השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, קיים היום (ב', 17.5.04) דיון בלשכתו עם ראשי המשטרה ושירות בתי הסוהר לקראת יישום החלטת בג"צ מלפני שנה, לפיה החל מ-1.6 לא יתאפשר עוד להלין עצירים על הרצפה בשל היעדר מיטות במתקני הכליאה.
בסיכום הדיון הביע השר את שביעות רצונו מן ההיערכות המקדימה של המשטרה ושירות בתי הסוהר בנושא זה. כמו כן, הנחה השר את מנכ"ל משרדו, שמואל הרשקוביץ, לקיים מנגון רציף של פיקוח ובקרה על זרועות המשרד כדי לוודא שהחלטת בג"צ מיושמת כלשונה.
עתירה לבג"צ: מיטה לכל אסיר
בתוך כך, האגודה לזכויות האזרח בישראל וארגון רופאים לזכויות אדם עתרו היום לבג"צ, נגד השר לבטחון פנים ונגד נציב שירות בתי הסוהר, בדרישה לספק מיטה לכל אסיר ולאסור על הלנתם של אסירים על הרצפה.
את העתירה הגיש בשם שני הארגונים עו"ד דורי ספיבק מהתוכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח.
בעתירה נאמר, כי בעוד כשבועיים ייכנס לתוקפו הצו המוחלט שהוציא בג"צ בחודש יוני 2003 [בג"צ 5678/02, הצו ניתן בהסכמת המדינה; נ.ש.], במסגרת עתירה קודמת שהגיש עו"ד ספיבק בשם עמותת רופאים לזכויות אדם, ואשר אוסר להלין עצירים על הרצפה. בעתירה שהוגשה הבוקר מתבקש בית המשפט לצעוד את הצעד הנוסף המתבקש להגנה על זכויות היסוד של ציבור הכלואים, ולדאוג למימוש זכותם החוקתית של כל האסירים ללון על מיטה.
מאות אסירים לנים מידי לילה על הריצפה
בעתירה נטען, כי מאות אסירים נאלצים ללון מידי לילה על הריצפה בתנאי צפיפות קשים ביותר, דבר הפוגע בכבודם ובזכותם החוקתית. עו"ד ספיבק מבהיר, כי מספר האסירים מחוסרי המיטות משתנה ללא הרף, ולכן אין נתונים לגביו ביום הגשת העתירה, ואולם בהודעת עדכון של המדינה, שהוגשה לבג"צ בדצמבר האחרון, נאמר כי 516 אסירים נאלצו באותם ימים ללון על הרצפה, ללא מיטה להניח עליה את ראשם.
בשבוע שעבר (10.5) קיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, דיון בנושא תקן הכליאה בבתי הסוהר. בסיום הדיון פירסמה הוועדה הודעה לעתונות, ממנה עולה שכ-500 אסירים עדיין לנים על הרצפה מידי לילה. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן, אמר בדיון כי לא יעלה על הדעת שבמדינה מתוקנת אנשים השפוטים למאסר ייאלצו לישון על הרצפה.
לצפיפות השלכות בריאותיות, חברתיות ונפשיות
בעתירה נטען עוד, כי לתנאי הצפיפות הקשים בבתי הכלא ולפרקטיקה של הלנת אסירים ללא מיטה יש השלכות בריאותיות, נפשיות והתנהגותיות חמורות ביותר. לא מדובר רק בנוחיות השינה, נטען, אלא ברגע שהשטח הצר על הרצפה בין המיטות הקיימות, מכוסה במזרוני האסירים הנוספים נוצר מצב שהשוהים בתא כמעט ואינם יכולים לזוז. מצב זה, כך נטען, טומן בחובו פוטנציאל להתנגשות ולאלימות מילולית ופיזית בין האסירים.
תימוכין לטענותיהם, מצאו העותרים הן בדבריה של נציבת השב"ס לשעבר, אורית אדטו, המובאים בעתירה, והן בחוות דעת של מומחה בפסיכיאטריה, ד"ר זאב וינר, המצורפת אליה ומתבססת על מחקרים שונים העוסקים בבריאותם הנפשית של כלואים. על-פי חוות דעת זו, תנאי כליאה קשים במיוחד, לרבות צפיפות והיעדר פרטיות, עלולים לגרום החמרה משמעותית בסיכון, הגבוה בלאו הכי, של אסירים לתחלואה נפשית, עד כדי סכנה להתאבדות ולהתפתחות של תסמונות נפשיות, כרוניות בחלקן, הגורמות להפרעה תפקודית קשה.
עו"ד ספיבק טוען עוד, כי זכותם של אסירים לתנאי כליאה סבירים, לרבות מיטה ללון עליה, מעוגנת הן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הן בפסיקות שונות של בג"צ והן בהוראות המשפט הבינלאומי, ללא תלות בקשייה התקציביים של המדינה. לדבריו, כי מלבד הלנתם של אסירים על הרצפה, קיימת בבתי הכלא בישראל בעיה קשה ביותר של צפיפות: לכל אסיר בישראל מוקצה שטח של בין 2.5 ל-3 מ"ר (נכון לשנת 2002), בהשוואה לשטח של 7–12 מ"ר במרבית מדינות המערב.
בג"צ 4634/04 רופאים לזכויות אדם ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח'
