים לצבא האדום תבוסות קשות. אז נטל את הפיקוד על המבצעים ראש המטה היהודי של הכוח הסובייטי בחזית המזרח הרחוק, הגנרל גרגורי מ. שטרן, ובמבצע ״לייק קאסאן״ גבר על היפנים. ביולי 1939, חודשיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, פיקד שטרן על צליחת עוצבות שריון את נהר חאלקה והביס את היפנים. בינתיים מונה למפקד החזית במזרח הרחוק הגנרל ז׳וקוב, שהתרשם מאוד מתפיסותיו הצבאיות של שטרן ולמד אצלו את לוחמת הבזק המשוריינת ואת הקרב המשולב, אותם הוא יישם אחרי שנתיים במלחמתה של ברית-המועצות בגרמניה. שטרן זכה לעיטורי הגבורה הגבוהים ביותר בברית-המועצות וב-1940 נשלח לפינלנד להציל את הצבא הרוסי שהסתבך במלחמה עם הצבא הפיני. גם בפינלנד הצליח שטרן מאוד.

בפגישה עם שר ההגנה וורושילוב הציג שטרן את לקחי מלחמת נומונהן: הוכח, לדבריו, יתרון כושר התמרון של הטנק כשהוא פועל בסיוע ארטילרי, ויש לפתח את המתקפה המשולבת למלחמת-בזק.

הצלחתו הגדולה של שטרן בלחימה והיוקרה שלה זכה בצבא האדום טֵרפו את דעתו של סטאלין שלקה, לפי אחת הגרסאות, בשיגעון-רדיפה, במיוחד מפני יהודים. שבוע לפני פלישת גרמניה לברית-המועצות, נעלם שטרן, ככל הנראה נרצח על-ידי השליט הקומוניסטי, ״שמש העמים״ (בעיני הסוציאליסטים בעולם כולו וגם ביישוב היהודי בארץ-ישראל). שטרן היה אז בן ארבעים ואחת.

דומה כי שטרן היהודי היה ה"גודריאן" של ברית-המועצות, ולפי כל הסימנים פיתחו השניים את רעיונותיהם לא רק במקביל אלא גם בשיתוף פעולה. שטרן היה אינטלקטואל צבאי, בעל כושר טקטי מזהיר, מן הבולטים שהיו, כנראה, בהיסטוריה. ייתכן שגורל העולם היה אחר – גורל היהודים בוודאי היה שונה – ואולי אפילו הייתה נמנעת השואה, לולא רצח סטאלין את שטרן, ולו היה מטיל עליו את המשימה, לשבור את המתקפה הגרמנית ב-1941 ולחסל את גרמניה הנאצית. אבל בניגוד להיטלר, סטאלין שנא אנשי צבא מבריקים, וכל מי שמנהיג ברית-המועצות שנא, נחשב כמת. כך תרם סטאלין את אחת מתרומותיו לשואה. בכל-זאת הייתה תרומתו של שטרן למיגורה של גרמניה הנאצית עצומה, על-ידי השפעתו על ז׳וקוב, שהיה מן הבולטים במפקדי ברית-המועצות באותה מלחמה.

"תנופה" איטית מאוד

כמונגוליה במאה ה-13 וכגרמניה במאה ה-20, תפיסת הביטחון של ישראל – שנוסחה ב-1953 על-ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון במסמך 18 הסעיפים, ועודכנה פעמים אחדות, על-ידי חבר הכנסת והשר דן מרידור ב-1986–1987 וב-2006; על-ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט ב-2015; על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2018 ועל-ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי בתוכנית "תנופה", ב-2020, לחמש שנים – קובעת שעל ישראל לנהל מלחמות קצרות. כשהציג כוכבי את תוכניתו למפקדי צה"ל מסגן-אלוף ומעלה, הוא התחייב שהתוכנית "תביא לקיצור משך המערכה". שר הביטחון בעת אישור התוכנית, נפתלי בנט, ציין ש"התוכנית תאפשר לצה"ל להלום באויב מהר יותר, בעוצמה גדולה יותר, עם כושר השמדה חזק יותר, ובכך להכריע את האויב ולהביא ניצחון. צה"ל מהיר חזק וקטלני". התוכנית כללה גם את הרחבת יכולות ההגנה האווירית וההגנה בגבולות. 7
עוד כחצי שנה אמורה התוכנית להסתיים. ב-7 באוקטובר 2023 התברר שגבול רצועת עזה היה מופקר, שההגנה האווירית הודממה, ושמלחמת "חַרְבות ברזל" – שהוכרזה בתגובה לשבת שמיני עצרת – מתנהלת בכבדות כבר חצי שנה, הכרעה אינה נראית באופק, ומעמדה הבינלאומי של ישראל צנח לשפל בגלל אופן ניהולה. הלקח: ראשי מערכת הביטחון של ישראל, אזרחים ואנשי צבא, אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה, כפי שהבינו ג'ינגיס חאן במאה ה-13 והיינץ גודריאן במאה ה-20. ניתוח מהלכי צה"ל בעזה ב"חרבות ברזל" מלמד שביצוע הקרב המשולב הינו ברמה גבוהה, פיקוד המערכה בינוני והפיקוד האסטרטגי חלש.

מערכות בזק לא הביאו ניצחון לגרמניה הנאצית, אך המערכות בוצעו כהלכה בשדות הקרב ובעלות הברית לא השמידו את גרמניה המובסת, כך שהסיכון שלה לא היה כה גדול ביציאה למלחמה. אויבינו מאיימים להשמידנו, ועם מנהיגות ביטחונית ופיקוד צבאי כפי שיש לנו, אפשר שיבצעו בנו את זממם.

___________________

בשבוע הבא: פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון-יתר בפולין הוביל את היטלר ליזום מלחמה איזורית במערב אירופה שהתפתחה למלחמת עולם; לקחים.

הערות

1. שיירר ו., ״עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי״, 1976.
2. בזכרונותיו, סיפר הפילדמרשל פון פאלקנהיין, שהגנרל אריך לודנדורף העיר בזמן מלחמת העולם הראשונה: ״החיילים האנגלים נלחמים כאריות״. השיב לו מיור-גנרל מאקס הופמן: ״אמת, אלא שכידוע לנו היטב, את האריות הללו מנהיגים חמורים״. בספרו, ״החמורים״, מותח אלן קלרק ביקורת חריפה על מצביאיה של מלחמת העולם הראשונה. רוב מצביאי צה״ל במלחמת יום הכיפורים ראויים לאותו כינוי.
3. 1987, Citino R., “The Evolution of Blizkrieg Tactics”.
4. את אסטרטגיית מתקפת הבזק המוצלחת ביותר בהיסטוריה פיתחו וביצעו המונגולים במנהיגותו של ג'ינגיס חאן במאה ה-13. בעזרתה הוא הקים את האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות אחרי האימפריה הבריטית והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף.
5. הגֵּנֵאָלוֹגְיָה של המונח הזה מצויה במונח התורכּי ״יִילדֶרים״) Yilderim – ברק), שהיה כינויו של השולטן באיאזיד שחי בסוף המאה ה-14 ופעל במלחמותיו במהירות הברק. ב-15 ביולי 1917 הקים הצבא הטורקי מפקדת ״יִילדרים״ כדי להדוף את ההתקפה הבריטית על בגדד. מפקדת יִילדרים פעלה גם בחזית ירושלים. קצינים גרמניים ששרתו כיועצים בצבא הטורקי במלחמת-העולם הראשונה, ייבאו את המונח לגרמניה. את המונח ״בליץ קריג״ טבע, כנראה, היטלר ב-1936. הביטוי הזה נשמע בשיחות שניהל הנספח האווירי בשגרירות צרפת בברלין, עם הגנרל הגרמני בודנשץ, אחרי ועידת מינכן וקודם שפרצה מלחמת-העולם השנייה. ב-25 בספטמבר 1939 פורסם הביטוי הזה בכתבה שהתפרסמה ב״טיימס״ הלונדוני, בעניין פלישת הצבא הגרמני לפולין. איש הצבא הצ׳כי הגולה, פ. מיקשה, כתב את הספר הראשון בשם זה: ״בליץ קריג״, שפורסם בלונדון עוד ב-1941. עד היום פורסמו ספרים רבים באותו שם.
6. היטלר, צריך להודות, היה אחד המעטים שאיתרו את חולשתה הפנימית של צרפת. ב-5 בנובמבר 1939 הוא אמר למפקד העליון של צבא היבשה, גנרל ולטר פון בראוכיטש, שהתנגד אז לתקוף את צרפת: ״אני מעריך את רצון הלחימה של הצרפתים כידיד. כל צבא הוא בבואה של עמו. העם הצרפתי מהרהר רק בשלום ובחיים טובים, והוא שסוע ומפולג במאבק פרלמנטרי. לפיכך, אף שקציניו אמיצים ומאומנים, אין הצבא מפגין החלטיות לחימה, כמצופה ממנו. אחרי הנסיגות הראשונות הוא יתמוטט עד מהרה״. (אליסטר הורן, ״כך נפלה צרפת״, 1987). מדינת ישראל לא הפיקה לקחים מתבוסת צרפת במלחמת-העולם השנייה. הגורם לכך שתוצאות מלחמת יום הכיפורים בישראל לא היו דומות לתבוסת צרפת הוא ההבדל שבין גרמניה – שהייתה בה חברה טכנולוגית מתקדמת, צבא יעיל ואסטרטגיה של הכרעה – לבין מצרים, בעלת החברה המפגרת, צבא בלתי יעיל ורדוף פחדים, ואסטרטגיה שמטרתה הייתה הנעת מהלך מדיני.
7. ניר דבורי, הכרעה מהירה, 12N, 13.02.2020.

תאריך:  19/04/2024   |   עודכן:  19/04/2024
אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
היעד - הכרעה מהירה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מוטי אשכנזי
25/04/24 09:34
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צמיחתו של גאון צבאי: היינץ גודריאן; התרבות הצבאית הפרוסית; פיתוח ה"בליץ קריג" בצבא גרמניה בין שתי מלחמות העולם; חשיבות השילוב בין תיאוריה ופרקטיקה; איך יחיא סינוואר הָמַם את ישראל; הקוגניציה כאמצעי לחימה עיקרי
12/04/2024  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
המהפכנות הגרמנית בתחום הצבאי אחרי מלחמת העולם הראשונה; היטלר וסטַלין - שוני וזהות; חוכמתו המַקרו-אסטרטגית של היטלר; היטלר הבין את מהפכת המיכון שהייתה שלב במהפכה התעשייתית; היטלר עודד ותמך במהפכנים צבאיים כמו היינץ גודריאן; בתבונתו המקרו-אסטרטגית עלה היטלר על כל מנהיגי המדינות בימיו ומאז ועד ימינו
05/04/2024  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
ספטמבר 2020. הימים ימי מגפת הקורונה, והגבלות הבריאות משפיעות גם על תפקוד התחבורה הציבורית. השירות בימי החול מסתיים מוקדם מהרגיל, ובסופי-השבוע, כבר מיום שישי בבוקר, אין תחבורה ציבורית, למעט כמה קווים עירוניים שהוחרגו.
31/03/2024  |  עידן יוסף  |   תחקירים
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטואלי, על התרבות הישראלית בכלל ובייחוד על התרבות הצבאית הירודה, כפי שכל העם ראה את קולותיה ב-7 באוקטובר 2023
29/03/2024  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
פרסום ראשון ב-News1: כרטיסיות נסיעה בתחבורה הציבורית שרכש הציבור בסכומים גבוהים יופקעו מן הציבור ויגיעו לאוצר המדינה. מדובר בהחלטה הנוגעת לכ-900 אלף כרטיסי רב-קו שבהם ישנן יתרות של כרטיסיות בשווי של מיליוני או עשרות מיליוני שקלים.
26/03/2024  |  עידן יוסף  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
אין כאן איזה עניין שבין הצמרת המדינית לצמרת הביטחונית    יש כאן עניין של עתיד המדינה אשר שוקעת יותר ויותר בביצה ואין כל סימן שהיא תיחלץ ממנה בקרוב
יואב יצחק
יואב יצחק
חקירה שהתקיימה בישראל נגד גרטלר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד שנתן שוחד לדנינו ולגורמים נוספים, הסתיימה בלא כלום, לאחר שלא נמצאו ראיות; כך גם חקירה שהתקיימה ע"י FBI בחשד לשוחד בקונגו ...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
מיהו גולן, מה דעותיו - לכל ידוע, לא כן אבי שקד    לפי מודעות הענק שפירסם בעיתונות סוף השבוע, הסוציאליסט הזה כנראה אינו חסר ממון בכיסיו    כגודל המודעות - כך גודל האבסורד הפוליטי
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il