חזית אחידה נדירה מימין ומשמאל לשמירת חסינות הח"כים

ח"כ איתמר בן-גביר (הציונות הדתית) אמר: "בשכונת שמעון הצדיק יהודים חיים בסכנה, ואין שם משטרה. אמש בשעה 12 בלילה, שוטרים פירקו לי את הלשכה שמוקמה בשטח יהודי פרטי ללא שום זכות. הרביצו לעוזרים שלי, ניסתי להפריד, אז הרביצו גם לי. בשלב מסוים הפילו אותי ארצה, התעלפתי והובהלתי לבית חולים. היום זה אני, מחר זה כל אחד מכם, וזה לא הפעם הראשונה. כעו"ד לא התנהגו אלי כמו שפוגעים בי כח"כ. ההגעה שלי למקומות חיכוך, תורמת להפחתת האלימות. לצערי יש מגמה בקצונה של המשטרה, הם צריכים להפנים את החסינות".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר: "אני מתעב את דעותיהם של חלק מחברי הכנסת, אולם הם ח"כים וצריך לאפשר להם מעבר. ח"כים מוסלמים חייבים להיכנס למסגד אל-אקצה ללא מגבלות. טבעי שח"כ יהודי ייכנס לבית כנסת וח"כ ערבי למסגד.

טיבי שאל את ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) האם נכון להפוך הגבלת תנועה של חבר כנסת לעבירה פלילית, ורוטמן השיב שייתכן שכן. עם זאת, הוסיף: "כאשר מופעל כוח פיזי כנגד ח"כ זו עבירה פלילית של תקיפה. מותר לשוטר להפעיל כוח לצורך מילוי תפקידו, ולעצור חבר כנסת זה לא תפקידו". לדבריו, "בעת מבצע שומר חומות, תיאום עם המשטרה לא הועיל. המשטרה לא הייתה מוכנה לאבטח אותי. אתמול, לא אפשרו לעוזרים שלי להיכנס אולם לבעלי תעודות לע"מ אפשרו. הגעתי למסקנה שהמשטרה עוסקת ביח"צ ולא בביטחון".

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) אמר: "ח"כ שלצורך מילוי תפקידו מגיע למקום מסוים, אין דבר כזה לעכב אותו או למנוע ממנו להיכנס. אתמול שוטר היכה ברכב שלי בעוצמה. לא יכול להיות שמפעילים כוח כנגד ח"כ. אני מבקש שנצא מכאן עם דרישה חד-משמעית, ברגע שח"כ מציג תעודת ח"כ, חייבים מיד לאפשר לו לעשות את עבודתו".

לשאלת ח"כ כסיף השיב סא"ל הראל וינברג רע"ן ביטחון ביועמ"ש איו"ש, כי "אלוף הפיקוד מוסמך לעצור ח"כ מלהיכנס לאזור צבאי סגור. כאשר יש סיכון מיידי, המח"ט בשטח מוסמך". וינברג המליץ לחברי הכנסת לתאם את ביקוריהם מראש.

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אמר: "בשנתיים שאני ח"כ, לפחות 10 פעמים ניהלתי ויכוחים עם שוטרים שלא אפשרו לי להיכנס, לעיתים ויתרתי והלכתי. אם המשטרה לא הייתה מונעת מח"כ סמוטריץ' להגיע למקום התאונה בה הנער אהוביה סנדק מצא את מותו, 50% מהאי-אמון במשטרה היה יורד. המשטרה גורמת עוול לעצמה".

יו"ר הוועדה ח"כ ניר אורבך אמר כי חוק חסינות חברי הכנסת, שנחקק בשנת 1951, קובע כי "שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של סוד צבאי".

לדבריו, "מטרת החוק לאפשר לח"כ לנוע בחופשיות, ולצמצם למינימום את המצבים בהם מגבילים את התנועה של ח"כים. במטרה לאפשר להם למלא את תפקידם כנבחרי ציבור. גם כשהציבור מוגבל בגישתו למקום מסוים, ההגבלה אינה חלה באופן אוטומטי על חברי הכנסת. לגביהם נדרשת הפעלת שיקול דעת. פן נוסף של העניין הוא אופן התנהלותם של כוחות הביטחון ביחס לח"כים. בעוד שלגבי כל אדם הזכות להפגין היא זכות יסוד במשטר דמוקרטי, הרי שלגבי ח"כים מדובר בעניין המצוי בלב פעילותם. המשטרה וכוחות הביטחון חייבים לאפשר לח"כים להשמיע את קולם ולהפגין בכל מקום, ללא חשש כי ימצאו את עצמם פגועים וחבולים מידי כוחות הביטחון שאמורים להגן עליהם.

"חופש התנועה של ח"כים אינו מוחלט ונדרשים איזונים בהפעלתו. ח"כים אינם אמורים להפר את החוק או להפריע לכוחות הביטחון במילוי תפקידם כדין. מטבע הדברים, הפעלת שיקול הדעת בשטח בזמן אמת, לעתים על-ידי דרגים זוטרים או תוך כדי התמודדות עם מהומות והפרות סדר, מעוררת אתגרים, אנחנו לא מתעלמים מכך".

יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי אמרה: "הדיון נועד לדון בחיכוך הבלתי פוסק בין חברי הכנסת למשטרת ישראל. היה מקרה שהמשטרה פגעה בזכויותיו אף שאמרו לשוטרים שמדובר בח"כ. ח"כ שנכנס לאזור מלחמה, קשה להוציא אותו באופן סטרילי מהאירוע. אולם ח"כ לא אמור להיפגע ואנחנו רואים אירועים רבים כאלו. חסינות הח"כים נקבעה בחוק לא לחינם. המשטרה צריכה לעשות מאמץ גדול יותר. המשטרה לא עושה מספיק מאמץ להגן על חברי הכנסת. זה צריך להגיע עד השוטר שמגיע לבית ספר לשוטרים".

ח"כ מוסי רז (מרצ) אמר: "אלימות שוטרים מתרחשת כלפי ח"כים וגם כלפי מפגינים. ח"כ או אזרח לא צריך לספוג אלימות משוטר. לפני מספר שבועות, המשטרה מנעה את כניסתי לבית בשכונת שייח ג'ראח, הורחקתי מאות מטרים מהבית. מפגינים רבים שנעצרו ע"י המשטרה, הלכו סביב והגיעו עד הבית. הגבלת תנועה ללא היגיון בלתי מוצדקת בעליל. כאשר ביקשתי לחזור לרכב שלי, קצין מנע ממני באופן פיזי לגשת לרכב שלי".

ח"כ יוסי טייב (שס) אמר: "בשכונת שמעון הצדיק יצאה המוגלה, אולם זה חוזר על עצמו פעמים רבות. גם אותי הגבילו מספר פעמים. רכב של חבר כנסת אמור להיות מזוהה ולאפשר לו חופש תנועה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה: "היועצים שלנו הם ליווי מקצועי שאנחנו חייבים לצידנו. השוטרים מבצעים את החוק, לעיתים רבות שוטרים חושבים שהם קובעים את החוקים".

קצין הכנסת ניצב יובל חן קיבל את המלצת בן-ארי ואמר שישלח מכתב הנחיות לחברי הכנסת מתי הח"כים צריכים לעדכן את קצין הכנסת. "אנחנו אמונים על התיאום בין חברי הכנסת למשטרה כשהם מגיעים למקומות ציבוריים, אולם לא תמיד חברי הכנסת מעדכנים אותי", אמר.

ח"כ משה ארבל (שס) אמר: "בתחילת משבר הקורונה ניגשתי לקצין משטרה והערתי לו על פעולות בלתי חוקיות כאשר שוטרים סתרו לילד, והוא השיב לי 'תעוף לי מהעיניים'. ארבל העלה את נושא כניסת ח"כים למתקני כליאה: "הגיע הזמן שוועדת הכנסת תקבל החלטה בעניין".

ח"כ קטי שטרית (הליכוד) אמרה: "הבן שלי החליט להוציא רישיון לנשק כי המשטרה לא מגינה עלינו. הייתי מעורבת בפרשיית ריגול ולא קיבלתי שום עידכון מגורמי הביטחון. מישהו צריך לתת את הדין על מה שקרה פה".

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) אמר: "חסינות חברי הכנסת זו הגשמת הדמוקרטיה. המשטרה צריכה לכבד את החסינות לא פחות מכיבוד חופש התנועה של עיתונאים". אוחנה פנה ליו"ר הכנסת ואמר: "אתה כבר לא מפקד המחוז, אתה יו"ר הכנסת, ומתפקידך לדאוג לחופש התנועה של חברי הכנסת".

קצין אג"מ של מחוז ירושלים ארז תבור אמר: "מדובר באירועים בשכונת שייח ג'ראח ובסמוך לביתו של ראש עיריית ירושלים. הייתה התפרצות אלימות, מתבצרים רעולי פנים עם גז ובקבוקי תבערה, זירה מורכבת ומסוכנת, ולכן המשטרה החליטה לסגור את התנועה באזור. זה היה אירוע מורכב שהשתתפו בו גם הימ"מ וצוותי מו"מ. המניעה להיכנס הייתה על כולם כולל ח"כים. הציפייה שלנו שח"כים יכבדו את הוראות השוטרים". לדבריו, כל אירוע מתוחקר, ואם יש צורך לוקחים אותו לפן המשמעתי".

ח"כ רז השיב לתבור ואמר: "ניכר מדבריך שלא הייתה בשטח, ואתה לא יודע מה היה שם. שיקול הדעת של הקצין בשטח היה מוטעה. אתה אומר אמירות חסרות בסיס. זה לא יעבור בשתיקה, זה כמו עדות שקר! אני דורש שתתנצל, כך מתנהלת המשטרה, סומכים על דיווחי שקר".

היועמ"ש של מחוז ש"י במשטרה מירב אטינגר אמרה: "הטיפול באירועים שמעורבים בהם ח"כים מופיעים בפקודה. כאשר יש חשש לפגיעה בח"כים או בציבור, אסור לח"כ להיכנס. קיבלנו בקשות לכניסת ח"כים לזירה, וקצין משטרה מנע את כניסתו. מה היה קורה אם ח"כ היה נפגע ממטען שיתפוצץ. באירוע אחר הורתי להוציא ח"כ גם בכוח כדי שלא ייפגע. באירועים מתוכננים, אנחנו מכשירים צוות מיוחד לליווי ח"כים".

אורבך סיכם את הדיון ואמר: "יש כאן חזית אחידה נדירה מימין ושמאל לקבל נהלים ברורים. המשטרה התחייבה להעביר לנו את הנוהל של הצבא לטיפול באירועים בהם משתתפים ח"כים". בן-ארי סיכמה אמרה בדדברי הסיכום, שהמטרה לצאת עם מסקנות אופרטיביות. "צריך להגדיר לחברי הכנסת מה ומתי צריך לעדכן". בעניין יועצי הח"כים אמרה בן-ארי: "אנחנו מציעים שיועץ אחד של ח"כ יוכל להיות צמוד לח"כ. הרבה פעמים יועץ קריטי ולעיתים נכנס לנעלי הח"כ". עוד אמרה בן ארי: "כל השוטרים וחיילי מג"ב חייבים להכיר את נושא חסינות הח"כ".