אילן ישועה החזיר לעורכי וואלה, בנובמבר 2016, את הידיעה על דוח
מבקר המדינה בנושא צוק איתן, כאשר היא כוללת מחיקות נרחבות בסגנון הצנזורה הצבאית. כך העידה (יום ב', 18.10.21) ראש מחלקת החדשות דאז, מיכל קליין, בתיק 4000.
התובע, עו"ד
אמיר טבנקין, הציג מספר דוגמאות להתערבות של ישועה בתכנים הנוגעים ל
בנימין נתניהו ומשפחתו. במארס 2016, במקביל לפיגוע אותו סיקר האתר, הורה ישועה לפרסם פנייה של כמה חברות כנסת ליועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, בבקשה להורות על חקירה נגד
מני נפתלי. באותו חודש הוא הורה להרחיב את הסיקור על ביקור של
שרה נתניהו וג'יל ביידן (רעייתו של
ג'ו ביידן) במעון לנשים מוכות. הוא גם הורה להרחיב בדיעבד את סיקור ערעורה של המדינה בנוגע לעניין נפתלי, שוב באותו חודש.
עוד סיפרה קליין, כי ניהלה מו"מ ממושך עם ישועה על הכותרת לגבי דוח מבקר המדינה בפרשת ביביטורס בחודש מאי 2016. "ברור לי שאין לי חופש בעניין הזה, אלא עושה כמיטב יכולתי שזה יעלה לכותרת הראשית של וואלה, גם במחיר דיונים ארוכים עם אילן", הוסיפה. בהוראתו של ישועה שוחחה קליין בדצמבר 2016 עם עו"ד יוסי כהן, ובעקבות זאת נמחקו מידיעה בוואלה קטעים מהותיים מתמלול חקירתה של שרה נתניהו בפרשת המעונות. קליין הדגישה: "אלה לא היו יחסים בין עיתונאים למקורות. לא רק שלא נהנינו מקדימות ברוב המקרים, אלא ברובם היינו אחרונים בשרשרת, כי בכל מקרה היה ברור שבהנחתה זה יפורסם אצלנו בכל מקרה".
טבנקין שאל מדוע המשיכה קליין לעבוד בוואלה. היא השיבה: "אהבתי את המערכת שעבדתי בה הרבה שנים. הרגשתי שיש לי אחריות למה שקורים לחברים שלי במערכת. חוויתי חלק גדול מהאירוע הזה כפלישה: מגיע מישהו לבית שלך, ואתה זה שהולך? אילן אמר במפורש שאם אני אלך, מישהו אחר יבוא. וגם הייתה לי משפחה לפרנס".
קליין גם העידה כיצד נפסק הסיקור המוטה. לדבריה, היה זה בסוף דצמבר 2016, לאחר פרסום פרשת 2000 בתקשורת. ישועה קרא לעורך הראשי דאז,
אבירם אלעד, ולקליין לחדרו ואמר להם: "אם אתם עדיין זוכרים איך עושים עיתונות - לכו תעשו".
