התמוטטות מצוקי החוף: "סכנה ממשית לחיי אדם"

ראשי רשויות ונציגי ממשלה מתריעים מפני האסון הבא שעלול לקרות בחופי הארץ אם לא יחל טיפול משמעותי בסכנת התמוטטות במצוקי החופים. במסגרת דיון בנושא שנערך (יום ד', 11.8.21) בוועדה לפניות הציבור, עלה כי סוגיית הטיפול בנושא טרם הוסדרה בצורה לאומית, ומשרדי הממשלה רואים בכך את חובתן של העיריות והמועצות שבשטחן החופים.

כמו-כן עלה בדיון כי המשרד להגנת הסביבה שוקל להעביר מאיתו את סמכויות החברה להגנת מצוקי החוף שאמונה על הנושא ולהטמיען בתוך חברת נמלי ישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ יעל רון בן-משה, אמרה בדיון: "נושא זה אומנם נידון כאן בכנסת במספר פורמים זה עשור, אך הגיע העת לשים זרקור על הנושא הכה-חשוב שבקצהו יש סכנה ממשית לחיי אדם". היא הביעה תמיהה: "בשבועות האחרונים עסקו במהירות להסדיר את חוק הותמ"לים ורפורמת החקלאות. הכל היה צריך להיות מידי - מדוע כאן אנו דנים בשלוות נפש על האסון הבא שעלול להתרחש עלינו ויגבה חיי אדם? הכתובת כבר הייתה מזמן על הקיר כי חיי אדם נגבו. אם לא נפעל עכשיו באותה נחישות, עלולים להיגבות חיי אדם נוספים. סגירת בית חנקין בחדרה היא רק תמרור אזהרה למה שקורה בחוף למטה. אנשים מסכנים את חייהם ללא ידיעתם. המינימום זה שורה בספר התקציב הקרוב שתסדיר את הטיפול בזה. במשימה לאומית הפתרון צריך להיות לאומי, ואין להעניש רשויות על זה שאין להן יכולת ביצוע".

גלית שאול, ראש מועצת בעמק חפר, אמרה בדיון: "בבית ינאי כבר הייתה התמוטטות ואדם מת מכך. נכתבו דוחות מבקר. ברשויות ערכו דיונים מכאן ועד הודעה חדשה אבל הגיע העת לעשות. אם אדם מסוגל להגיע לירח אפשר גם לטפל במצוקים ולהציל חיי אדם. בעמק חפר יש 43 אלף תושבים והמבקרים בחופים הינם מיליונים מכל רחבי הארץ, יש לנו אזהרה ב-8 ק"מ ממבקרים ותושבים שלא לשהות על יד החוף. האם יש לנו יכולת לאכוף זאת? ברור שלא. זו סוגיה לאומית ומי שמטפל בסוגיות לאומיות זו המדינה. אנחנו שם כדי לעזור ולסייע, אך איננו יכולים לשאת באחריות ובהובלה של זה. תקציב לכזה דבר הוא רבע מסך תקציב מועצת עמק חפר. קיבלנו 4 מיליון שקל עבור ביצוע למשהו דחוף ואכן יצרנו קיר ים. אבל היכולת של קיר זה לשרוד בלי השקעה נוספת אינה קיימת. ביקשנו עבור זה עוד 200 אלף שקל לתיקון שיסייע לקראת החורף ולא קיבלנו".

ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן: "בשבוע שעבר קיבלנו דוח לסגור את אחד המקומות היפים בארץ, 'בית חנקין', ואת השביל של דרך החוף וזאת בגלל סקר שנעשה באזור. זה הפסד גדול אבל לא זה הסיפור - אני צריך עכשיו לסגור את החוף עצמו ולא רק את השביל כי אם יש סכנה שיפלו סלעים, אלו לא ידרדרו לתוך השביל הצר אלא לתוך האזור השוקק בו שוהים ילדים ובני משפחות מדי יום".

אילן לביא, מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון: "תהליך הפתרונות שאנו רוצים להגיע להם מהר הוא מורכב. יש שלושה פרויקטים שקורים עכשיו בו זמנית: בבית ים, נתניה ובאשקלון. בפרויקטים יש הגנות קבועות של שוברי גלים והזנות חול. קיימות תוכניות להמשיך ולהרחיב את הפעולה. אנו מקווים ומצפים שהמשרד להגנת הסביבה יידע לתקצב לנו קדימה את הפרויקטים ותוכנית רב שנתית להגנה על מצוקים. מה שלא נבצע עכשיו, יעלה לנו בעוד שנים הרבה יותר. סיפור הסגירה בבית חנקין הוא דוגמה חדה לכך - המצוק שם בסכנת קריסה מידית. בפעולה פשוטה יותר כמה שנים קודם, היינו יכולים למנוע זאת. אנחנו מתריעים שיש סכנת קריסה בחוף פלמחים - אלפי איש עושים שם מסיבות בכל ערב והסכנה אורבת לפתחם".

השר לשעבר ומנכ"ל פורום רשויות החוף בהווה, אופיר פינס -פז, האשים בדיון את גלגול האחריות בין משרדי הממשלה: "משרד הפנים רוצה להעביר את תפוח האדמה הלוהט למשרד להגנת הסביבה והוא רוצה להעביר זאת למשרד התחבורה. יש רצון וכוונה לפרק את החברה הנוכחית להגנת מצוקי החופים ולהטמיעה בחברת נמלי ישראל. זה נראה לי מוזר ותמוה שהמשרד להגנת הסביבה לא רוצה את החברה להגנת המצוקים. אנחנו תומכים לאחד את כל פעילות הגנת המצוק".

ראש מטה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, סתיו גילוץ, טענה בדיון כי "עמדת הדרגים המקצועיים היא שלרשויות המקומיות יש את הכלים לעשות את ההפרדה היבשתית. אם יש שאלת תקצוב זה משרדי הפנים והאוצר שצריכים לתת את המענה. אנחנו מבינים את הרצון לזרז את הטיפול בהגנות היבשתיות, אך עם זאת כל מבנה ימי יש לו השלכות מאוד משמעותיות וצריך לעשות הכל בזהירות ולא לייצר נזקים במקומות אחרים".

מנהל האגף לפיתוח כלכלי במשרד הפנים, סיוון להבי, אמר בדיון כי "מאז ומתמיד בכל הזדמנות אנו מעלים את הנושא הזה שבנפשנו וייגמר כנראה באובדן חיי אדם, אך אנחנו לא מוציאים את אותו רצון לסייע לזה במשרדי ממשלה אחרים".