בג"צ דחה (יום א', 30.5.04) את עתירת התנועה לאיכות השלטון בישראל, שביקשה למנוע את מינויו של סגן יו"ר דירקטוריון מעריב, עו"ד צבי חפץ, לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה, בנימוק שאינו ראוי לתפקיד וכי הוא בעל זיקה אישית לראש הממשלה.
כזכור, בחודש ינואר השנה, אישרה הממשלה את מינויו של עו"ד צבי חפץ, המשמש גם כפרקליטו של ולדימיר גוסינסקי, מבעלי השליטה ב"מעריב", לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה. למינוי התנגד שר אחד בלבד - מאיר שטרית, ושני שרים - לבנת וזנדברג - נמנעו בהצבעה.
מינויו של חפץ הוא אחד המינויים הפוליטיים המוקצים לשר החוץ, סילבן שלום. קודם לכן, אושר המינוי על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים בשירות המדינה, בראשותו של נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר.
ראש לשכת הקשר 'נתיב' מעלה טענות נגד חפץ
מינויו של חפץ אושר לאחר שנבדקו טענותיו של יעקב קדמי, בעבר ראש לשכת הקשר "נתיב", כי חלקים בקורות החיים של חפץ אינם מדויקים. לדבריו, עו"ד חפץ לא היה דיפלומט ולא עסק בנושאים מדיניים, אלא עסק בשליחות ב-1989 במתן אשרות כניסה לישראל, בקיום קשר עם יהודי רוסיה ובשכירת מבנים וכוח אדם בשביל ארגון "נתיב", כעורך דין חיצוני.
בעקבות העתירה לבג"צ, בה נטען כי חפץ אינו ראוי לתפקיד וכי הוא בעל זיקה אישית לראש הממשלה, ולכן עליו להיות בעל "רקע וכישורים מיוחדים העושים אותו ראוי למשרה האמורה", הורה היועץ המשפטי לממשלה לוועדה לבחון בשנית את החלטתה, ולהודיע אם היא עדיין רואה את חפץ מתאים לתפקיד, כפי שראתה קודם לכן, "וזאת גם בהתחשב בממצאיה באשר לנכונות המידע שנמסר לה על-ידי עו"ד חפץ".
ואכן, הוועדה בה חברים נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר (יו"ר), ראובן מרחב (לשעבר מנכ"ל משרד החוץ), אברהם כהן ויצחק שלף (לשעבר סמנכ"ל במשרד החוץ), בחנה מידע חדש שהגיע אליה מגורמים שונים, ואף ראיינה שנית את חפץ עצמו, שמסר את תשובותיו לטענות שהועלו נגדו. בסופו של יום, הודיעה הוועדה כי אינה רואה לנכון לשנות את החלטתה [ראו קישור].
בג"צ: אין זיקה אישית בין חפץ למי משרי הממשלה
השופטים אליהו מצא, אדמונד לוי ומרים נאור, קבעו כי "בסוגיית קיומה של זיקה אישית בין מר חפץ לבין מי משרי הממשלה הוברר, כי למר חפץ יחסי ידידות עם חבר הכנסת עמרי שרון וכי במסגרת קשר זה ביקר מר חפץ במעונו הפרטי של ראש הממשלה בחוות השקמים, שהוא גם מקום מגוריו של חבר הכנסת עמרי שרון. כן עלה, כי במקרה אחד הוזמן ראש הממשלה ובא לאירוע רב-משתתפים שהתקיים בביתו של מר חפץ".
"על-יסוד נתונים אלה", הוסיפו השופטים, "ומשנוכחה כי ראש הממשלה לא היה מעורב בהצעה (שהועלתה על-ידי שר החוץ) למינויו של מר חפץ, קבעה הוועדה, כי מהעובדות שעלו בפניה "אין מתחייבת לכאורה מסקנה נורמטיבית כי קיימת 'זיקה אישית' הדורשת 'כישורים מיוחדים'".
"עיינו בכל החומר שלפנינו", כתבו השופטים בהחלטתם, "ושקלנו את טענות הפרקליטים. בדומה לעמדה שנקט היועץ המשפטי לממשלה, אף לנו נראה, כי העובדות שהיו לפני ועדת המינויים אינן מבססות, ברמת הסתברות מספקת, את טענת העותרת בדבר קיומה של זיקה אישית בין מר חפץ לבין ראש הממשלה. בנסיבות אלו, מתייתר הצורך לבחון את השאלה אם מר חפץ ניחן ב'כישורים מיוחדים'. גם לעניין היותו של מר חפץ בעל הכישורים הרגילים הנדרשים למילוי התפקיד, אין בחומר המצוי שהציגה העותרת כדי להקים תשתית מספקת להתערבות בית-המשפט בהחלטת המשיבים".
בג"צ 913/04 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה ואח'