נדחתה הצעת אי-האמון שהגישה סיעת יש עתיד

ועדת הכלכלה דנה בעלייה בתעריף החשמל לשנת 2024. בפתח הדיון הזכיר היו"ר ביטן כי בישיבות קודמות שקיימה הוועדה נמסר כי תעריף החשמל צפוי היה לרדת ב-2.5%, ולכן לא ברור כיצד הגענו למצב שהתעריף דווקא עלה ב-2.6% וביקש הסברים. הוא הוסיף כי ישנה טענה שחברת ניהול משק החשמל, נגה, קיבלה 1.7 מיליארד שקל.

ראש אגף מקרו ברשות החשמל, איתי גוטגליק, הסביר כי התעריף היה צריך לעלות ביותר מ-2.6%, בשל שינוי בשערי המטבע, האינפלציה, העלייה במדד וגורמים נוספים. מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, האשים כי הרשות מתנהלת בצורה מופקרת ופוגעת באינטרס הממלכתי. "הם עושים בכסף כבתוך שלהם ופוגעים ביכולת של חברת החשמל לתת מענה לצרכנים בשגרה ובחירום. גרעו מחברת החשמל 1.2 מיליארד שקל והעבירו אותם ועוד 500 מיליון לנגה. גם לי מותר לדעת מה עושים עם כספי שוק החשמל", אמר.

היו"ר ביטן ביקש לדעת למה חברת נגה קיבלה 1.7 מיליארד שקל על חשבון התעריף. מנהלת מחלקת הכספים של נגה, אילנה רוזנברג, אמרה כי יש חוסר איזון ופער של 1.2 מיליארד שקל בין הרכישות שבוצעו להכנסות והתעריף אמור לסגור את הפער הזה. לדבריה, נגה עדיין בגרעון והתעריף של 2024 לא סיפק את כל ההוצאות בסך 1.9 מיליארד שקל.

ביטן שאל ממה נוצר הפער, איך זה משפיע על התעריף ומה נעשה בכסף ממכירת תחנת אשכול ואמר: "המשק הסגור לא מקובל עלי. בשיטה הזו התעריף בחיים לא ירד. תמיד תהייה אינפלציה וצורך בהשקעות. בשביל מה עשינו את הרפורמה שבסוף לא יצא ממנה כלום? נעשה דיון מיוחד רק בנושא הזה. אני לא מתכוון להרפות מהנושא הזה, צריך לספק הסבר לציבור. איך יכול להיות שמוכרים את אשכול וזה לא בא לידי ביטוי בשום דבר", אמר. הוא סיכם את הישיבה וביקש לבחון מחדש את המדיניות בענף, הן מבחינת ההשקעות והן מבחינת מחיר החשמל, כדי לבחון כיצד ניתן להתייעל ולהפחית הוצאות, ושב והזכיר כי יכנס את הוועדה לדיון ברפורמה.

המשפחות העידו בוועדת הבריאות על דיכאון, חוסר-תפקוד, תשישות נפשית ופיזית, ירידה במשקל, חוסר-שינה, עלייה בצריכת תרופות פסיכיאטריות ואובדן כושר עבודה ▪ יו"ר הוועדה התחייב כי בני המשפחות ימשיכו ויהיו זכאים כולם להמשך הטיפול - גם לאחר שחרורם

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. 6 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 2 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה.

מוצע לקבוע, בהוראת שעה עד ה-31.12.2024, כי הרופא הווטרינר העירוני בתחומן של רשויות מקומיות הסמוכות לגדר המערכת עם רצועת עזה, יוסמך להורות על המתת כלבים שאינם מסומנים, וזאת אף אם טרם חלפו 10 ימים מיום הבאתם לכלבייה העירונית. המתה כאמור תתאפשר רק במקרים בהם נמצא כי הכלבים אינם בני שיקום ואימוץ בשל מצבם הבריאותי או ההתנהגותי וכי אין גורם אחר לפי החוק שניתן למסור לו אותם.

עוד מוצע להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע כי סמכות דומה תינתן בעניינים של כלבים משוטטים לא מסומנים בתחומי רשויות מקומיות בטווח של עד 10 קילומטרים מגבול לבנון.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד-2024. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול מתנגד אחד, ללא נמנעים.

כחלק מהתאמות תקציביות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2024 ואילך, בשל הוצאות הנגרמות ממלחמת "חרבות ברזל", נקבע כי מכון התקנים יעביר לאוצר המדינה סכום חד פעמי של 105 מיליון שקלים חדשים מהעודפים הצבורים של המכון, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של החוק המוצע.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27) (רזרבה לכיסוי הוצאות), התשפ"ד-2024. 10 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול מתנגד אחד, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים.

משנת התקציב 2024 והלאה עולה נחיצות להסדיר את סוגיית הפרשת הרזרבה לכיסוי הוצאות במסגרת תקצוב המועצות הדתיות, וזאת עבור הוצאות נדרשות של המועצות הדתיות אשר לא היה ניתן לצפות אותן מראש בתחילת שנת הכספים. לפיכך, מוצע כי הפרשת סכום הרזרבה תיקבע בחוק, ולא בהחלטת ממשלה בלבד, לרבות השתתפותן של הרשויות המקומיות בסכום הרזרבה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד-2024 של חברות הכנסת לימור סון הר-מלך ואתי עטייה, אליה הוצמדו הצעות של חברי הכנסת אריאל קלנר, עודד פורר וקבוצת חברי כנסת בקריאה הטרומית. 25 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 5 שהתנגדו, והיא תוחזר לדיון בוועדה לביטחון לאומי.

מוצע בה לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירות אלימות שהן עבירות טרור לסביבת נפגעי העבירה או לסביבת קרובי משפחתו מדרגה ראשונה, כגון מגבלות על מקום המגורים, עבודה או לימודים בקרבת מקום העבודה, מגורים או לימודים של נפגעי העבירה.

עוד מוצע להסמיך את בית המשפט לקבוע את תקופת הזמן בה יחולו המגבלות, האזור בו יחולו המגבלות, וכן למנות מומחה מטעמו כדי לחוות דעתו על מצב נפגעי העבירה. בנוסף, מוצע לקבוע זכות עיון חוזר, ערר וערעור למבצע העבירה שהוטלו עליו המגבלות האמורות, וכן לקבוע חובת דיווח לכנסת בעניין אכיפת החוק.

מסגרת המנגנון שנקבע, הבנקים ישלמו 6% מהרווח שיפיקו על פעילותם בישראל בכל אחת משנים אלה ▪ במסגרת השיח בין הצדדים, התחייבו הבנקים לדרישת הוועדה כי יקימו קרן הלוואות בתנאים משופרים לטובת אנשי מילואים בעלי עסקים קטנים בגובה 100 מיליון ש"ח ובמקביל מאריך בנק ישראל את מתווה חרבות ברזל

ועדת חוקה החלה לדון בהצ"ח למניעת ייצוג למחבלי מתקפת החמאס ע"י הסנגוריה הציבורית ▪ נציג הסנגוריה הציבורית: "אנחנו 5 חודשים מתחילת האירועים והסנגוריה הציבורית לא מייצגת באף אחד מהמקרים" ▪ היו"ר רוטמן הודיע שלא יקדם בינתיים את הצ"ח כל עוד ברמה הפרקטית הייצוג לא בא מכיסה של המדינה