שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי, דחה ל-14.7.21 את מתן גזר דינה של סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, שהורשעה בחודש מארס בקבלת שוחד בסך 2.2 מיליון שקל בפרשת ישראל ביתנו. התביעה ביקשה לגזור עליה 12-10 שנות מאסר וקנס של 3-1 מיליון שקל. גזר הדין אמור היה להינתן מחר (8.7.21), אך לוי דחה אותו בשל שביתת הפרקליטים בעטיה לא היו נציגי התביעה מופיעים לדיון.

ראש צוות התביעה, מאור אבן-חן, אמר בטיעונים לעונש, כי מספר גורמים חמורים במיוחד קיימים בפרשה זו: מעמדה הבכיר של קירשנבאום, התמשכות העבירות על פני שנים רבות והפסקתן רק עם פתיחת החקירה, ריבוי המעשים, ההיקף הכספי, השיטתיות של המעשים, ההשחתה של עמותות שכמעט ונסחטו בידי קירשנבאום והדרכים המתוחכמות בהן פעלה. הוא עמד על העונשים שנפסקו במקרי שוחד אחרים, והזכיר שדאוד גודובסקי - שהיה יד ימינה של קירשנבאום - נדון לשבע שנות מאסר לאחר שהודה בעבירות פחותות מאלו בהן היא הורשעה. לדברי אבן-חן, ריבוי מעשי השחיתות מלמדים שהענישה עד כה לא השיגה את מטרת ההרתעה, ולכן יש להחמיר בה.

קירשנבאום "לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם" לכל המאוחר מ-2008 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בשלהי 2014, קבע לוי בפסק הדין. הוא פסק, כי קירשנבאום פעלה להעברת כספים קואליציוניים (תקציבי מדינה שהשליטה בהם הייתה בידי ישראל ביתנו) תמורת שוחד, שנגזר באחוזים מהסכומים שהועברו. רוב הכסף שימש לצרכיה האישיים של קירשנבאום, ומיעוטו - לצרכי ישראל ביתנו. בסך-הכל הורשעה קירשנבאום ב-17 עבירות של קבלת שוחד, ארבע עבירות של בקשת שוחד, שלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות של הלבנת הון ושש עבירות מס. העונש המירבי על קבלת שוחד ועל הלבנת הוא עשר שנות מאסר לכל אישום, והעונש המירבי על עבירות המס - שבע שנות מאסר לכל אישום.

המכנה המשותף של האישומים, אמר לוי בפסק הדין, "הוא דפוס פעולה מושחת של ניצול כוח שלטוני, קשרים ומעמד לצורך הפקת רווחים אישיים. הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו להפקת טובות הנאה לה, לבני משפחתה, למקורביה ולמפלגה".