נציבת מס הכנסה, טלי ירון-אלדר, לוחצת על פקיד שומה ת"א-1, לירון פרחי, ועל מנהל המחלקה למיסוי בינלאומי, ירון שידלו, ללכת לקראת שרי אריסון ולהימנע מלחייבה בתשלום מיסים בעשרות מיליוני דולרים.
על-רקע זאת אף הוגשה בשבוע שעבר תלונה נגד ירון-אלדר למבקר המדינה, אליעזר גולדברג.
ירון-אלדר פנתה ביום חמישי אל פרקליטה של אריסון, עו"ד פנחס רובין, והודיעה לו, בתוקף סמכותה, כי תסכים למתן פטור מתשלום מיסים - בכפוף לכך שאריסון תוכיח עמידתה בתנאים מסויימים, ובין היתר: שאין בידיה השליטה בנאמנות המנהלת את נכסיה.
גורמים בדרג המקצועי בנציבות מותחים ביקורת על מעורבותה של ירון-אלדר בתיק אריסון. לטענתם, זהו אחד המקרים הבודדים בהם התערבה בצורה כה פעילה.
בידי הנציבה נתונה הסמכות החוקית לקבוע שאריסון אינה חייבת בתשלום מס, אך בדרך כלל היא נמנעת מלהשתמש בסמכות זו, אלא אם התקבלה הסכמה של הגורמים המקצועיים. ירון-אלדר מפצירה בפרחי ושידלו לשנות את דעתם, ולקבוע שאריסון אינה חייבת בתשלום המס הנדרש ממנה.
הוויכוח המקצועי בין הצדדים גלום בסוגיה הבאה: נכסיה של אריסון, ובהם השליטה חברת קרניבל קרוז, מוחזקים, לגישתה של אריסון, ב"נאמנות בלתי הדירה" (דבר המאפשר תשלום מס מופחת בעת מכירת נכס). סוג זה של נאמנות מוכר במצב בו למייסד או לנהנה אין שליטה על המתרחש בה ובכספיה, וזו נתונה בידי מנהלי הנאמנות.
פרחי ושידלו דוחים בתוקף את עמדתה של ירון-אלדר. לגישתם, אריסון מעורבת בניהול עסקיה, ולראיה: הפעולות שבוצעו בשליטתה ותחת ניהולה בבנק הפועלים.
לגישתם, פטור מתשלום מיסים במצב של "נאמנות בלתי הדירה", מוגבל למקרים חריגים מאוד: כאשר נבצר מבעל מניות לנהל את עסקיו (מפאת מחלה, למשל), או כאשר אלה ניתנים לו בירושה רק בהגיעו לגיל מסוים וכעת הוא מתחת לגיל זה.
אם תתקבל עמדתה של ירון-אלדר, תשלם אריסון רק 2 מיליון דולר בגין דיבידנדים ממניות קרניבל קרוז, במקום 40-50 מיליון דולר. להחלטה זו עשויה להיות השלכה ישירה גם על חבות המס העתידית של אריסון לגבי יתר המניות שתמכור בקרניבל קרוז, בשווי מאות מיליוני דולרים.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
