בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"אי אפשר להפריד בין גולדרייך המחרים למדען"
|
שר החינוך לשעבר, ח"כ יואב גלנט, קורא לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, לעמוד מול הלחצים ולהימנע מהענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● "מכבד את פסיקת בג"ץ אך סבור שהשופטים טעו בפסיקתם. תנועת החרם היא איום על עצם קיומה של מדינת ישראל"
|
פרופ' גולדרייך. "איוולת מוחלטת" [צילום: יוטיוב]
|
|
|
|
|
שר החינוך לשעבר, ח״כ יואב גלנט, אמר (יום ו', 13.8.21) כי הוא מכבד את פסיקת בג"ץ המבקשת להפוך את החלטתו לשלול את פרס ישראל מפרופ' עודד גולדרייך, אך סבור שהשופטים טעו בפסיקתם. "אי אפשר להפריד בצורה מלאכותית, לצורך הענקת הפרס, בין גולדרייך "המדען" לבין גולדרייך "המחרים", בפרט כאשר פעולותיו של גולדרייך חותרות תחת אותה אקדמיה ישראלית שבזכותה הוא גם הגיע להישגיו המדעיים. כשמדינת ישראל מעניקה את פרס ישראל לגולדרייך "המדען", היא גם מכשירה בעיני רבים את גולדרייך "המחרים", מרפה את ידיהם של מתנגדי תנועת החרם ומהדקת את לולאת החנק על צווארה של אוניברסיטת אריאל. זו איוולת מוחלטת. לו ידעו מקימי המדינה שפרס ישראל בגין הישגים אקדמיים בתחום מדעי המחשב יוענק למדען הפועל על-מנת לפגוע באקדמיה הישראלית, הם היו מתהפכים בקברם", אמר גלנט. לדבריו, תנועת החרם היא איום על עצם קיומה של מדינת ישראל ועל אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. "את פעילותם של תומכי תנועת החרם יש לגנות, לא להוקיר. פרופ' גולדרייך אומנם טען לצורך קבלת הפרס כאילו הוא אינו תומך של תנועת החרם, אך מעשיו העקביים לאורך שנים, כדוגמת פעולותיו (לרבות מהעת האחרונה) לקידום חרם על אוניברסיטת אריאל, הם, לכל הפחות, תמיכה דה-פקטו בתנועת החרם, במטרותיה ובשיטות הפעולה שלה, מעבר להיותם הפרה אפשרית של חוקי המדינה", ציין. גלנט הוסיף כי הוא מקווה ששרת החינוך תפעל ביושרה, תעמוד איתנה נגד מכבש הלחצים שהופעל גם עליו בניסיון לשכנע אותו להעניק את הפרס לגולדרייך, "ותקבל את ההחלטה הנכונה מבחינה מוסרית וערכית", כלשונו.
|
תאריך:
|
13/08/2021
|
|
|
עודכן:
|
13/08/2021
|
|
איציק וולף
|
"אי אפשר להפריד בין גולדרייך המחרים למדען"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אוליבר וונדל
|
14/08/21 10:09
|
|
שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, תשקול שוב האם להעניק לפרופ' עודד גולדרייך את פרס ישראל בתחומי המתימטיקה והמחשב. בג"ץ ביטל (יום ה', 12.8.21) את החלטת שר החינוך הקודם, יואב גלנט, שלא להעניק את הפרס לגולדרייך בנימוק שהוא תומך בתנועת החרם על ישראל (BDS). בכך קיבל בג"ץ את עתירתה של ועדת הפרס - עתירה ראשונה מסוגה - נגד החלטתו של גלנט; גולדרייך עצמו לא עתר.
|
|
|
יש להעניק את פרס ישראל בחקר המחשב לפרופ' עודד גולדרייך ולבטל את החלטת שר החינוך דאז, יואב גלנט, למנוע ממנו את הפרס. כך סבור היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התומך בקבלת העתירה לבג"ץ שהגישה ועדת הפרס בעקבות החלטתו של גלנט.
|
|
|
יועץ לשר החינוך, יואב גלנט, זימן אליו את פרופ' עודד גולדרייך, לשיחת שימוע לצורך בירור נסיבות חתימתו על שלוש עצומות, שני מכתבים פוליטיים ומאמר אחד. זאת, כחלק מן הבירור של זכאותו - אליבא דמשרד החינוך - לקבלת פרס ישראל. זאת, על-פי הנחיית בית המשפט העליון, בעקבות עתירה שהוגשה נגד ההחלטה לשלול מגולדרייך את הפרס.
|
|
|
בפנייתה לשר החינוך כתבה מועצת האקדמיה הישראלית למדעים כי "התבטאויות פוליטיות שהן בגדר המותר על-פי עקרון חופש הביטוי אינן רלוונטיות להכרעה בעניין מקבלי הפרס" (כך פורסם בכאן 11). האומנם? טענה זו מעוררת כמה שאלות: א. האם במקרה של פרופ' עודד גולדרייך מדובר בהבעת דעה בלבד? ב. האם הצהרותיו וחתימותיו אינן בגדר פעולה שיכולה לפגוע בפעולות של המדינה הדואגת לצרכי הציבור? וג. האם המדינה שתומכת באנשי האקדמיה ביד נדיבה חייבת לתת הוקרה למי שפועל נגד פעולותיה?
|
|
|
החלטת שר-החינוך גלנט בגיבוי הבג"ץ לעכב את "פרס ישראל" לפרופסור עודד גולדרייך איננה פגיעה בחופש הדיבור והביטוי — ערכים שבישראל נשמרים יותר מאשר ברבות ממדינות העולם — אלא צעד הגיוני ומוצדק מצד מדינה שמתגוננת בפני גורמים השואפים להביא למחיקתה מעל פני האדמה. ארגון ה- BDS טוען אומנם שפעילותו מכוונת "רק" נגד הנוכחות הישראלית מעבר ל"קו הירוק", אך המודוס אופרנדי שלו והתבטאויות אחדים מפעיליו המרכזיים בעבר ובהווה, כמו הסופרת האנטישמית אליס ווקר מחברת הספר "הצבע ארגמן" אינם מותירים ספק שמטרתו היא חיסול מדינת-ישראל. הפרופסור גולדרייך טוען שאיננו תומך ה- BDS, אך לאור התבטאויות שונות מצידו, דבריו היום מזכירים את הפסוק הידוע מ"המלט" של שייקספיר "אני חושב שהוא מוחה יותר מדי". ואולי גולדרייך באמת נהג, ועדיין נוהג, פשוט מתוך בורות או תמימות — כפי שהיה בהיסטוריה של הריגול הסובייטי בזמנו בין כותלי האוניברסיטאות במערב ובפרט בבריטניה, גם בעבר היו פרופסורים מהוללים שבתמימות שרתו את אויבי ארצם, ומכל מקום, דווקא החלטת שר החינוך והבג"ץ יתנו לפרופסור גולדרייך אפשרות לאשש את צידקתו, כביכל.
|
|
|
|