המחוזי: קופת מיטב-דש תחזיר לעמיתיה 381.8 מיליון שקל

קופת הגמל מיטב-דש תחזיר לעמיתיה 381.8 מיליון שקל, בשל גביית דמי ניהול בניגוד להסכמים עימם. כך קובעת (יום ב', 20.12.21) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, בפסק דין משלים לזה שפרסמה באוגוסט השנה. פסק הדין המקורי תלוי ועומד בערעור בבית המשפט העליון, וכעת עדכנה אגמון-גונן את הסכומים שפסקה לפני ארבעה חודשים וזאת בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מאז הגשת התביעה הייצוגית נגד החברה.

מיטב-דש השקעות, בעלת קופת הגמל, נסחרת בבורסה בשווי של 1.12 מיליארד שקל והיא מנהלת נכסים בשווי של 159 מיליארד שקל עבור מיליון לקוחות. היא נמצאת בשליטת אלי ברקת (אחיו ושותפו לשעבר של ח"כ ניר ברקת, בעלה של אלונה ברקת מהפועל באר שבע, המחזיק ב-29% מהמניות) ואבנר סטפק (בנו של צבי סטפק, שהיה ממייסדי החברה, המחזיק ב-28%) והמנכ"ל הוא אילן רביב. שווי נכסיה עמד בספטמבר השנה על 2.13 מיליארד שקל, והיא סיימה את תשעת החודשים הראשונים של השנה עם הכנסות של 827 מיליון שקל והפסד של 430 מיליון שקל, אשר נבע מהפרשה בגין פסק הדין המקורי.

מיטב-דש גמל ופנסיה רכשה ביוני 2007, בעקבות רפורמת בכר שחייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל שלהם, קופת גמל של בנק הפועלים בשם "תגמולים" תמורת 31 מיליון שקל. הקופה לא גבתה במשך עשרות שנים דמי ניהול מהעמיתים בה. שלושה חודשים לאחר הרכישה החלה דש לגבות מהעמיתים דמי ניהול, כך שבתוך כשנה החזירה את מלוא ההשקעה ואף מעבר לכך. אגמון-גונן קיבלה את טענת התובעים, לפיה גביית דמי הניהול הייתה בניגוד להסכמים בין הקופה לעמיתים לפני רכישתה, שכן דש התחייבה בהסכם הרכישה ליטול על עצמה את כל התחייבויות הקופה כלפי העמיתים.

כעת קובעת אגמון-גונן, כי הסכום בו תשא מיטב-דש יהיה 400 מיליון שקל, מתוכם כאמור 381.8 מיליון שקל לעמיתיה - סכום אשר יחולק בשווה בין העמיתים, שכל אחד מהם יקבל קרוב ל-2,000 שקל. התובעים הייצוגיים, ישראל גרינברג ויעקב לוינרד, יקבלו 1.15 מיליון שקל כל אחד. באי-כוחם, עוה"ד אמיר איבצן וחגי נצר, יקבלו 15.8 מיליון שקל. אגמון-גונן דחתה את התשלום בפועל עד 1.3.22, כדי לאפשר למיטב-דש להתארגן ולאתר את הזכאים להחזר ששוב אינם עמיתים בקופה.

בערעורה לבית המשפט העליון טוענת מיטב-דש, כי פסק דינה של אגמון-גונן מנוגד לדין ועלול לגרום פגיעה רוחבית משמעותית בשוק קופות הגמל. הקופה צפויה לבקש מבית המשפט העליון לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורה, וטובים הסיכויים שבקשה כזאת תיענה - בשל הקושי לגבות בחזרה את ההחזר אם הערעור יתקבל.