החוק לקיצור תקופת המרשם הפלילי יידחה בחצי שנה נוספת ואחרונה

ועדת החוקה אישרה (יום ב', 3.1.22) את הצעת צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה), תשפ"ב-2021, לדחיית יום התחילה של החוק עד ל-12.7.22. החוק הממשלתי (אליו מוזגה הצעת חוק פרטית של חכ"ל רויטל סויד), נועד להגדיר מחדש את נקודת האיזון הראויה בין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי ולשקול מידע שכלול בו בעת קבלת החלטות, לבין תקנת השבים - הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים, ובהם אף אלה שלא הורשעו מעולם, לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה, בלי שכתם הרישום הפלילי ילווה אותם כל חייהם.

לפי החוק, תקופות ההתיישנות והמחיקה לרישום פלילי יתקצרו משמעותית; מעסיקים לא יוכלו לדרוש ממועמד לעבודה הצגת תדפיס הרישום הפלילי, למעט בגופים הזכאים לקבל את המידע; המידע הפלילי שיועבר לגופים הזכאים יכלול מידע על תיקים פתוחים כפי שקיים היום; לדרישת הוועדה הוסף ממונה על מידע פלילי בכל גוף זכאי שיוכל לפקח על יישום החוק ועל העברת המידע הרלוונטי ושקילתו באופן ראוי; כמו-כן הוסף מנגנון ביקורת במשרד המשפטים שיפקח על הגופים הזכאים.

בדברי ההסבר לצו, כתב השר לבט"פ עמר בר לב: "חרף המאמצים שהשקיעה המשטרה, גורמי המקצוע במשרד לבט"פ ובמשטרת ישראל סבורים כי נדרשת חצי שנה נוספת להשלמת ההיערכות הטכנולוגית ליישום החוק".

היו"ר ח"כ גלעד קריב: "על-פי החוק, זו ההארכה האחרונה שניתן לתת והחוק ייכנס לתוקפו לכל המאוחר ב-12.7.22. הדבר היחיד החשוב הוא לשמוע עידכון מדוע המשטרה נדרשת להארכה וצפי הלו"ז להשלמת המשימה. המלצתי תהיה לאשר בצר לנו את התקופה הנוספת כי בדיון שקיימנו לפני ארבעה שבועות הבנו, שלמרות המאמצים הגדולים טרם הושלמה ההיערכות, אך הציפייה היא שההיערכות תושלם ושלא נמצא עצמנו בתיקון החוק לתקופה נוספת. ישנו ציבור אדיר הממתין לכניסתו של החוק לתוקף. נקבע דיון מעקב עם כלל הגורמים כדי לוודא שהרשות המבצעת תעמוד בחובתה על-פי החוק".

כרמית בקלר, רמ"ח פיתוח תשתיות ואינטגרציה במשרד לבט"פ: "מבחינה טכנולוגית אנחנו כרגע בסוף הפיתוח של המערכת. משימה ראשונה לפנינו היא בדיקה לפני ולפנים של כל החוקה שפותחה בהתאם לחוק ומשימה שניה של הכנות טכנולוגיות וחישובים הנדרשים".

נצ"מ מאיר דב ברקוביץ', סגן יועמ"ש משטרת ישראל: "הועבר לוועדה סטטוס היערכות הגופים שהוא חשוב. יש פה גם סטטוס של משרדי הממשלה אך בכל הקשור לרשויות המקומיות אנחנו עדיין מול שוקת שבורה ואם לא תהיה התגייסות חירומית הם לא יהיו ערוכים לא לדווח למרשם ולא לקבל את המידע וזה מאוד משמעותי".

ח"כ גבי לסקי (מרצ): "ההסכמון לא היה קיים כלל ועשיתם זאת תוך שנייה מאפס. לא יכול להיות שמערכת כזו שמצילה חיי ילדים לוקחת כ"כ הרבה זמן. זה דחוף יותר מכל הסכמון. אם הייתי השר הייתי אומרת למערכת הטכנולוגית לעזוב הכל ולהתמקד בזה". נצ"מ ברקוביץ' השיב: "הייתי ראש מדור פלילי בתקופה שהעלו את מערכת המרשם הקודמת. החשיבה של אנשים שלא מכירים את המערכת היא שיש ספריה שיש בה רשימה של האנשים אבל זה לא כך, בכל פעם שמישהו לוחץ על כפתור, המרשם בונה עצמו מחדש לפי החוקים המעודכנים. טעות שתהיה בדבר הזה היא הרת אסון או לגורם שלא קיבל מידע, ולאדם שהמידע לגביו לא היה נכון".


השלטון המקומי: אנחנו לא הגורם המעכב

צחי שלום ממרכז השלטון המקומי: "קיבלנו את השותפות באיחור. המשטרה פיתחה מערכת לעצמה במקום שתהיה פתוחה ותאפשר גישה מרחוק. גילינו את זה מאוחר ולכן דנים כרגע על איך לבצע את הדברים כדי לעמוד בבקשה. גם היום אנחנו מגישים בקשות למידע ומקבלים מענה, לכן הטענה שלא נהיה מוכנים לא מדויקת. אנחנו לא הגוף המעכב".

ורד וינדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד: "מה נאמר לאלו שיכולנו להציל את הנפש שלהם? היו שנתיים לתכולה ואח"כ דחייה ועכשיו עוד דחייה. מה נגיד לילדים הללו שאפשר למנוע את עבירות המין כלפיהם? אותם עובדים המועסקים בשלטון המקומי - במוסדות ובהסעות של השלטון המקומי, אי-אפשר להסתפק בשיטת התצהירים שניתן לעשות בה שימוש לפי פסיקה. למערכת החינוך יש מערכת פוש של התרעה מידית. את הנושא הטכני אפשר להסדיר דרך משרד החינוך. אם הדברים ימשיכו כמו עכשיו, נעמוד פה עוד חצי שנה שוב עם הזעקה שלי".

עו"ד נירית להב קניזו מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "גם כשהחוק יהיה בתוקף, מימושו תלוי ברשויות המקומיות עצמן והיום מתוך 257 רשויות מקומיות שיש להן רשות להתחבר, פחות מ-5 רשויות מתחברות לממשק המשטרה על-מנת לקבל מידע פלילי עבור המשרות שיש להם היום כבר זכאות על-פי דין. כלומר שגם כשנשלים את כל תיקוני החקיקה, עדיין הרשויות המקומיות צריכות להיות אלו שפועלות".

תמכו בצו: היו"ר ח"כ גלעד קריב וח"כ גבי לסקי.