הצעת התקציב שהעמידה ועדת הבחירות לשנת 2023 עומדת על כ-66 מיליון שקל ובשנת 2024 עומדת הצעת התקציב על כ-80 מיליון שקל. זאת לעומת 45 מיליון שקל תקציב שוטף ב-2022. כך נחשף (יום ד', 21.6.23) בדיון שהתקיים בוועדת הכספים.
חברי הוועדה תהו במהלך הדיון על הקפיצה הגדולה בתקצוב בין השנים, ובוועדת הבחירות הסבירו כי הגידול נובע בעיקר ממערכת מחשוב חדשה, לאחר שמערכת המחשוב הקיימת הינה משנת 2001. כך הציגו בוועדה כי לשם הקמת המערכת מתוקצבים 6.4 מיליון שקל בשנת 2023, ו-22.8 מיליון שקל בשנת 2024.
חברי הכנסת
ינון אזולאי, חנוך מילביצקי ואלי רביבו, הציגו סעיפים נוספים בהם נמצא גידול בתקציב, ובוועדות הבחירות הסבירו זאת בשינויים רבים שהוכנסו, בגידול משמעותי בוועדה ובצרכיה, בגידול במספר הקלפיות והציוד הנדרש להן, בתוספות רכיבים טכנולוגים המצריכים תחזוקה משמעותי ועובדים נוספים, בגידול במספר מערכות המחשוב, במספר הקלפיות ועוד. עוד הוסיפו כי נשיאות ועדת הבחירות המרכזית, ומליאת ועדת הבחירות המרכזית דנו בתקציב ואישרו אותו.
"הגידול ב-10 השנים האחרונות הוא פי 8. אני משבח את העבודה שלכם, השאלה האם הכסף שאנחנו מתבקשים לאשר, בעוד
יוקר המחיה עולה, הולם את הצרכים. העלנו את התקציב פעם אחר פעם, יותר מהאופן היחסי לגידול בתקציב המדינה. זה גידול דרמטי, אין גידול כזה באף תקציב", אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני.
מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס השיבה לדברים ואמרה כי מרבית הגידול התקציבי אינו לתקציב שוטף, אלא למערכת מחשוב חיונית שחייבת להחליף בהקדם. "זה תקציב שפרוס על 4-5 שנים, לאחר מכן הוא לא יהיה קיים. לצד כך, הבסיס של התקציב אם הולכים אחורה היה מעוות, כי ועדת הבחירות לא הוכרה כגוף עם פעילות ענפה. לדוגמה היה לנו איש מחשוב בחצי משרה, היום יש לנו אגף טכנולוגיות שברור לכולם חשיבותו, עם 7 משרות וגם זה לא מספיק. הבסיס היה מאוד קטן מלכתחילה, במהלך השנים חל גידול של נפח הפעילות, עם השנים נגיע לאיזון ואז הגידול יהיה מדוד יותר. העמסנו גם את הנושא של המצלמות ומפקחי בחירות, אלה נושאים חשובים, חשוב לנו שגם הבחירות הבאות יתקיימו בצורה נאותה, ראינו מה קרה אתמול בבחירות ללשכת עורכי הדין", אמרה.