הוועדה לקידום מעמד האישה דנה (יום ב', 5.10.21) בתנאי השכר ובהעסקת מטפלות-מחנכות במעונות היום. הדיון נערך כשברקע מתקיימת השביתה הכוללת של הארגונים השונים לאחר שדרישותיהם להגדלת כוח האדם ושיפור שכר המטפלות המחנכות לא נענו. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן אמרה בפתח הדיון: "החלטתי לקיים את הדיון לאחר שכולנו חווים בימים האחרונים את השביתה. השביתה הזאת מגיעה בתקופה רגישה שבה היה צריך לנצל את העובדה שהממשלה הנוכחית החליטה להעביר את נושא חינוך הגיל הרך למשרד החינוך וזה דבר מבורך. חינוך לגיל הרך זה לא ארבע קירות או שמרטפייה. מדובר בחינוך ולכן באותה ההזדמנות שהעבירו את האחריות למשרד החינוך הוחלט שהאחריות תחול רק משנה הבאה וזה השאיר אותנו במצב שלא ברור על מי האחריות הפדגוגית. זה השאיר מקום לבריחה ממתן תשובות למערכת הארגונים שמפעילות את המסגרות והמטפלות המחנכות ממשיכות לסבול".
ח"כ
יסמין פרידמן הביעה את מחאתה: "אני כבר כמה ימים צוללת לנושא הקשה הזה. שכר המטפלות הוא בלתי נתפס כמו גם העומס. זאת סחבת של מעל 10 שנים. צריך שהאוצר יפתח את כיסו כי ילדים לא נולדים בגיל 3". עאידה: כאשר המקצועות הם נשיים לא מוצאים מי יעשה את המאבק עבורם. אני קוראת לשרת החינוך ולשרת הכלכלה שיובילו את המאבק".
ח"כ
גבי לסקי אמרה כי "מי שמפקיר את המטפלות מפקיר בעצם את הילדים. אם לא ניתן להן שכר
כבוד ותנאים בזכות אז זאת גם פגיעה בילדים שלנו ולא ניתן להפקרות להימשך. צריך להשוות את תנאי השכר ומגיע להן לקבל כמעט יותר מכל מקצוע אחר במדינה. יש מטפלות עצמאיות ועל אף שהן מפוקחות צריך לדאוג להן לחופשות ותנאים סוציאליים מלאים גם בחברה החרדית, הערבית והכללית. אני קוראת לשרים להסכים לתוכנית רב שנתית שכולל תקנון על תקינה לכמות ילדים ושתהיה גם תוכנית תקציבית שתתן מענה לכל החוסרים בדגש על הפריפריה".
ח"כ
עופר כסיף: "אני מביע תמיכה של 1,000 אחוז במחנכות לגיל הרך ומביע תמיכה בשביתה. זה לא מאבק מגזרי אבל זה מאבק צודק כאשר האינטרס של הנאבקים הוא כלל ארצי - המחנכות נאבקות על הילדים, ההורים והחברה כולה וצריך להיות אוויל כדי לא להבין זאת. אעשה כל שביכולתי שהמאבק יצליח".
מרסל אסולין מנהלת התחום הגיל הרך בויצ"ו: "אנו נמצאים במאבק שלא התחיל היום. הוא נגרר ומוזנח שנים. נושא הגיל הרך מוזנח במדינת ישראל והממשלות חושבות שילדים נולדים בגיל שלוש. אנו נאלצים לצאת למאבק הזה למען ילדינו. אנו מדברים על 500 אלף ילדים. הבעיה הראשונה היא נושא תקינה. 6 תינוקות על מטפלת זה לא נתפס. ב-
OECD זה 4 תינוקות למטפלת. שכר מטפלת מגיע ל-5,700 שקל בחודש. אין להן שנייה להזיז את העיניים מהפעוטות. זה לא יעלה על הדעת שזה שכרן. הענף נמצא בקריסה. 30 אחוז מהמטפלות נוטשות במהלך השנה הראשונה. אין מי שיבוא בשכר הזה ולכן צריך לשפר תקינה ושכר. אנחנו צריכים להרחיב את ההכשרה המקצועית. איש לא שולח ילד לגן או בית ספר אם המורה או הגננת לא מוכשרת אבל שני שלישים מהמטפלות במעונות המפוקחים לא מוכשרות. הטיפול יתחלק בין שלושה משרדים ולא יהיה לנו אבא ולא תהיה לנו אימא. חייבים להעביר הכל למשרד אחד שרואה הכל בראייה הוליסטית. רוב המטפלות שלנו הן נשים וצריך לדאוג לנשים שמופלות לרעה".
עולא פחראלדין מנכ"ל עמותת ינבוע: "בחברה הערבית משלמים לפעמים פחות משכר מינימום. לא קובעים את הדרגה שקבעה המדינה והמקסימום שאפשר לשלם זה 1,500 שקל. יש עלויות של בנייה ושכירויות והעול כבד. יש תחרות על כל משרת מטפלת ולכן המפעיל יכול לתת איזה שכר שהוא רוצה בשל התחרות הרבה על כל משרה. נעמ"ת הפעילה כמה מעונות בחברה הערבית ויצאה משם בגלל חוסר היכולת של ההורים לשלם את השכר".
רעיה מרי מנהלת פרויקטים בארגון "נבחרות": "אני מבקשת להציף סוגיה כואבת בחברה החרדית. במעונות הלא מפוקחים יש הפרה בוטה בתנאי ההעסקה ויש הפרת זכויות עובדים כמו אי-תשלום דמי הבראה, הלנת שכר ואי תשלום הפרשות לפנסיה. העובדות לא מאוגדות בוועדי עובדים. אנו קוראים למשרד העבודה לקחת אחריות על העניין הזה ולהעסיק באופן ישיר את העובדות ואנו מבקשים שיידעו את הזכויות לא רק באמצעים מקוונים".
עו"ד צפורת שימל מארגון אמונה: "התחושה שיש תפוח אדמה לוהט שאיש לא רוצה לגעת בו והוא עובר בין המשרדים השונים. הפער בנושא התקינה הוא פער של 25% בין מה שקיים היום למה שנדרש בדומה למדינות המערב. הפער של 40% בין השלטון המקומי למעונות המפוקחים בארגונים הוא בלתי נתפס ואנו נמצאים במשבר קורונה. בהערכות אנו מדברים על בין מיליארד וחצי ל-2 מיליארד שקלים כדי לסדר את התקינה ואת השכר. כשמצפים מאיתנו לבוא למשא-ומתן מול האוצר ולא המשרדים וזה בסופו של דבר יוביל לנזק.
חגי פורגס, מנהל תחום בכיר תכנון והקמה מאגף מעונות במשרד הכלכלה: "הטענות שהושמעו בדיונים הן חשובות ולא מקלים בהן ראש. שרת הכלכלה נפגשה לפני למעלה מחודש עם הארגונים. הארגונים שלחו דרישות ואנו באים לקדם מהלכים. משרד האוצר בדיון עם שרת הכלכלה ואני מקווה שימצא פתרון לסיטואציה הזאת". ח"כ תומא-סלימאן: "לא חל שום שינוי בתקציב הקיים לנושא הזה ולכן להבנתי לא מתוכננת שום תוספת בסל התשומות. מקבלים החלטה להעביר ולא מתכוננים למעבר. זה לא נתפס. העברתם ממשרד העבודה והרווחה ואחר כך לכלכלה ואחר כך לחינוך. למה צריך לטרטר את המערכת והמשפחות בשביל כל המעבר?"
אורנה פז, מנהלת אגף חינוך קדם יסודי במשרד החינוך: "אנחנו בימים אלה בונים תוכנית אסטרטגית לקליטת המעונות וכמעט כל יחידות המטה מעורבות בקליטת האגף. נגיש את התוכנית לממשלה עד ה-30 באוקטובר. מדובר בתוכנית של בין 3 ל-5 שנים. שמעתי את הדברים הקשים שהועלו והטענות המוצדקות של המטפלות. אנו כמשרד מאמינים שצריך לשפר את תנאי השכר והמעמד. כשהמטפלות יהיו יותר מתוגמלות ומוכשרות ילדנו יזכו לחינוך טוב יותר. אנו שמים על השולחן את הדברים שאנו צריכים ו-200 המיליון זה ליווי ופיקוח".
אביעד שוורץ, רפרנט תעסוקה באגף תקציבים: ברגע שנעשה את החלוקה והמעבר בין המשרדים נעביר את התקציבים הרלוונטיים ושרת החינוך קיבלה עוד 200 מיליון שקל לטובת המעבר הזה. להתחיל תהליך במשרד שעוד רגע מעביר את האחריות...", יו"ר הוועדה אמרה: "בואו לא נשלה את עצמנו. האם יש החלטה פוליטית שמזיזים או בודקים או שסגרתם תקציב וזהו?" שוורץ השיב: "להכניס שינויים בשנת הלימודים זה בעייתי. הסבסוד יכול להישלל אולי בשל הדרישה ששני בני הזוג עובדים. יש מחיר שהמדינה קובעת כמה מי שמקבל את המוצר ישלם עבורו. השינוי ייכנס מה-2 בנובמבר הדרישה לעבודת שני הורים".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
