התנאים שהציב סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת דאז, הרן לבאות, לאישור מיזוג בזק-yes בשנת 2015 היו שוליים וטקטיים, ולא תנאים מהותיים. כך מאשר לבאות (30.11.22) בחקירתו הנגדית בתיק 4000. המיזוג היה חשוב ביותר מבחינתו של
שאול אלוביץ, והתביעה טוענת שהמנכ"ל דאז,
שלמה פילבר, הוביל לוויתור על התנאים כחלק מהתמורה שנתן
בנימין נתניהו לשוחד בדמות הסיקור החיובי בוואלה.
לבאות הציע באותה עת להתנות את המיזוג בהסכמתה של בזק להתקדם ברפורמת השוק הסיטונאי, שהייתה מקלה על מתחרותיה. בזק סירבה לשתף פעולה ברפורמה זו ושר התקשורת הקודם,
גלעד ארדן, הציע לכרוך את המיזוג בקידום הרפורמה. בעת אישור המיזוג כיהן נתניהו כשר התקשורת.
בחקירתו ברשות ניירות ערך אמר לבאות: "ביוני 2015 חשבתי שהתנאים למיזוג בזק-yes היו שוליים וטקטיים ולא מהותיים, לא ייהרג ובל יעבור, לא תנאים שבלעדיהם התחרות תיפגע משמעותית או שלא ניתן יהיה להחיל מאוחר יותר. כתבתי תנאים מקצועיים שחשבתי שיהיה טוב אם יהיו נכנסים, אבל אפשר היה לאשר את המיזוג גם בלעדיהם". הוא אמר היום, כי איננו חוזר בו מדברים אלו.
בהמשך החקירה אמר לבאות: "חשבנו שהתנאים שהם מהותיים, יש להם מענה ברשיונות [של בזק]... חשבנו שאפשר לנצל הזדמנות כאשר זה בסינגריה לדרישה. לעניין התוכן, רשות ההגבלים כבר שמה דרישות. לשים סתם דרישות, זה מזיק... ככל שהתקדמנו עם הבדיקה וכתבנו תנאים על הנייר, אז הם נמחקו ונמחקו ונמחקו, עד שלא נשאר בהם שום דבר רגולטורי או כלכלי". בעדותו היום ביקש לבאות לדייק באומרו, כי נשארו תנאים גם לאחר הדיונים בדרג המקצועי, והם באו לידי ביטוי במסמך שכתב באותה עת. אלו היו "התנאים שאני מסביר שרצוי שייכנס, לא ייהרג ובל יעבור".
כאשר ביקשה רשות ניירות ערך, בסוף 2016, לקבל הסברים על אישור המיזוג, כתב לבאות בין היתר, כי לעיכוב אישור המיזוג היו משמעויות כלכליות מבחינת בזק. הוא אומר כעת, כי מניעת נזק מיותר מהגוף המפוקח היא שיקול לגיטימי של רגולטור. לבאות כתב שהמשרד החליט לאשר את המיזוג ללא תנאים נוספים על אלו של הרשות להגבלים. פילבר הוא ששלח את התשובה לרשות ניירות ערך, כאשר היא מילה במילה התשובה שהכין לבאות ושאותו אישרה היועצת המשפטית דאז, דנה נויפלד, למעט שינוי שולי.
