ראש הממשלה ושר הביטחון קיימו התייעצות ביטחונית

כבר יומיים (ברגע כתיבת רשימה זו) שכל תושבי עוטף עזה נמצאים בסגר מלא, אין יוצא ואין בא. ממש התביישתי כששמענו היום בחדשות שבישובים אחדים קבלו הוראה להגיע ליישוביהם בכניסה אחורית דרך השדות כגנבים בלילה. אתמול (יום ד', 4.8.22 נתבשרנו בחדשות על גיוס אנשי מילואים לתגבור המחסומים ואכיפת הסגר. ואנחנו, כל אזרחי המדינה, עומדים ומשתוממים. לעצור כך את החיים בחבל ארץ שלם בגלל החשש שהג'יהאד האיסלאמי יגיב בירי על מאסר אחד מבכירי מנהיגיו? כך מתנהגת מדינה עצמאית, חזקה ובוטחת בעצמה? אין לכם בושה?

השבוע נזכרתי באחד מהראיונות שערכתי עם הרמטכ"ל לשעבר, רפאל איתן, רפול, בבית העץ בתל עדשים. לשאלתי איך ניתן להתמודד עם הטרור שהרים ראש, תשובתו בשפה הרפולית הייתה כל כך פשוטה, כל כך הגיונית. "מהמקום בו יצא הטרוריסט, והפיגוע, אני מכניס כוחות לטהר את קן הצרעות ומציב בצומת שכולם יראו רק טנק אחד עם קנה אחד ופגז אחד, לא יותר, המסר עובר ועושה את שלו", אמר רפול בקצב הרפולי. אחר, נתפנה להרוג נמלים שצעדו על שולחן העץ, ערם את פגרי הנמלים, כינס אותם לכף ידו הגרומה, והתרומם לעבר האח, השליך את גוויות הנמלים ושב להמשך השיחה.

מכיוון שאני לא קורא את הארץ, יתד נאמן או ישראל היום ודומיהם נחסכת ממני עוגמת הנפש של קריאת מאמרים מגויסים שלא משנה מה - הם תמיד ישדרו את אותן מנטרות, בדומה לבועז ביסמוט באולפן שישי, או גדעון לוי, או אריה דרעי. אבל אני בכל זאת מקדיש כמה דקות לדפדוף בידיעות אחרונות, שם יש את כל הדיעות של עיתונאים מגויסים, עם יוצאים מהכלל מועטים כבן-דרור ימיני, עמוס גלעד וסמדר שיר. אך המגויסת מכולן היא ללא ספק אורלי אזולאי.

גם הבוקר, ביום השלישי ברציפות, חסומים כבישים באזור עוטף עזה מחשש לתגובה של הג'יהאד האיסלאמי על מעצר מפקד הארגון בשומרון שהתרחש בתחילת השבוע.

ראש הממשלה יאיר לפיד כינס (יום ב', 3.8.22) את ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני), בלשכתו בירושלים. בתחילת ישיבת הקבינט ניתנה סקירה על המצב הביטחוני בדרום, ע"י גורמי הביטחון, ראש השב"כ, הרמטכ"ל וראש אמ"ן.