בימים אלו, שעלייה להר-הבית בירושלים חבקה בחובה איום במימוש של מציאות מדממת רוויית אלימות מילולית, אני תוהה ושואל, האם יאה להביע זיקה להר-הבית ואהבה לאלוהי הר-הבית תוך הבעת ביטויי אלימות מילולית משני הצדדים. לצערי, בימים אלו זיהיתי ביטויי זיקה עזה בציבור היהודי וגם בציבור המוסלמי לֶאֱלוֹהֵי צְבָאוֹת גָּדוֹל וְנוֹרָא. אני מסרב להימצא בקרבת אלוהי צבאות, כי הוא אינו אלוהי. אני גם מסרב להצטרף למבקשים כל אחד מאלוהיו, שישמיד את זולתו, אלה עם קוראן בידיהם ואלה עם חומש בידיהם.