שני מאומתים לזן הקורונה החדש נכנסו לארץ

כאשר הקורונה העבירה את לימודיו לזירה המקוונת באביב 2020, איזק מוסלי בן ה-18 התרגל לבלות את זמנו מחוץ לבית הספר. הוא סיים השנה את לימודיו בעיר וואקו שבטקסס וגילה, כי נחשב לנוכח בלימודים גם אם רוב זמנו הוא בכלל עובד. כאשר בית ספרו חזר להוראה מלאה פנים את פנים, מוסלי המשיך לעבוד ולהחמיץ מאות שעות לימודים. מוסלי הוא אחד ממיליוני תלמידים ברחבי ארה"ב הנחשבים ל"נעדרים כרוניים" – מי שמחמיצים לפחות 10% מימי הלימודים ובעיה אשר החמירה משמעותית בזמן הקורונה, מדווח ניו-יורק טיימס.

התפרצות נגיף הקורונה החלה בישראל בסוף פברואר 2020. להתפשטות המגפה ולצעדי מיגור התחלואה שננקטו הייתה השפעה רבה על התעסוקה והשכר. צעדי הריחוק שננקטו כדי להקטין את קצב ההדבקה, הובילו לירידת חסרת תקדים של שיעור התעסוקה, בעיקר במהלך שלושת הסגרים שבהם הושבת חלק ניכר של הפעילות. בעקבות התפתחויות אלה עלה השכר הממוצע למשרת שכיר כתוצאה מכך ששכרם של אלה שהמשיכו לעבוד היה גבוה משכרם של אלה שעבודתם הופסקה.

לראשונה מאז חודש יוני אשתקד הוסרה חובת עטיית המסכות בחללים סגורים בישראל. מהשעה 20:00 בערב (שבת, 23.4.22) בוטלה החובה לעטות מסכות נגד קורונה בחללים סגורים. הפעם האחרונה שבה לא הוטלה חובה זו על אזרחי ישראל הייתה ביוני 2021, אז התירה הממשלה שלא לעטות מסיכות בחללים סגורים, אך לאחר שבועיים בלבד שבה וחייבה לעשות זאת בשל גל קורונה נוסף שהתפרץ.

נוכח הירידה בתחלואה בנגיף הקורונה, ראש הממשלה נפתלי בנט, ושר הבריאות ניצן הורוביץ, הודיעו (יום ד', 20.4.22) על ביטול חובת עטיית מסכות בחללים סגורים.

נהוג לומר שממשלת סין מתכננת עשרות שנים קדימה, בעוד דמוקרטיות משנות את דרכן ללא הרף. אבל בשנגחאי אין כיום סימנים לגאונות אסטרטגית: 25 מיליון איש מצויים בסגר ובסכנה למחסור במזון ותרופות, שאפילו הצנזורה הסינית אינה מסוגלת להסתיר. מדיניות ה"אפס קורונה" נקלעה למבוי סתום ולמפלגה הקומוניסטית אין מוצא קל, אומר אקונומיסט.