שר האוצר ושרת החדשנות יגבשו תכנית לחיזוק הבינה מלאכותית

טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) עלולות לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל ובעולם - מזהיר מנהל בתי המשפט, יגאל מרזל. לדבריו, מדובר בטכנולוגיות ההולכות ומפותחות בידי המגזר הפרטי ואשר יאפשרו לנתח פסיקה ואף לחזות אותה. הוא דיבר (4.1.22) בוועידת הארגון הבינלאומי לעצמאות השופטים המתקיימת באוניברסיטה העברית.

לראשונה, מעמידה רשות הפטנטים הישראלית מנוע חיפוש ייחודי, המבוסס על טכנולוגיות של בינה מלאכותית למידה עמוקה לשימוש הציבור. השימוש במנוע אינו כרוך בעלות ויקל על יזמים וממציאים לערוך חיפוש פטנטים. הפלטפורמה מאפשרת לממציא להזין טקסט חופשי למערכת ולקבל בזמן קצר פטנטים רלוונטיים בתחום האמצאה.

בעשור האחרון, הפך השימוש בבינה מלאכותית (AI) לשכיח בארגונים, ואף בחיינו הפרטיים. טכנולוגיה זו, כ'למידת מכונה' (Machine Learning), שהחלה ב 1952 (neural network)' התפתחה עם השנים (לכולם זכור משחק השחמט בו ב-1997 ניצח המחשב deep blue של חברת IBM את קאספרוב, אלוף העולם דאז), ועלתה למודעות, בין היתר, עקב שימוש גובר בטכנולוגיות ביומטריות וזיהוי תווי פנים בעשור האחרון והמשמעויות לכך (בייחוד מבחינת זכויות הפרט).

מאמצי הטכניון לקידום תחום הבינה המלאכותית בישראל הובילו להשתלבותו בצמרת העולמית של מחקר ופיתוח ב-AI. הדירוג הבינלאומי היוקרתי CSRankings הציב את הטכניון במקום הראשון בתחום הבינה המלאכותית באירופה, וכמובן בישראל, ובמקום ה-15 בעולם. בתת-התחום של למידת מכונה מדורג הטכניון גבוה אף יותר, במקום ה-11 בעולם. זאת על סמך נתוני 2021-2016.

פיתוח של חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב צפוי להאיץ פיתוח של תרופות אנטי-ויראליות, זאת תוך התבססות על ביולוגיה סינתטית ובינה מלאכותית. את המחקר שהתפרסם ב-Nature Communication הובילו פרופ' רועי עמית, הדוקטורנטית נעה כ"ץ שהמריאה החודש לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, וד"ר ירון אורנשטיין עם המסטרנט איתמר טריפטו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שתרמו למחקר את החלק החישובי (בינה מלאכותית).