רוסיה החלה את פלישתה לאוקראינה ו"אתם מתחילים לראות את התגובה שלנו", אומר (יום ג', 22.2.22) סגן היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ג'ונתן פיינר, בתגובה אמריקנית ראשונה לכניסת הכוחות הרוסיים למחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה. הדברים נאמרו לאחר שמדינות אירופה החלו להטיל עיצומים על רוסיה, ומרמזים בבירור על כך שארה"ב תלך בעקבותיהן - אולי כבר בשעות הקרובות.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הודיע, כי הוא משעה את מתן האישורים הרגולטוריים צינור הגז השנוי במחלוקת בין רוסיה לגרמניה: ״אנחנו צריכים לשקול מחדש את צינור הגז נורדסטרים 2. בינתיים ביקשתי לעצור את האישורים הדרושים, ובלי האישורים הללו הצינור לא יוכל לפעול״. גרמניה לא הודיעה על ביטול הפרויקט בן מיליארדי הדולרים, אך הנשיא ג'ו ביידן אמר לפני שבועיים שגרמניה תבטל אותו גם רוסיה תפלוש לאוקראינה.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, היה המנהיג המערבי הראשון שהודיע שארצו מטילה עיצומים על גורמים רוסים. ג'ונסון אמר בפרלמנט, כי העיצומים יוטלו על חמישה בנקים - רוֹסִייָה, בנק ג'ן, ג'נרל בנק, בנק פרומסיבז ובנק הים השחור - ועל שלושה בעלי הון: בוריס רוטנברג (יהודי-רוסי, בעלי בנק SMP וסגן נשיא פדרציית הג'ודו הרוסית - הענף בו עוסק פוטין), איגור רוטנברג (אחיו ושותפו של בוריס) וגנדי טימצ'נקו (הבעלים של תאגיד ההשקעות וולגה גרופ העוסקת בתחומי האנרגיה, התעבורה והתשתיות). כל השלושה מקורבים לפוטין.

מזכיר נאט"ו, ינס סטולטנברג, גינה את ההכרה הרוסית בשני המחוזות ואמר שהיא מהווה פגיעה בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה ומפחיתה את הסיכוי לפתרון המשבר. "רוסיה מנסה ליצור עילה לפלישה נוספת", האשים סטולטנברג. הוא הדגיש, כי הברית תומכת בריבונותה של אוקראינה בגבולותיה הבינלאומיים המוכרים וקרא לרוסיה להסיג את כוחותיה מן הגבול ומאוקראינה עצמה.

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, אמר כי ארצו שוקלת לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה. בהמשך הודיעה אוקראינה, כי היא מחזירה את שגרירה במוסקבה להתייעצויות. זלנסקי הגיב להצהרתו של נשיא רוסיה ולדמיר פוטין מאמש ואמר: "אנחנו מאמינים שלא תהיה מלחמה ולא תהיה הסלמה רחבה". הוא קרא לקהיליה הבינלאומית: "אל תמתינו להסלמה נוספת במשבר, תטילו סנקציות על רוסיה כבר עכשיו".

בנאום שנשא הלילה בעקבות החתימה על הצווים הרוסיים, אמר זלנסקי: "נישאר על אדמותינו, אנחנו לא מפחדים מדבר ואנו לא חייבים דבר לאחרים. אנו עומדים מאחורי עמדתנו". שר ההגנה האוקראיני, אולכסיי רזניקוב, הזהיר כי רוסיה נוקטת בצעדים במטרה לחזור לימי ברית המועצות, כאשר התכוון ככל הנראה להכרתה בעצמאות המחוזות הבדלניים.

דובר הקרמלין אמר היום, כי הכרתו של פוטין באיזורים הבדלניים מתייחסת לכל גבולותיהם של שני המחוזות, ולא רק לשטחים המוחזקים בפועל בידי הכוחות הפרו-רוסיים, שהם פחות ממחצית השטח הכולל. לדבריו, ההכרה מתייחסת לגבולות שהבדלנים הכריזו עליהם בשנת 2014. הדברים מעוררים חשש, שמא בכוונת הכוחות הרוסיים - שנכנסו לשטחים שבידי הבדלנים - לפלוש גם לחלקים האחרים של המחוזות, מה שיהווה פלישה ברורה לאוקראינה. פוטין פנה היום אל הדוּמָה (הפרלמנט הרוסי) וביקש אישור רשמי להצבת חיילים רוסים בארצות זרות - בקשה המלמדת גם היא על האפשרות הגוברת להעמקת הפלישה ליתר חלקי שני החבלים ואולי אף מעבר להם.

ביידן שוחח הלילה עם זלנסקי וגינה בחריפות את ההחלטה של פוטין. ביידן שוחח גם עם שולץ ועם נשיא צרפת, עמנואל מקרון (אשר ניסה לתווך בין המערב לרוסיה ואף יזם פגישת פסגה בין ביידן לפוטין - שכעת אפסו הסיכויים לקיומה) והשלושה סיכמו, כי "ימשיכו להיות מתואמים בנוגע לצעדים הבאים". ביידן צפוי לחתום היום על צו נשיאותי שיטיל עיצומים על החבלים הבדלניים. ואם יגיע למסקנה שמדובר למעשה בפלישה לאוקראינה - הוא עשוי להתחיל להפעיל את העיצומים חסרי התקדים כפי שהזהיר שוב ושוב בחודשים האחרונים.

שר החוץ, יאיר לפיד, שוחח עם שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, וצוות השגרירות שהגיעו לעיר לבוב. לפיד הדגיש, כי בראש סדר העדיפות של ישראל עומדים השמירה על חייהם של שליחי המדינה ושל אזרחיה הנמצאים באוקראינה וכן הקהילה היהודית הגדולה במדינה. צוות השגרירות הצטרף לצוות המשרד הקונסולארי הזמני, שהוקם בלבוב בשבוע שעבר וימשיך להעניק סיוע לישראלים הזקוקים לעזרה.