"אילן [ישועה] מתאר לי את זה בצורה מאוד ברורה מספר פעמים: [שאול] אלוביץ ובזק תלויים בהחלטות רגולטוריות כאלה ואחרות שאמורות להתקבל כעת, ולכן חשוב מאוד שוואלה יחמיא ויתיישר ויהיה נתון למרותם של ראש הממשלה ומשפחתו, כדי שאותן החלטות יתקבלו בהתאם. הוא אמר שיש מיליארדים על השולחן. הוא חזר ואמר את זה כמה פעמים". כך אומר (יום ג', 12.10.21) העורך הראשי לשעבר של וואלה, אבירם אלעד, בהמשך עדותו הראשית במשפט נתניהו.

אלעד המשיך ותיאר את הלחצים בנובמבר 2016, בעת חשיפת פרשת הצוללות: "אילן הכריח אותנו להכניס חמש תמונות של שרה נתניהו לכתבה על איזשהו ביקור שלה. הוא הורה להעביר לאישורו כל ידיעה הקשורה למשפחת נתניהו. זה נעשה בכל האמצעים העומדים לרשותו - בקבוצה, בטלפון - מולי ומול מיכל [קליין, עורכת החדשות דאז]. יש נסיונות התערבות של אילן בנושאים אחרים, אבל בתדרים שונים לחלוטין ובלא שורה תחתונה של פקודה, אלא הוא מנסה לשכנע אותנו. יש שיח, גם אם אני לא אוהב אותו, ובסופו אין פקודה לביצוע".

אלעד סיפר על פנייה של מנכ"ל אל-על דאז, דוד מימון, בימים הראשונים לתפקידו בנוגע לסכסוך עבודה בחברה. "אילן אומר לי: הוא המפרסם הכי גדול שלנו, תתייחס לזה בצורה רצינית ותברר איתו את הטענות. עשיתי עבודה עיתונאית, קיבלתי את התמונה של הסיפור וההחלטה הייתה לא לפרסם, כי היה שם פרט עובדתי שלא תאם את מה שאמר לנו". במקרה אחר, נדחתה בקשתו של מימון שלא לפרסם ידיעה על תלונה למשטרה שהגישה דיילת בחברה נגד בכיר בה.

פינג-פונג במקום לנהל את האתר

"כעורך מגיעות המון פניות של מושאי סיקור והם מציגים את עמדתם, ואני תמיד צריך להקשיב להם ולברר את עמדתם ולראות שהמוצר שאני מפרסם עומד בסטנדרטים", הוסיף אלעד. לדבריו, בחודש הראשון לתפקידו (מאמצע נובמבר 2016) פנו אליו דוברים רבים - אבל לא דוברי ראש הממשלה. "תחושתי הייתה שהם לא עושים את זה, כי הם יכולים להשפיע על האתר בדרכים אחרות". לדברי אלעד, "אני מוציא את עצמי, במקום לנהל את האתר, בפינג-פונג עם אילן. זה תופס חלק משמעותי מהלו"ז שלי".

אלעד אמר כי הכין כבר אז מכתב התפטרות משום שהגיע למסקנה שעשה טעות. בכיר בעולם העיתונות הציע לו לקבוע תאריך יעד של חודשיים, ולהתפטר אם לא יהיה שינוי, כדי לראות אם ישועה יקיים את הבטחתו. לדבריו, גם קליין שקלה להתפטר.

עוד העיד אלעד, כי באותם ימים הורה ישועה להעביר לאישורו מראש את הטקסט של ידיעות לגבי בנימין נתניהו, "לחכות - שזה פשע באינטרנט - וזה היה חוזר אלינו עם תיקונים שמיטיבים עם נתניהו. מה שאני עושה עם הצנזורה הצבאית על-פי חוק, אני עושה עם אילן על-פי דרישתו. הטקסט נערך בצורה די מקצועית, אני לא יודע מי עשה את זה, ואת זה פרסמנו. זה ודאי פוגע ברמה המקצועית של האתר". התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הציגה דוגמאות של טקסטים ב"עקוב אחרי שינויים", המציגים את ההשמטות והתוספות שהוכנסו לטקסטים.

"ניסינו לתחמן איפה שאפשר"

אלעד הוסיף: "פעמים רבות כאשר הייתי בחדרו של אילן צלצל הטלפון הקווי, הוא אמר לי שזה שאול, והרבה פעמים אחרי השיחות הללו הוא היה מעביר לי הנחיות לגבי נתניהו. מיכל ואני הבענו את מחאתנו והתנגדותנו בכל האמצעים שעמדו לרשותנו, לשנות את רוע הגזירה. לצערי הצלחנו במספר קטן מאוד מאוד של מקרים. העלינו כל נימוק מקצועי סביר, למה זה פוגע באתר, למה זה נגד המוסר המקצועי שלנו. ניסינו לתחמן איפה שאפשר, לגנוב סוסים איפה שאפשר. אילן הבין את זה וזה חזר אלינו בבומרנג, והרבה פעמים הייתה לי תחושה שמישהו הבין את זה בשבילו. ברוב המקרים שנגעו למשפחת נתניהו, אילן ניצח ונעשה מה שהוא רצה".

אלעד מספר שפנה לניר חפץ בבקשת תגובה על ידיעה בנוגע לשרה נתניהו. "הוא דיבר אלי בצורה מאוד גסה ובוטה וניתק לי את הטלפון אחרי דקה". לדבריו, זו הייתה השיחה היחידה ביניהם. עוד אמר כי הקשר היחיד שלו עם דוברי ראש הממשלה היה במקרה אחד עם ברוך סטמלבר.

לדברי אלעד, "היו מינויים של כתבים שהתנהלו בצורה עקומה. [הכתב הפוליטי] אמיר תיבון קיבל הצעה מכלי תקשורת אחרת, הוא עיתונאי מצוין וביקש העלאה קטנה. אילן בדרך כלל לא עסק בזה, אבל הוא אמר שלא יוכל להיענות, משום שקיבל הנחיה ברורה מאלוביץ שלא להמשיך להעסיק אותו משום שהוא עוין לראש הממשלה. הוא הציע לי את ארז תדמור [מתנועת הימין 'אם תרצו'], והיה ברור לי שהוא לא מכיר את האדם ושקיבל את זה ממישהו אחר.

"ניסיתי לגייס את אלמוג בוקר, ואילן לא אפשר לי לעשות זאת למרות שלא הייתה שום סיבה מקצועית, כי לא התקבל אישור מראש הממשלה או ממשפחתו למינוי. במקרה שלישי הציע אילן להביא כותב מן הימין והציע לי את שמעון ריקלין. חשבתי שזו הצעה ראויה, ריקלין אמר שהוא לא פנוי והפנה אותי לאראל סגל. שמחתי מאוד, כי הוא כתב מוכשר ובסופו של דבר גייסנו אותו. שמה של אילה חסון עלה מדי פעם כמי שניתן לגייס אותה, אך הדבר נמנע ללא נימוק".

לדברי אלעד, באותה תקופה (נובמבר-דצמבר 2016) הייתה הנחיה ברורה של שילוח לגבי משה כחלון (אותו כינה "חייכני") למשוך מגלובס כתבות שליליות לגביו, כי הוא עושה לבזק חיים קשים ורוצה לפתוח את השוק הסיטונאי. "אילן קשר את זה בצורה ישירה למהלכים רגולטוריים שקשורים לבזק. ניסינו להילחם ולמסמס איפה שניתן, לעשות רבע או חצי, אבל בחלק לא הצלחנו, כי אילן בדק אותנו דקה אחרי דקה".

"לגבי נתניהו לא היה שום דיון"

אלעד סיפר כיצד נפסקו ההתערבויות בנוגע לנתניהו: "באמצע דצמבר [2016] אילן נכנס למשרדי, קרא גם למיכל ואמר שהוא מפסיק את ההתערבויות בנוגע למשפחת נתניהו, ושכעת הוא מקיים את הבטחתי. הייתי סקפטי לאור כל מה שחוויתי, אבל זה מה שהוא אמר. אני לא זוכר שהיה שם הסבר מנומק. הוא ביקש לא לדבר איתו יותר על נושאי נתניהו ומשפחתו, לא צריך יותר אישורים ואנחנו יכולים לעבוד באופן חופשי לחלוטין". זה מה שאירע מאז אותה שיחה, העיד. היו עוד כמה אירועים מאוד נקודתיים, אבל כללית - הבקשות נפסקו ו"אנחנו עושים עיתונות חופשית למיטב הבנתנו המקצועית. הבנתי שהיו פניות של שאול ושאילן בלם אותן".

אלעד הוסיף: "בתחילת 2017 אילן התקשר אלי ואמר לי לשמור על איוב קרא שהיה אז שר התקשורת, כי צריך לקדם פרויקט חשוב מאוד לוואלה ושהיא תרד לאובדן בלעדיו. הוא צרח באובדן עשתונות, ואני אומר לו שזה לא יקרה. אני אומר לאשתי שיושבת לידי: מחר הוא מפטר אותי, כי אני מפר פקודה בצורה מפורשת. אבל בסוף הוא לא פיטר אותי".

אלעד נשאל האם היו פניות של פוליטיקאים נוספים לישועה. הוא השיב, כי היו פניות של אביגדור ליברמן, גלעד ארדן וכחלון לישועה "והוא פנה אלינו, שזה לגמרי לא תקין, אבל זה היה שונה לחלוטין מאשר לגבי משפחת נתניהו. לגבי נתניהו לא היה שום דיון; לגבי האחרים היה דיון. אני זוכר פעמים בודדות, בניגוד לנתניהו שזה עשרות פעמים בשתי התקופות [של עבודתו בוואלה]".

בחקירתו בפברואר 2018 אמר אלעד לחוקריו, כי הוא שמח להיות שם משום שהרגיש כנפגע עבירה. "התרחשו דברים חמורים מאוד מבחינה עיתונאית, והבדיקה שלהם הייתה דבר מבורך. אילצו אותנו במשך תקופה מאוד ארוכה לעשות דברים בניגוד לצו מצפוננו העיתונאי. הטיה והכוונה באופן שיטתי לאורך שנים בכמויות גדולות מאוד בידיעות הקשורות לנתניהו ומשפחתו", סיים את עדותו הראשית.