הרחבת שטח המחיה לאסירים נדחתה ל-2027

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (29.12.22) ל-31.12.27 את המועד האחרון ליישום פסק הדין בנוגע להרחבת שטח המחיה בבתי הכלא. המשמעות: בעוד פסק הדין קבע שיש להשלים את ההרחבה בתוך שנה וחצי, בפועל היא תימשך לפחות עשר שנים - דהיינו פי שבעה מהמועד המקורי.

בספטמבר 2017 קבע השופט אליקים רובינשטיין (בפסק הדין האחרון בכהונתו), כי תוך תשעה חודשים (דהיינו עד יוני 2018) יש להגיע לשלושה מ"ר לפחות לאסיר ועצור, לא כולל שטח השירותים והמקלחת. בג"ץ הקציב תשעה חודשים נוספים (דהיינו עד מרס 2019) להגיע לשטח מינימלי של 4.5 מ"ר כולל המקלחת והשירותים או ארבעה מ"ר בלעדיהם. העתירה בנושא הוגשה בשנת 2014, כך שפסק הדין לא אמור היה להפתיע את המדינה - מציין עמית.

בפועל, המדינה לא עמדה ולו בקירוב בזמנים שקבע בג"ץ. בנובמבר 2018 נדחה מועד הפעימה הראשונה לאפריל 2019, והפעימה השנייה - למאי 2020. בדצמבר 2019 הודיעה המדינה שלא תעמוד בפעימה השנייה בשל הבחירות התכופות, לאחר מכן באה הקורונה ובג"ץ דחה את מועד הפעימה השנייה לדצמבר 2022. בחודש שעבר ביקשה המדינה דחייה של חמש שנים, ובניגוד לפעמים הקודמות - בהן אושרו דחיות קצרות מאלו שביקשה המדינה - הפעם מבוקשה ניתן לה במלואו.

לדברי עמית, "הבקשה קולעת את בית משפט זה לדילמה של ממש. אכן, לבית המשפט סמכות טבועה להאריך מועדים שנקבעו בפסק דין אך השימוש בסמכות זו צריך להיעשות במקרים חריגים, באשר 'הארכת מועד עלולה להותיר על-כנו מצב בלתי חוקי, הארכת מועד עלולה לפגוע באינטרס ההסתמכות של מי מהצדדים, הארכת מועד עלולה לפגוע בסופיות הדיון, הארכת מועד במקום שאין הצדקה לכך עלולה גם לפגוע בעקרון שלטון החוק. על כן, מדובר כאמור, בסמכות שיש להשתמש בה בזהירות'.

"קשה לחלוק על כך שבמבחן התוצאה המדינה לא עמדה ביעדים, למרות שאף גורם לא הציב מכשול בפני הגורמים הרלוונטיים. חלק נכבד מבתי הסוהר בישראל נבנו בתקופת המנדט, והתנאים הירודים אשר אינם הולמים שהייה ממושכת, מביישים מדינה מתוקנת. לשם הדוגמה בלבד, יש קושי להתקין מזגנים בתאי הכלא, מאחר שתשתית החשמל ישנה ועלולה לקרוס, וכך אנו מוצאים בחודשי הקיץ החמים,
מספר מאווררים בכל תא; היה צורך במשפט מתוקשר [משפט נתניהו] על-מנת שאזרחי ישראל יתוודעו לכך שבתאי המעצר יש מכת פשפשים; השירותים והמקלחת בחלק מבתי הסוהר מופרדים מחלל התא באמצעות וילון".

המדינה טענה, כי מספר הכלואים והעצורים עלה בצורה בלתי צפויה, בין היתר בשל הגברת המאבק בפשיעה במגזר הפרטי ובשל התגברות הטרור. בשורה התחתונה, כיום מוחזקים בבתי הכלא 15,000 איש לעומת 14,100 מקומות בלבד. "כ-43% מכלל הכלואים הם עצירים, רובם עד לתום ההליכים, נתון מעורר מחשבה", מעיר עמית.

המדינה תמסור עידכון מדי שנה

לצד זאת, ננקטו צעדים רבים שמטרתם להפחית את מספר הכלואים ולהגדיל את מספר מקומות הכליאה. בין היתר: תקופת עבודות השירות הוארכה משישה לתשעה חודשים; הורחבה סמכות השחרור של קציני משטרה; ניתן לפקח אלקטרונית על 1,750 איש בבת אחת וקידום יישום המלצות ועדת דורנר בנוגע למדיניות הענישה הכוללות פחות מאסרים. הצעד העיקרי הוא תוספת מקומות כליאה, ועמית מצביע על שורה של החלטות ממשלה הכוללות תוספת או שיפוץ של 4,000 מקומות כליאה והקצבת 830 מיליון שקל לשנים 2027-2022.

עמית מסכם: "הגיעה העת לבנייה של מתקני כליאה ולשדרוג של ממש של מתקני הכליאה הקיימים, על-מנת לאפשר תנאי מחייה ומרחב מחיה לאסירים. כפי שהתרשמנו, הרשות המבצעת קיבלה על עצמה
והתחייבה לעשות כן, תוך התגייסות כל הגורמים הנוגעים בדבר, אשר רואים משימה זו כפרויקט תשתית לאומי. בנסיבות אלה, איננו רואים טעם בדחיית הבקשה, צעד שלא יכול לקדם את מצב הדברים בשטח".

עמית הורה למדינה למסור עידכון בכל שנה ב-1 בדצמבר והזהיר: "ככל שהודעות העידכון לא יניחו דעתו של בית משפט זה, הארכה שניתנה תישקל מחדש". השופטים יוסף אלרון ויעל וילנר הסכימו עם עמית. את העותרים (האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי רמת גן ורופאים לזכויות אדם) ייצגו עוה"ד אן סוצ'יו, עודד פלר וסיגל שהב, ואת המדינה - עוה"ד רן רוזנברג ומתניה רוזין.