מדד הדמוקרטיה 2022: ישראל ירדה 6 מקומות

ישראל ירדה מהמקום ה-23 למקום ה-29 במדד הדמוקרטיה העולמי שמפרסמת (2.2.23) קבוצת אקונומיסט ומוגדרת כ"דמוקרטיה פגומה". המדד מתייחס לשנת 2022, עוד לפני ההצעות לרפורמות מרחיקות לכת במערכת המשפט. אקונומיסט אינו מתייחס בהרחבה לישראל, אלא רק מציין אותה בין המדינות במזרח התיכון אשר הושפעו לרעה מ"שינויים בזירה הפוליטית".

יחידת המחקר של אקונומיסט מעניקה ציון שבין אפס לעשר נקודות בחמישה תחומי-על, המפוצלים כל אחד לשורה של מדדים: הליך הבחירות ופלורליזם, תפקוד הממשלה, השתתפות הציבור בחיים הפוליטיים, התרבות הפוליטית וזכויות האזרח. שקלול הציונים הללו הוא הציון הכולל, שוב - בין אפס לעשר. על-פי הציון הכולל, מחלק אקונומיסט את מדינות העולם לדמוקרטיות מלאות, דמוקרטיות פגומות, מדינות בעלות משטר היברידי (בין דמוקרטי לסמכותני) ומדינות סמכותניות (שאינן דמוקרטיות).

אשתקד הוגדרו 24 מדינות בלבד כדמוקרטיות מלאות, 48 הן דמוקרטיות פגומות, ב-36 יש משטר היברידי ו-59 מדינות הן סמכותניות. בשיעור מאוכלוסיית העולם, רק 8% מתגוררים בדמוקרטיות מלאות ו-37.3% בדמוקרטיות פגומות; 17.9% מתושבי העולם חיים תחת משטר היברידי, ו-36.9% - תחת משטרים סמכותניים. המדינות המובילות, כמו בשנת 2021 (ולכל היותר בתזוזות קלות בדירוג), הן נורבגיה, ניו-זילנד, איסלנד, שבדיה, פינלנד, דנמרק, שווייץ, אירלנד, הולנד וטייוואן. המדינות המדכאות ביותר (מן המקום האחרון ומעלה) הן אפגניסטן, מיינמר, קוריאה הצפונית, הרפובליקה המרכז-אפריקנית, סוריה, קונגו, טורקמניסטן, צ'אד [הפותחת היום שגרירות בישראל], לאוס וגינאה המשוונית. גם כאן, אין שינויים של ממש לעומת 2021.

ישראל קיבלה אשתקד 7.97 נקודות: 9.58 נקודות במדד הבחירות, 7.86 בתפקוד הממשלה, 9.44 בהשתתפות הפוליטית - ורק 6.88 בתרבות הפוליטית ו-5.88 בזכויות האזרח. דירוג זה אומנם הספיק כדי להציב את ישראל במקום הראשון במזרח התיכון, בו היא היחידה שאינה סמכותנית (17 מדינות) או היברידית (שתי מדינות), אך ברור שזו אינה השוואה מחמיאה. בהשוואה לאורך התקופה שמאז 2006, זהו הציון הגבוה ביותר שקיבלה ישראל למעט מאשר בשנת 2021 ועלייה של 0.65 נקודה מאז 2006. את ישראל מקדימות כעת לא רק דמוקרטיות ותיקות ומבוססות, אלא גם צ'ילה, מאוריציוס, קוסטה ריקה, צ'כיה ואסטוניה. ישראל מדורגת מקום אחד מעל ארה"ב ומקדימה בין היתר את מלטה, איטליה, בלגיה, הודו, ארגנטינה וברזיל.

אקונומיסט מדגיש במיוחד את חשיבותה של המלחמה ברוסיה והשפעתה על הדמוקרטיה העולמית, באומרו שנכונותם של האוקראינים להילחם על זכותם לקבוע את עתידם היא מעוררת השראה ומלמדת על יכולתם המאחדת של ערכים דמוקרטיים. במקביל, המלחמה הובילה לצניחה של 22 מקומות בדירוגה של רוסיה, למקום ה-146, בשל הדיכוי הכבד של מתנגדי המלחמה והתקרבותה לרודנות גלויה של ולדימיר פוטין; היא מוגדרת כבעלת משטר סמכותני.

לעומת זאת, תאילנד רשמה זינוק של 17 מקומות למקום ה-55, בזכות מתן אפשרות לפעילות אופוזיציונית. לצד זאת אומר אקונומיסט, כי האיום על הריבונות אינו נובע רק מצבאות פולשים אלא גם משחקנים בלתי-מדינתיים כמו סוחרי סמים, צבאות פרטיים, איסלמיסטים וקיצוניים אחרים והאקרים המבצעים פשעי סייבר.