|
זיהום שמורת עברונה. עבירות מים וזיהום [צילום: נועם וייס]
|
|
|
|
דוברות משרד המשפטים ממשיכה להעביר לתקשורת כתבי בי דין מצונזרים, לאחר שהללו מוגשים לבית המשפט וחלים עליהם כללי פומביות הדיון. במקרה הנוכחי, הושחרה בצורה בוטה רשימת עדי התביעה - כאילו מדובר בתיק עבירות מין או בביטחון המדינה.
|
|
|
|
המדינה מאשימה את חברת קצא"א וארבעה מעובדיה באחריות לזיהום הענק בשמורת עברונה בדצמבר 2014. כתב האישום הוגש (יום ב', 2.11.21) לבית משפט השלום בבאר שבע, כאמור - שבע שנים לאחר האירוע.
קצא"א (אז - קו צינור אילת-אשקלון; כיום - קו צינור אסיה-אירופה) היא בעלת צינור הנפט בין אילת לאשקלון. הנאשמים הנוספים הם שמחה קורן, שהיה סמנכ"ל ביצוע ולאחר מכן סמנכ"ל הנדסה בחברה; שלמה לוי, שהיה סמנכ"ל הנדסה ולאחר מכן סמנכ"ל ביצוע; ארתור וייס, שהיה מהנדס באגף הנדסה במערכת; וחיים בר-סלע, שהיה מנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א.
על-פי כתב האישום, קצא"א נדרשה להסיט את הצינור לצורך הקמת נמל התעופה רמון שמצפון לאילת. במסגרת זו, היה עליה להניח צינור בן 800 מטר במרחק של שישה מטרים מהצינור הקיים. צינור זה אמור היה להתחבר לקיים באמצעות מחבר המכונה "פלידקו", כאשר היצרן של מחבר זה קובע את הלחץ בו הוא יכול לעמוד. לטענת המדינה, קצא"א ואנשיה לא הביאו בחשבון את מגבלות הלחץ ולא חישבה את הלחץ הנוצר בעת הזרמת דלק ב"פלידקו". היא גם אישרה לקבלן המבצע להתקין ארבעה מחברים במקום שניים, ולא נתנה את הדעת על משמעויות תנאי ההזרמה.
בדצמבר 2014 החלה הזרמת הדלק הגולמי בצינור החדש, כאשר הלחץ על ה"פלידקו" היה גבוה פי ארבעה מהנחיות היצרן. לאחר שעות אחדות התנתק אחד מן המחברים בשל הלחץ, ומן הצינור פרצו 5,000 מ"ק דלק. בסופו של דבר נפגעו בצורה קשה 144 דונם - 100 דונם של נחלים ו-44 דונם של מלחה. הנזקים הסתכמו ב-100 מיליון שקל והפעולות לניקוי השטח שנפגע עלו 65 מיליון שקל.
המדינה מייחסת לחברה ולעובדיה עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן, הפרת החובה למנוע עבירות על חוק שמירת ניקיון, גרימת ריח חזק והפרת החובה למנוע עבירות על חוק למניעת מפגעים. כתב האישום הוגש באמצעות עו"ד עדי דמתי-שגיא. על-פי כתב האישום, המדינה לא תבקש להטיל עונשי מאסר אם הנאשמים יורשעו. קצא"א כבר הסכימה, בהליך אזרחי, לפצות את המדינה ב-100 מיליון שקל.