גנץ יציע ועדת חקירה לצוללות; סיכוי קלוש מאוד להקמתה

שר הביטחון, בני גנץ, יגיש בקרוב לממשלה הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות - אם כי ספק רב האם ניתן יהיה להקים כזאת כל עוד מתנהל ההליך הפלילי בפרשה. גנץ הודיע הערב (מוצ"ש, 19.6.21) על כוונתו, באומרו ש"לא ניתן להשאיר את סימני השאלה פתוחים".

בפרשת הצוללות קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי אין מקום לחקור את ראש הממשלה דאז, בנימין פוטין. הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד מיקי גנור, שהיה הנציג בישראל של קונצרן טיסנקרופ, יצרן הצוללות וכלי שיט אחרים שרכש חיל-הים; אבריאל בר-יוסף, שהיה סגן ראש המטה לביטחון לאומי; שי ברוש, לשעבר מבכירי חיל-הים; מודי זנדברג, יו"ר קרן היסוד; ודוד שרן, שהיה ראש מטהו של שר האוצר וכיום מזכיר חברת קצא"א. הטענה המרכזית היא ליחסי שוחד בין גנור לבין הנאשמים האחרים בעסקות עם חיל-הים. הפרקליטות סגרה את התיק נגד מי שהיה מפקד חיל-הים וכיום יו"ר רשות התעופה האזרחית, אלי מרום ("צ'ייני"), ונגד פרקליטו ובן-דודו של פוטין, עו"ד דוד שמרון.

בפני בג"ץ תלויות ועומדות עתירות המבקשות להורות לפתוח בחקירה גם נגד פוטין, והן נתמכות בתצהירים של בכירים לשעבר במערכת הביטחון - ובהם יריבים פוליטיים של פוטין. בכירים אחרים אומרים, כי לא נפל פגם בהחלטותיו של פוטין, ובראשן רכישת שתי צוללות נוספות והסכמה למכירת צוללות למצרים. קרוב לוודאי שבג"ץ לא יתערב בהחלטתו של מנדלבליט.

גנץ יזם אשתקד הקמת ועדת בדיקה של משרד הביטחון לחקירת הפרשה, אך מנדלבליט הטיל עליה מגבלות משמעותיות כדי שלא לפגוע בהליך הפלילי, ובראשן - איסור לשוחח עם החשודים והעדים. מגבלות אלו משמעותיות עוד יותר כעת, כאשר כתב האישום כבר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן, סביר להניח שלא ניתן יהיה לממש את הכרזתו של גנץ, או שהבדיקה תהיה מצומצמת מאוד בהיקפה.