בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ילדי עובדים זרים העידו בוועדה: "עצרו אותנו, אנחנו מפחדים"
רשות ההגירה: יש משפחות שלא מכבדות את החוק והחלטות של בית משפט ומחליטות להישאר בארץ באופן לא חוקי ● המרכז למדיניות הגירה ישראלית: "מדובר בהרחקה ולא בגירוש. זה פשע להפריד את הילד מהוריו. הילד צריך ללכת אחרי הוריו ולא ההפך" ● שפי פז הוצאה מהדיון לאחר שהתפרצה
ילדי עובדים זרים השוהים בארץ בניגוד לחוק השתתפו (יום ב', 13.12.21) בדיון הוועדה המיוחדת לעובדים זרים שהתקיים בכנסת, ועסק בגירושם מישראל.
מייקל פינדה, תלמיד כיתה ט' מיהוד, סיפר: "נעצרתי בשעה שש בבוקר. דפקו בדלת ופחדתי. שלושה שוטרים אמרו לנו לארוז מזוודה. לא הבנתי למה זה קורה לי. לקחו אותנו לחקירה ואחר כך לתא מעצר, ישנו שם שבוע כי החליטו לגרש אותנו. אימא שלי כל הזמן בכתה. החברים שלי באו וצעקו לשחרר את מייקל. לא האמנתי שלאנשים כל כך אכפת ממני. עדיין מתנהל המשפט, אבל אני בר מזל שיש כל כך הרבה אנשים שאכפת להם. חשוב לי להישאר כאן. ישראל היא הבית שלי. כשאהיה גדול אהיה עורך דין ואעזור לאנשים כמו שעזרו לי. אני מפחד להיות מגורש למדינה שאני לא מכיר ושהיא לא המקום שלי".
גנה אנטיגו, תלמידת כיתה ט' מתל אביב: "האוכל במעצר היה דוחה. היו חרקים במיטות ולא היו מים חמים במקלחת".
אאירה, תלמידת כיתה ט': "כשהתחילו לעצור ילדים אמרו לנו לעבור למקום בטוח. כל שבוע-שבועיים שינינו מקום. באחת הפעמים, כשירדנו מהאוטובוס, איש אחד בעט בי. לא רציתי להתלונן כי פחדתי שהשוטרים יקחו את הכתובת שלנו. אני רוצה להרגיש בטוחה בבית שלי. להמשיך לחיות במקום שגדלתי בו".
שפי פז, פעילת ארגון "עוטף תחנה מרכזית", התפרצה לדברי העובדת הזרה שילה ולסקו אשר פתחה את דבריה במילים "כשעליתי לישראל" במקום "כשהיגרתי", ואמרה: "היא לא תגיד ככה". לאחר כמה התפרצויות, הורתה יו"ר הוועדה, ח"כ אבתיסאם מראענה, להוציא את פז החוצה. "אנחנו 12 שנה בעצמנו בכלא, בתוך הסיוט הזה", אמרה פז בזמן שיצאה מהאולם.
מרכזת שבט איתן בשכונת שפירא בתל אביב, נופר מירון, אמרה בקול רועד: "אני מרגישה שאני לא יכולה לעשות את התפקיד שלי כמו שצריך. כל רגע מתקשר אלי חניך שמפחד לצאת מהבית. דיברתי עם חניכה בזמן שהתחבאה בארון כי דפקו לה בדלת. הילדים לא יכולים להרגיש ככה, לא משנה מה ההורים עשו. עם כל מה שהעם שלנו עבר, ילד צריך לחיות כמו ילד לא בפחד ולא בחוסר ודאות".
ראש מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין: "לצערי, יש משפחות שלא מכבדות את החוק והחלטות של בית משפט ומחליטות להישאר בארץ באופן לא חוקי. אנחנו לא אוכפים בגני הילדים, לא בבתי הספר ונתנו ארכה למשפחות לצאת לפני תחילת שנת הלימודים. אני מבקש שמי ששוהה פה באופן בלתי חוקי יעזוב את המדינה על-מנת לצמצם אי-נעימויות. זה החוק, אלא אם ישתנה. אנחנו נסייע בכל מה שצריך".
היו"ר מראענה: "אבל מה בדיוק אתם מנסים להשיג בשעה שש בבוקר? מה אתם מנסים להשיג בכך? איפה שיקול הדעת?" אדלשטיין בתגובה: "אנחנו נכנסים עם צו. זאת השעה שבה כל המשפחה נמצאת בבית, לפני היציאה לעבודה וללימודים". ח"כ גבי לסקי: "למה בשעה שהילד נמצא בבית? זה יוצר טראומות קשות ומנוגד לאמנה לזכויות הילד שישראל חתומה עליה". ראש תחום יעוץ במשרד המשפטים, עו"ד אביטל שטרנברג, בתגובה: "לידה או שהות בישראל אינה מקנה מעמד".
אפרת רותם, איגוד העובדים הסוציאליים: "ילדים ומתבגרים זקוקים ליציבות וביטחון לצורך התפתחות תקינה. למעצר ולגירוש יש פוטנציאל טראומתי שפוגע באותם ילדים וילדות". בתגובה אמר הד"ר יוסף ברדא: "כמאה מחקרים עולמיים קובעים שטובת הילד הזר אינה בהכרח במדינה בה גדל. נמצאה פגיעה במסוגלות, תסמיני דיכאון, חרדה, עוינות, מעורבות בקטטות, סכיזופרניה, הפרעות רגשיות והתנהגויות. יש מחקרים שהציגו העדפה ברורה של ההורים שהילדים יחזרו למדינת המוצא שלהם, בסביבה שתשמור על התרבות והערכים הפטריאכליים שלהם". מראענה: "מציעה שתחקור בעצמך ותבחן את הישגי ילדי העובדים הזרים בישראל בתחומים השונים".
ח"כ יום טוב כלפון: "גם אנחנו יכולים לעשות רילוקיישן ולא נצפה מהמדינה הזרה שהילדים יישארו שם ויקבלו בה אזרחות". עו"ד יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית: "מדובר על הרחקה ולא על גירוש. אני מרחם על הילדים האלה, אבל הורה שמפר חוק ולא צריך להיות פה, צריך לשוב למדינתו ומורחק ממדינתנו. יהיה זה פשע להפריד את הילד מהוריו. הילד צריך ללכת אחרי הוריו ולא ההפך. כאשר בוחנים את טובת הילד ולא את הרצון הכלכלי של ההורים, התשובה ברורה. אם ילד נמצא במצב של חוסר יציבות, צריכים לחזור למקום שבו הילד יחוש יציבות".
לסיכום פנתה יו"ר הוועדה ח"כ מראענה אל הילדים שהשתתפו בדיון ואמרה להם: "אני לא יכולה להבטיח כלום, אבל אני מאחלת לכם חיים טובים וחלומות טובים ללא תחושת רדיפה. שתחושו מוגנים. באופן אישי אעשה הכל כדי לשמור על המדינה הזאת וגם עליכם שלא תיפגעו. נמשיך לחבק אתכם תמיד, היכן שתהיו". ח"כ מראענה הוסיפה: "אני קוראת להקים שוב ועדה בינמשרדית לבחינת מעמד ילדי מהגרות ומהגרים הלומדים במערכת החינוך ישראלית. עד שתגיש את מסקנותיה, יש להפסיק את האכיפה כלפי אותם ילדים".
מינואר: תוספת של שקל לליטר במשקאות ממותקים ו-70 אגורות לליטר במשקאות דיאט ▪ ועדת הכספים דחתה את בקשת החרדים לעכב את המס, אך החריגה את התירוש המשמש לקידוש (נדחתה התנגדות היצרנים [צילום: נתי שוחט, פלאש 90])
דיון סוער בוועדת החינוך בנושא לימודי יהדות בבתי ספר ממלכתיים ▪ ח"כ מיכל רוזין, יוזמת הדיון: משרד החינוך לא מפקח על לימודי היהדות ולא נותן ניקוד עודף במבחני התמיכה לארגונים המלמדים בחינוך הממלכתי יהדות באופן פלורליסטי ▪ ח"כ מאיר פרוש: "את רוצה לסתום את הפה לאורתודוקסים" ▪ יו"ר הוועדה ח"כ השכל: "ארגונים חיצוניים לא צריכים ללמד בבתי ספר"
66 חברי כנסת תמכו ו-50 התנגדו לחוק הקובע הארכה של שלוש שנים לסעיף החוק שלפיו חברת דלק לא תתקשר בחוזה להקמת תחנת תדלוק או בחוזה לאספקת דלק לתחנת תדלוק המעניק בלעדיות לאותה חברת דלק לאספקת הדלק בתחנה (תוקפו של הסעיף הוארך עד 31 ביולי 2024 [צילום: פלאש 90])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2021. 60 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק מול 56 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת הכנסת שתחליט איזה ועדה תדון בהצעת החוק.
מוצע בה להאריך בשנה את תוקף הוראת המעבר לעניין שידור של ערוצים במימון ציבורי במערך עידן פלוס והפצתם על גבי רשת האינטרנט ללא תשלום. בתקופת הוראת המעבר, שעתידה לפקוע ב-1 בינואר 2022, ניתן לגבות תשלום על שידור באינטרנט מכח רשיון לשידור שניתן לפני כניסת החוק לתוקף.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021. 60 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק מול 58 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת הכנסת שתחליט איזה ועדה תדון בהצעת החוק.
מוצע בה לקבוע הוראת שעה שבמסגרתה ישונו העילות הקבועות בחוק שמקנות סמכות לשוטר לערוך חיפוש בבית או במקום בלי צו מבית משפט. בין היתר, מוצע להקנות לשוטר סמכות להיכנס ולבצע חיפוש במקום בלי צו חיפוש אם התעורר חשד סביר שבמקום מצוי חפץ שיכול לשמש ראיה לביצוע עבירה חמורה בתנאי שהחיפוש דרוש מיד למניעת העלמת הראייה או הפגיעה בה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק המבקשות להאריך הוראת שעה המאפשרת הצבת חיילים ביחידות של השב"ס, ובמסגרות ביטחוניות אחרות. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2021, מבקשת להאריך בשלוש שנים, עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), את הוראת השעה המאפשרת הצבת חיילים ביחידות מסוימות של שירות בתי הסוהר.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15) (נטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה), התשפ"ב-2021, של חברת הכנסת מרב בן ארי. 57 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תוחזר לוועדת חוקה.
מוצע בה להסדיר את אופן נטילת ושמירת הדגימות הביולוגיות הנלקחות מנפגעי ונפגעות עבירות מין לצרכי זיהוי התוקף בחקירה משטרתית וגיבוש ראיות למשפט והכל כתלות בהסכמתו של הנפגע. מוצע כי כלל הדגימות יועברו למשטרת ישראל באופן דיסקרטי שישמור על פרטיותו של נפגע העבירה לצורך הפקת דנ"א וישמרו שם לתקופה של 50 שנים לטובת הליכי חקירה ומשפט עתידיים.
ועדת הכלכלה אישרה: קנביס רפואי שגדל במצע מנותק מהקרקע יוכל להיחשב כתוצרת אורגנית ▪ בדיון עלתה סוגיית המחיר הגבוה שמשלמים הצרכנים המטופלים בקנביס הרפואי ▪ יו"ר הוועדה הודיע כי יזמן את שר הבריאות לדיון בנושא וביקש לדעת מדוע זה הפך למוצר לעשירים בלבד
בדיווח המשטרה לוועדה על הלקחים אמר סגן ראש אג"מ במשטרה: "יש החלטה לסד"כ של אלף לוחמי מילואים שמשתחררים מדי שנה ממג"ב, ויעמדו לרשות המשטרה, אבל אני חייב גם את הציוד והאימונים שלהם, אחרת נהיה מאוד חסרים גם באירוע הבא" ▪ יו"ר הוועדה: "קוראת לשר לביטחון פנים להעלות את הנושא בקבינט המדיני ביטחוני" ▪ אוחנה: "בזמן שאנו צריכים את השוטרים התקפיים, היועמ"ש מזמין לחקירה שוטר שלפני 6 שנים ירה במחבל"
מוריס חן מציג את התחקיר לח"כים [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 13.12.21) את בקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות תוצרת אורגנית מן הצומח, באופן שיאפשר להגדיר גם גידולי קנביס רפואי שלא גדלים בקרקע כתוצרת אורגנית. במהלך הדיון סיפרו מטופלי קנביס רפואי על זינוק חד בעלויות השימוש, ובתגובה לכך אמר היו"ר מיכאל ביטון כי לא יכול להיות שדיקור סיני יהיה מסובסד, בעוד שהתוויית קנביס רפואי תהיה לעשירים בלבד. הוא אף הודיע כי יזמן את שר הבריאות ניצן הורוביץ לדיון בנושא.
"כל הסד"כ (סדר הכוחות, ע.י.) המבצעי שעומד לרשות המשטרה הכחולה לאירוע הפרות סדר לא עולה על שני גדודים בצה"ל", אמר סגן ראש אג"מ במשטרה, מוריס חן, בדיון (יום ב', 13.12.21) הוועדה לביטחון פנים על מבצע שומר החומות. "רק ביום הרביעי של שומר החומות, לאחר שהגיע כוח מג"ב - פלוגות איו"ש וסד"כ מילואים שהתגייס, היה שינוי משמעותי והושגה שליטה מוחלטת באירועים.
"מי אחראי מול משפחות נפטרים באסונות, להעביר להן את המידע הראשוני? ולמי מעבירים את המידע שיש כדי שתהיה שרשרת טיפול, שכרגע נראה שאין?" תהה ח"כ יצחק פינדרוס, שיזם דיון (יום ב', 13.12.21) על כך בוועדת הפנים.
ח"כ משה ארבל (ש"ס) טען (יום ב', 13.12.21) כי שר הביטחון, בני גנץ, הפר את תקנות הקורונה המחייבות בידוד עבור כל מי ששב מחו"ל. במהלך הדיונים שהתקיימו הערב במליאה ישבו גנץ וראש הממשלה, ששב היום מאיחוד האמירויות, ביציע האורחים של הכנסת שהוכשר לשהות של חברי כנסת מבודדים.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק חומרי נפץ המבקשת לקבוע הוראות פיקוח על בטיחות חומרי נפץ במפעלים ביטחוניים. 60 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 59 שהתנגדו לה, והיא תועבר לוועדת הכנסת.
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...