31% מן התלונות נגד הפרקליטות בהן הכריעה אשתקד נציבות הביקורת היו מוצדקות, לעומת שיעור כולל של 20% תלונות מוצדקות. השיעור ביחידות התביעות המשטרתיות היה גבוה עוד יותר - 37%. כך מוסרת (יום ב', 20.6.22) ממלאת-מקום הנציב, ליעד מאיר-צדר, בדוח השנתי של הנציבות. הדוח מתייחס לשנת כהונתו האחרונה של
דוד רוזן. הנציב החדש,
מנחם פינקלשטיין, ייכנס לתפקידו לאחר סיום עבודת ועדת הבדיקה לבריחת המחבלים מכלא גלבוע בראשה הוא עומד.
הנציבות הכריעה אשתקד ב-538 תלונות, מתוכן 42% היו נגד הפרקליטות ו-10% נגד יחידות התביעות - למרות שהאחרונות הן המטפלות ביותר מ-80% מכתבי ה
אישום (ורוב התלונות לנציב הן על הליכים פליליים). 8% היו נגד תובעים מוסמכי היועץ המשפטי ל
ממשלה, ומהן 29% היו מוצדקות; 8% היו נגד היועץ המשפטי לממשלה ורק 12% מהן היו מוצדקות. 26% מהתלונות היו נגד גופים שאינם מבוקרים, והן אלו המורידות את הממוצע של התלונות המוצדקות. בנטרול תלונות אלו, שהנציבות ממילא אינה יכולה לבדוק, מדובר ב-29% תלונות מוצדקות.
להלן עיקרי ההחלטות המרכזיות שקיבל רוזן אשתקד. רבות מהן פורסמו בזמן אמת, ולכן מובאות כאן רק בתמצית.
- טועני מעצרים משתמשים בצורה נרחבת מדי בעילה של "שיבוש הליכים" כהצדקה לבקשות להארכת מעצר, לעיתים מבלי לבחון לגופן את נסיבות המקרה. סניגורים ציבוריים במרחב דרום מצאו בבדיקה רנדומלית, כי עילות אלו נטענו ב-93% מהמקרים גם ללא כל הצדקה. רוזן קבע, כי לא די "במיני הנחות או תילי השערות תיאורטיות" לקיום עילה זו, וכי החוק מחייב לבחון אותה ספציפית. הוא גם הזכיר, כי עילה זו מונעת לרוב בחינת חלופת מעצר, כמצוות המחוקק.
- מח"ש סגרה בצורה רשלנית תיק נגד שוטרים שלטענת המתלונן היכו והשפילו בצורה קשה אותו ואת חברתו.
- מח"ש טיפלה במשך 21 חודשים בתיק נגד שוטר שנחשד באלימות, בעוד הזמן המירבי הוא 18 חודשים. התיק נותר בסטטוס של "פתוח" שלוש שנים לאחר סגירתו, עד להגשת התלונה לנציבות.
|
|
|
שופטת התלוננה על פרקליטים
|
|
|
|
נוה. התלונות ההדדיות נדחו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
- רוזן מצא ש"נפל פגם חמור בהתנהלותה של מח"ש", אשר מסרה מידע לא נכון למתלוננים על אלימות שוטרים; התיק שהה במח"ש שנה לפני שהועבר להשלמת חקירה.
- רוזן דחה תלונה על סגירת התיק נגד עו"ד אפי נוה בחשד לשוחד מיני במינוי שופטים. הוא דחה גם בעיקרן את תלונתם של נוה והשופט לשעבר אתי כרייף על טיפול פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, בחומרים שמסרה העיתונאית הדס שטייף ואשר הופקו מן הפלאפון של נוה.
- שופטת התלוננה שבכירים בפרקליטות הורו לאסוף חומר מכפיש עליה, כדי להלך עליה אימים בשל חוסר שביעות רצון מפסיקותיה. הפרקליטים בהם מדובר הביעו צער על "אי הבנה קשה ומצערת" של אחד מהם בנוגע לאמירות שונות של השופטת, אשר היוו בסיס לתלונתם לממונים עליהם. רוזן קבע שדי בכך כדי להחזיר את היחסים למסלול תקין וגם השופטת הסכימה עימו.
- הפרקליטות ייחסה לנאשם החזקה של 3,500 סרטונים פדופיליים, בעוד בידיה היו 42 בלבד. מדובר במחדל חמור היורד לשורשו של כתב האישום, קבע רוזן; כל החומר היה בידיה שנה לפני הגשת כתב האישום. פגם נוסף היה בכך שבקשת הפרקליטות להשלמת חקירה - כדי לטפל בשאר הסרטונים - הוגשה רק שלושה שבועות לפני מועד ההוכחות ולמותב אחר מזה שדן בתיק.
- הפרקליטות גנזה חשד לנסיון רצח מבלי לבחון את כל חומר הראיות. זהו "מצב דברים מטריד ובלתי מתקבל על הדעת", קבע רוזן. "לא ניתן בשום פנים ואופן להסכים", כי החלטת הפרקליטות לא תתבסס על מלוא חומרי החקירה. רק הגשת הערר בידי קורבן העבירה הובילה להשלמת חקירה כנדרש.
- הפרקליטות התנתה העברת חומרי חקירה לסניגור לקראת שימוע (בעבירות כלכליות), בכך שיסכים לתפיסת זמנית של רכוש מרשו. השימוע נמשך פרק זמן בלתי סביר של 8.5 חודשים.
|
|
|
|
ביקורת בענייני גזיאל ופיליפסון
|
|
|
|
ליטמן. השתהות בלתי סבירה [צילום: משרד המשפטים]
|
|
|
- מח"ש סגרה תיק פלילי נגד ניצב גילה גזיאל, על בסיס החלטת המשטרה לנקוט הליך משמעתי - ולא עשתה דבר גם כאשר המשטרה הודיעה שלא תנקוט הליך זה. החלטת המשטרה עיקרה מתוכן את החלטת מח"ש, אשר אושררה בידי פרקליט המדינה; התנהלות זו אינה תקינה, קבע רוזן.
- מח"ש סגרה תלונה רק משום שחמש שנים לפני כן מצאה שהמתלונן אינו אמין (בתלונה אחרת). רוזן קבע: אין להשלים עם התנהלות כזאת.
- המשנה דאז לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, נורית ליטמן, השתהתה פרק זמן בלתי סביר - עד ארבע שנים - בקבלת החלטה בתלונות שונות ובהן עבירות הסתה. הדבר חמור במיוחד לנוכח העובדה שהיה זה לאחר שהיועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, הורה לפתוח בחקירה.
- קצין משטרה עצר בטענות שווא סניגור שהיה בדרכו לטפל בעניינו של מרשו העצור. בית המשפט המחוזי קבע, כי סרטונים שצולמו באירוע "נעלמו" ועד מרכזי לא זומן לעדות מטעם המדינה.
- "החזרת שוטר בדרגה בכירה, הנחשד בעבירות חמורות של תקיפת אזרחים במהלך הפגנה, לשמש כמי שאמון על אכיפת החוק בהפגנות
נוספות, הינה התנהלות המחייבת תיקון", קבע רוזן.
- רוזן מתח ביקורת קשה על התמשכות הטיפול בעניינה של ניצב-משנה שרית פיליפסון, אשר הסתירה בכוונה מבית המשפט מידע בנוגע לאמינות מצלמות המהירות. News1 מציין, כי רק במאי השנה הוחלט להסתפק בהעמדתה לדין משמעתי.
|
|
|
|
ליקויים בחקירת פרשת אהוביה סנדק
|
|
|
|
שבע שנים נגד קבצנית [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
- התנהלות בעייתית ביותר ורשלנית של התביעה הובילה לביטול כתב אישום באלימות במשפחה, בשל הגנה מן הצדק. כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, חומרי חקירה לא הועברו להגנה, תובעת התייצבה לדיון ללא תיק החקירה, תובע אחר לא היה בקיא בתיק וההודעה על סגירת התיק נמסרה למתלוננת באיחור.
- הליך פלילי נגד מקבצת נדבות באזור הכותל המערבי נמשך שבע שנים.
- ועדת תכנון ובנייה בצפון הארץ לא אכפה צווי הריסה במשך 14 שנים. "לא ייתכן שישנם אזורים שלמים שהמדינה כביכול מסירה את ידיה מהם ולא מממשת לגביהם את אחריותה באכיפת שלטון החוק", הדגיש רוזן, בציינו שמדובר בליקוי רוחבי הקיים גם באיזורים נוספים.
- לא נמצא פגם בסגירת התיק בעניינו של ניצב-משנה אבי רוטנברג, בן-זוגה של ג'ודי שלום-ניר-מוזס, ואשר היה מעורב בכמה מן החקירות נגד בנימין נתניהו. רוזן מתח ביקורת על הזמן שנדרש למח"ש להודיע למגיש התלונה, רב-פקד דובי שרצר, על סגירת התיק.
- מח"ש פגעה בזכות ההיוועצות של שוטר שנחקר בפרשת מותו של אהוביה סנדק. מח"ש טענה שהיה קיים חשש שהסניגור משבש את ההליכים, אך רוזן מציין שלא היה בסיס לכך וניתן היה להימנע מן הצעדים שנקטה המחלקה בעניינו. עוד קבע רוזן, כי מן הראוי היה להימנע מזימונו לעדות של עיתונאי בעקבות פרסום שלו בפרשה.
- רוזן דחה טענה על התמשכות ההליכים בתיק 3000 (פרשת הצוללות) לאחר שקבע, כי הדבר לא נבע משיקולים פגומים או בלתי סבירים.
|
|
ליבדרו. שיקולי צדק
תפוס כינוי יחודי
