|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
רועי הראל, אלי לוי, עמרם נידםרועי הראל, אלי לוי, עמרם נידם [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
המשטרה: "סוג המעברים שיש אצלנו לא קיים באף מקום בעולם"
|
|
בוועדה לביטחון לאומי הועלו מספר הצעות, ביניהם אזרוח המעברים, שימוש בטכנולוגיות חכמות ותגבור כוח האדם ● קיימת מחלוקת בנוגע לגורם המוביל שצריך לרכז את הפתרונות ● יו"ר הוועדה הדגיש את חשיבות שינוי דרך החשיבה והפסקת בחינת חיי אדם בהיבט תקציבי ● צה"ל: "יש לאזרח את המעברים הגדולים בעוטף י-ם ואת כוח האדם להעביר לפעילות במעברים אחרים ● המשטרה: שוטרי מג"ב הם לוחמים ולא מאבטחים
|
|
הוועדה לביטחון לאומי דנה (5.3.24) במענה להתמודדות עם פיגועים במעברים. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי לאזרחי ישראל יש את הזכות לצאת ולהיכנס מהמעברים בשלום. "עלינו לטעת תחושת ביטחון. עשרות אלפי מכוניות מתנקזות למעברים ונותר פקק ארוך שמהווה סכנה ביטחונית. המטרה להבין ולשמוע איך מתגברים ונותנים מענה לצוואר הבקבוק ולבעיית הביטחון הזו". |
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
תנ"צ עמרם (עמי) נידם, מפקד עוטף ירושלים, משמר הגבול, ציין כי בשנה החולפת נהרגו שלושה לוחמים במעברים והיו ניסיונות פיגועים נוספים. לדבריו, בוצעו פעולות להעלאת המוכנות ואנחנו מנסים לשנות את המשוואה ולהקדים את אותו מפגע וזה מורכב. "יש מצלמות, סימנים מחשידים, קביעת מיקומים ופרויקט שולט על-מנת לייצר עמדה מוגנת ומוגבהת שתיצור דילמה אצל המחבל. בנוסף, בגלל הצורך לבדוק פיזית את הרכב והתיעוד נרצה לייצר תהליך של זיכוי כמו במסופים הרגליים. הוא הוסיף שיש צורך ליצור כוח אורגני אחד במקום שלושה גורמים שונים הפועלים עכשיו: אזרחי, צבאי ומשטרתי. הבסיס לפתרון צריך להיות הרבה יותר רחב, ולכך צריך זמן ותקציב".
לשאלת יו"ר הוועדה, בנושא השוואה למעברים בעולם, השיב כי "סוג המעברים שיש אצלנו לא קיימים באף מקום בעולם. סוג העוברים בעלי תעודות כחולות ואדומות משתנים בין מעברים. כדי לשפר מיד את התחומים הללו אנחנו נצטרך הרבה יותר כוח אדם".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
לדברי ח"כ יצחק קרויזר, יש החמצה של הנושא המרכזי ואי אפשר למגן למוות את המחסומים. "צריכים לסגור ולחסום את הכפרים והערים מהם יוצאים המפגעים. הכוח והתקציב הוא מוגבל, הקשב צריך להיות מופנה מאיפה שמתחילות הבעיות. הזכות לחיות היא גבוהה יותר מהזכות שלהם לנוע".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
תא"ל עופר הינדי, ראש קשת צבעים פיקוד מרכז, צה"ל, אמר כי העיסוק במעברים צריך להיות גם של משרד התחבורה והשיכון ולא רק הביטחון. לדבריו, יש בעיה בתכנון התשתיות שפעמים רבות אינו לוקח בחשבון את נושא המעברים והעומס בהם. "מישהו צריך להוציא את העגלה הזו מהבוץ. יש תפיסה מלאה שרצינו לאזרח חלק מהמעברים בעוטף אך התוכנית הזו נגנזה. אין ספק שהאירועים הביטחוניים משפיעים על כל העשייה שלנו. אבל בסוף צריך במעברים תשתית וכוח אדם ובכך אנו חסרים. שר הביטחון ומנכ"ל המשרד בתיאום אלוף הפיקוד גיבשו תוכנית בנושא הרחבת המעברים גם כאלה שאינם באחריות הצבא. אנחנו מקדמים שימוש בטכנולוגיות חכמות להגדרת אובייקט הבידוק ואם זה יעבוד, משרד הביטחון יקדם את זה גם במעברי העוטף שהם תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי. אנו מודעים לאיום הביטחוני בפקקים האלה ותגברנו את המחסומים באנשי מילואים". בהתייחסו לדברי ח"כ קרוייזר אמר: " במקומות שאנחנו צריכים לעשות חסימה אנחנו חוסמים. אבל לכל פתרון יש עשרה מצבים שלא ניתן יהיה למנוע".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
יו"ר הוועדה פוגל: "מה אתה ממליץ?" תא"ל הינדי: "משאבים. ממליץ לקחת את המעברים הגדולים בעוטף ירושלים ולאזרח אותם. ואת כוח האדם לקחת לפעילות במעברים אחרים. בנושא האמצעים הטכנולוגיים אנחנו בניסוי - זה לא ייתן את מענה מושלם אבל צריך לזכור כי זה התפקיד שלנו של צה"ל והמשטרה שיתנפצו עלינו ולא בירושלים".
סנ"צ אייל זילברמן, משטרת ישראל: "הפתרון מתחת לפנס. המערכת האזרחית יודעים לעשות העבודה בצורה מקצועית. אבטחה זה מקצוע. שוטרי מג"ב הם לוחמים ולא מאבטחים, ועד שלא נפנים את זה, לא נמצא את הפתרונות. המעברים נבנו לפני עשרים שנה לכמות אוכלוסייה מסוימת הכמות הזו גדלה עשרות מונים ומעבר שכזה לא בנוי לספוג מספרים שכאלה. שאנשי מקצוע ינהלו את המעברים!".
נטלי משירות הביטחון הכללי הציעה לנתב כלי רכב לפי סוג בשעות מסוימות במעברים, וזיהוי אוטומטי של רכבים. "רשות המעברים מתבקשים לשפר את הטכנולוגיה בה הם עושים שימוש אבל בסוף זה נעצר על תקציב. אנחנו שמים לעצמנו מקלות בגלגלים. צריך להעצים את רשות המעברים (רמ"ים) ולהרחיב את הסמכויות והתקציב שלה ויש לקדם את זה תוך אזרוח מעברי עוטף ירושלים".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
ירון שבי, רשות המעברים, אמר כי יש פערים. אחת מהן היא שיש הרבה גופים מקצועיים ואין אחד שעושה את הסנכרון. "יש ארבעה גופים שמתעסקים במעברים. המשאבים שלנו מצומצמים ואי אפשר בכל נקודה בדרך להעמיד כוח אבטחה. ברמה הלאומית אפשר לעשות זאת ברמה אוטומטית והגדלת תשתיות. הרתעה זה פעולות מקדימות שאתה עושה וזה חלק מתפישה של כל גוף ביטחוני".
ניצן צוק, מהמל"ל: "היו מספר צוותים שעסקו בנושא המעברים: קידום אזרוח, טכנולוגיות, חיבור בין הגורמים ומענה ביניים עד לאזרוח. כל אלה הוקפאו ב-7 באוקטובר וחשיבה מחדש וזה נעצר בגלל מספר סיבות: תקצוב ומדיניות ברורה כלפי מעבר הפלשתינים. יש לקבוע גורם מוביל ולתעדף איזה מעברים מאזרחים".
|
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
עו"ד נירית להב קניזו ממשרד המשפטים טענה כי "חלק מהפתרונות שעלו מחייבים בחינה משפטית מעמיקה על עומק הפגיעה, ולצה"ל יש את המערכת המשפטית לבצע זאת". אביה פרון ממשרד האוצר ציין, כי יש תוספת משמעותית לטובת המעברים ולמרכיבי הביטחון של המעברים למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה.
יו"ר הוועדה אמר לסיכום כי אם לא נשנה את דרך החשיבה לאחר השבעה באוקטובר והבנת האיום אנחנו עלולים לחטוא שאנחנו רק מכווני תנועה. שני מרכיבי הפתרון העיקריים הם אבטחה כמקצוע והפסקת בחינת חיי אדם בהיבט תקציבי. "אני למד שהפתרונות צריכים להיות משולבים: תכנון תנועה, הקלה בעומס: מנויים וניתוב סוגי רכבים, אזרוח המעברים, טכנולוגיה מסייעת ומציאת מודל של הרתעה שאותו מפגע לא ירצה להגיע ולמות". הוא ציין כי יש לקבוע גוף אחד שמרכז את הפתרונות הללו.
|
|
| תאריך:
|
05/03/2024
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2024
|
|
עידן יוסף
|
|
+מענה נפשי מקיף: הקמת מוקד חרום ארצי ייעודי
|
|
23:26 05/03/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
עלייה במצוקות הנפשיות לאחר אירועי האלימות האחרונים ▪ הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל דנה בהקמת מוקד חירום לסיוע נפשי, שיאבחן פניות ויפעיל צוותי חירום ייעודיים
|
|
|
|
|
|
ח"כ לימור סון הר מלך [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
+הצעת החוק לסיוע להורים לילדים עד גיל 3 אושרה בוועדה
|
|
21:23 05/03/24 | עידן יוסף |
ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לפיה במסגרת חוק מענק עבודה("מס הכנסה שלילי") מוצע לערוך שינוי שיאפשר לתת מענק מיוחד, להורים עובדים שהכנסתם נמוכה, שיש להם ילדים שטרם מלאו להם שלוש שנים. המענק המרבי שיינתן מכוח ההסדר המוצע יהיה בגובה של 470 שקלים חדשים לכל חודש עבודה, בשל כל ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים בשנת המס. מאחר שבפועל מענק העבודה משולם להורה בשנת המס שלאחר השנה שבה הוא עובד, המענק ישולם להורה בשנות המס שבהן מלאו לילד שנה, שנתיים, ושלוש. בתקנות צוין כי המענק הנוסף צפוי להביא לעידוד השתלבות ההורים בשוק העבודה ולהגדלת הכנסתם הפנויה באמצעות הכנסתם מעבודה או מעסק.
פקודת מס הכנסה תתוקן כך שתחול התחשבות בעלויות הנוספות של גידול ילדים עד גיל שלוש גם במשקי בית בעלי הכנסות גבוהות שאינם זכאים לסיוע באמצעות סבסוד עלויות מעונות יום או מענק עבודה.
|
|
|
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: חובת תמונת אזהרה על גבי חפיסת מוצר עישון
|
|
21:01 05/03/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9) (תמונה של נזקי העישון), התשפ"ד-2024, של חבר הכנסת אושר שקלים וקבוצת חברי כנסת. 6 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר לדיון בוועדת הכלכלה. מוצע בה לקבוע חובה להדפיס תמונה של נזקי העישון על גבי חפיסה או אריזה של מוצר עישון. על תמונה כאמור לתאום את נוסח האזהרה המופיע על גבי החפיסה או האריזה. מוצע כי הפרת החובה בדבר הצגת תמונה כאמור תהיה עבירה פלילית. עוד מוצע להסמיך את שר הבריאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע, בתקנות חובה, הוראות לעניין התמונות - גודלן ביחס לגודל האריזות, עיצובן, תדירות החלפתן ומיקומן על גבי האריזות, וכן אילו תמונות יוצגו על גבי החפיסות האו האריזות. כמו כן, מוצע להסמיך את שר הבריאות לקבוע, בתקנות רשות, הוראות שונות ולייעד תמונות שונות לסוגים שונים של מוצרי עישון, וכן לקבוע כי החובה להציג תמונה על גבי חפיסה או אריזה של מוצר עישון תחול רק על מוצר או מוצרי עישון מסוימים.
|
|
|
|
|
|
|
+מנכ"ל משרד החינוך יוכל לפטר עובד הוראה שנקט התנהגות בעלת אופי מיני
|
|
19:28 05/03/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הארכת השעיה של עובד המדינה ופיטורים של עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 של חברת הכנסת שרן השכל. 8 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. מוצע כי מנכ"ל משרד החינוך יוסמך לפטר עובד הוראה, שהוא עובד מדינה, בהליך של פיטורים מִנהליים, במצב שבו לא ניתן לנקוט כנגדו בהליך משמעתי, לרוב בשל רף הראיות שאינו מגיע לרף הנדרש בהליך פלילי או משמעתי, אך עדיין קיימות ראיות ברמה המִנהלית לקיומה של התנהגות כזו. לפי ההצעה, הפיטורים יתנהלו לאחר הליך שימוע, עם אפשרות ערר לשר. כמו כן, תקופת ההשעיה הדחופה, לפי חוק המשמעת של עובדי המדינה, תוארך מ-30 ימים ל-60 ימים, כלפי כל עובדי המדינה המועסקים לא רק בבתי ספר אלא גם במוסדות אחרים בהם שוהים קטינים, בדומה למוסדות עליהם חל החוק למניעת העסקת עברייני מין.
|
|
|
|
|
|
|
המשטרה: "סוג המעברים שיש אצלנו לא קיים באף מקום בעולם"
|
|
הכנסת והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה, מקיימים (יום ג',5.4.24) כנס מיוחד לכבוד יום האישה הבינלאומי בסימן תרומתן של נשים במלחמת חרבות ברזל. האירוע שנערך במעמד יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, חברות וחברי כנסת, מנכ"ל הכנסת, נשות כוחות ביטחון והצלה ובני משפחות החטופים.
|
|
|
|
|
בני משפחות החטופים המוגדרות "מעגל שני", כדודים, סבים ואחיינים, אינם זכאים לטיפול נפשי, כך נמסר (יום ב', 4.3.24) בוועדת הבריאות, שדנה ממושכות במצבם הבריאותי של בני משפחות החטופים.
|
|
|
|
|
בהצעה "הממשלה הכושלת מקום המדינה שמובילה אותנו למשבר כלכלי עם סדר עדיפות פוליטי" שהגישה סיעת יש עתיד תמכו 32 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים. ההצעה לא זכתה לרוב הדרוש ועל כן נדחתה. הקואליציה מחרימה הצעות אי-אמון בתקופת המלחמה וגם חלקים באופוזיציה לא הגיעו להצביע.
|
|
|
|
|
ועדת הכספים אישרה (יום ב', 4.3.24) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה - חרבות ברזל).
|
|
|
|
|
ועדת החוקה החלה (יום ב', 4.3.24) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון - ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד 2023, שיזם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן עם קבוצת ח"כים. מוצע לקבוע כי אסירים ביטחוניים שנעצרו במהלך מלחמת חרבות הברזל לא יהיו זכאים להיות מיוצגים על-ידי הסנגוריה הציבורית.
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
