בשבוע שעבר (יום א', 30.10.22) קיימה ועדת הכלכלה דיון פגרה מיוחד בנושא בנק הדואר, ובהעדר חברי כנסת של האופוזיציה שיתנגדו, הצליחה לאשר את בקשת הממשלה לאפשר לבנק הדואר לקבוע בעצמו את העמלות שהוא גובה, ולהותיר בידי שר התקשורת רק את הסמכות לפקח על כך שהעמלות "סבירות". כך, ללא דיון ציבורי ראוי, בא לידי סיום קיומו של בנק הדואר החברתי, במתכונת שהכרנו עד היום.
בחינת הליך אישור ביטול הפיקוח על תעריפי בנק הדואר מלמדת כי הדברים נעשו בחופזה ותוך טעויות המטילות צל על תקינות ההליך כולו.
מדובר בתיקון התקנות שקבעו את מחירם של חלק מהשירותים הכספיים שנותן בנק הדואר לציבור. כיום, מספקת חברת בנק הדואר שירותים כמו ניהול חשבון, שירותי תשלום לממשלת ישראל, לביטוח הלאומי, לחברות התקשורת, לגז, לרשויות מקומיות ועוד, וכן מעניקה שירותים שונים ובהם קנייה, מכירה והעברה של מט"ח. התשלום עבור השירותים הללו נקבע כיום בתקנות, וכעת, עם התיקון לתקנות ובהתאם לתיקון לחוק שאושר במרס האחרון, יתאפשר לחברת הדואר לקבוע את המחיר בעצמה בהתאם למצב התחרותי בשוק, ובלבד שהמחיר שתקבע יהיה "מחיר סביר".
עם זאת, על-מנת להגן על אוכלוסיות מוחלשות, אישרה הוועדה תיקון לתקנות כך שכ-110,000 מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, נכות או זקנה (מתוך כ-350 אלף בעלי חשבונות), המחזיקים חשבון בבנק הדואר, ישלמו רק מחצית מהתעריף שיקבע בנק הדואר, ובמשך 3 שנים מיום תחילתן של התקנות, הם ישלמו עבור השירות המבוקש את התעריף הקיים היום או מחצית מהתעריף שתקבע חברת הדואר - הנמוך מבין השניים. ההקפאה למשך שלוש שנים, מעבר להיותה זמנית, מתייחסת רק לשירותים שקיימת עבורם היום עמלה, ואינה חלה על שירותים בבנק הדואר המסופקים היום ללא עמלה כגון ניהול חשבון. כמובן, מיד כאשר בנק הדואר יוכל, הוא יקבע עמלות גם לשירותי-חינם אלה.
כידוע, בנק הדואר משרת אוכלוסיות מוחלשות, לרבות מסורבי שירות בבנקים המסחריים. העובדה שמקבלי קצבאות יקבלו הקלה בצורת מחצית גובה העמלות שבנק הדואר יקבע ליתר הלקוחות, אומנם מצמצמת במעט את הפגיעה, אך עדיין מדובר בפגיעה קשה. בסופו של דבר, הזכות לקבוע את גובה העמלות עברה מהמדינה לבנק הדואר עצמו. הפיקוח על סבירות סכום העמלה שתיגבה הוא פיקוח קשה מאוד עד בלתי אפשרי.
טעויות שעשויות לערער חוקיות
כעת אנו חושפים, כי ייתכן שבשל החופזה שבה נדונה בקשת משרד התקשורת לבטל את הפיקוח על תעריפי בנק הדואר יומיים לפני הבחירות לכנסת, נפלו טעויות שאולי עשויות לערער את חוקיות האישור שניתן לשינוי הדרמטי בדמותו של בנק הדואר.
סעיף 88י(א)(1) לחוק הדואר קובע, כי שר התקשורת נזקק להסכמת שר האוצר ולאישור ועדת הכלכלה, כדי להתקין תקנות בין היתר בכל הנוגע לתשלומים, ובכלל זה תשלומים בעד השירותים הכספיים הניתנים על-ידי בנק הדואר.
ואכן, כאשר הגיש שר התקשורת לוועדה, את טיוטת התקנות הנ"ל לביטול הפיקוח על תעריפי בנק הדואר, הוא צירף את הסכמת שר האוצר למהלך. אולם תקנות אלה, אשר כללו שורה אחת בלבד
("תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע"א-2011 - בטלות") - לא אושרו!
בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה, הוחלט בסופו של דבר שלא "לבטל" את תקנות תעריפי בנק הדואר כפי שהוצע במקור, אלא "לתקן" אותן באמצעות הוספת שני סעיפים חדשים בנוגע להגנה מסוימת על האוכלוסיות המוחלשות, כפי שפורט לעיל. אחד הסעיפים שהוכנסו נמצא בכלל עדיין בשימוע ציבורי שטרם הסתיים.
נהוג אומנם כי תקנות הנדונות בוועדות עוברות שינויים טרם אישורן, אך במקרה זה של ביטול התקנות שאיפשרו לממשלה לפקח על תעריפי בנק הדואר, כללו התקנות המקוריות, כאמור, שורה אחת בלבד.
"שינויים" חפוזים אלה, תוך כדי דיון בוועדת הכלכלה, כאשר הבחירות לכנסת ממש "מעבר לפינה", יצרו מצב לפיו נוסח חדש זה של תקנות תעריפי בנק הדואר, לא קיבל את אישור שר האוצר, כנדרש.
במהלך הדיון בוועדה, העיר יועמ"ש הוועדה, עו"ד איתי עצמון, כי התקנות דורשות את הסכמת שר האוצר,
אביגדור ליברמן, אולם אז הסתפקה הוועדה באישור נציג משרד האוצר שנכח בדיון (ספיר איפרגן), מבלי לקבל את אישור שר האוצר עצמו.
יתרה מכך, השינויים החפוזים האמורים גרמו לכך שלמעשה לא עמד בפני הוועדה נוסח התקנות שהיא נדרשת לאשר, כאשר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, הודתה כי "עוד לא ניסחנו סופית...נראה איך נעשה את זה, באיזו צורה...". כמו-כן, יועמ"ש הוועדה עצמון הבהיר, כי עדיין נדרשים "תיקונים טכניים" ו"תיקוני עריכה" לפי העקרונות שהוקראו בוועדה.
למעשה, עד היום, שבוע לאחר הדיון בוועדה, התקנות טרם פורסמו ברשומות, למרות שתקנות אחרות שאישרה הוועדה באותו היום, כבר פורסמו זה מכבר.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
