אלון שוסטר [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]
ועדת המשנה לקידום החקלאות: להקים שוק סיטונאי בישראל |
הדברים נאמרו בישיבתה הראשונה של ועדת המשנה, שהתכנסה לבחון הגברת תחרות במקטע הסיטונאי ● משרד החקלאות: יש ריכוזיות גבוהה במקטע הסיטונאי - 5 השחקנים הגדולים מחזיקים 85% מהשוק ● מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות: אם יתנו לנו קרקע במחיר סביר נוכל להקים שוק סיטונאי תוך חמש שנים |
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות, התכנסה (יום ד', 21.6.23) לישיבתה הראשונה ודנה בהגברת התחרות במקטע הסיטונאי בשיווק פירות וירקות. היו"ר שוסטר פתח את הדיון ואמר כי הוא "משוכנע שחקלאות ישראל צריכה לצאת למעגל של המאה השנייה לקיומה באופן נמרץ, והוועדה הזו תעסוק בכך. יש צורך חיוני לבסס ביטחון מזון, שיוביל לביטחון תזונתי". הוא הוסיף כי החליט לשים דגש על המקטע הסיטונאי וחשיבותו העקרונית, ואמר כי את הוועדה רוצה לדעת מה ההשפעה של שוק סיטונאי על הפחתת מחירים לצרכן ומה המשמעות שלו להבטחת מחיר הוגן לחקלאי. בישיבה השתתפו גם ח"כ מטי צרפתי הרכבי וח"כ אליהו ברוכי.
מנהל אגף הכלכלה במשרד החקלאות, ארז אוסמן, אמר כי רשתות השיווק קונות כמעט מחצית מהתוצרת ומשווקות בעצמן, שליש קונים הסיטונאים הגדולים, השוק הסיטונאי מהווה עוד 15%, הסיטונאים הקטנים 6% ומכירה ישירה 5%. לדבריו, "יש ריכוזיות יחסית גבוהה. 5 השחקנים הגדולים מהווים 85% מהשוק, שלוש הגדולים הם בערך שני שלישים מהמקטע. ה לחקלאים יש חיסרון מובנה במו"מ, כי אם הם לא מוכרים הסחורה מתכלה".
אוסמן הודה כי הממשלה כשלה בעניין הקמת שוק סיטונאי במקום זה שפונה מתל אביב לצריפין, והוסיף כי תרומתו תהייה ערוץ שיווק אלטרנטיבי שיפחית תלות ברשתות שיווק וסיטונאים גדולים. "אם הכל יהיה פתוח והחקלאי ידע זה יחולל תחרות. המשרד תומך בהקמת שוק סיטונאי מודרני, בנוסף אנחנו ממליצים שהסיטונאים הגדולים ורשתות השיווק ידווחו על מחירי קנייה מהחקלאי וזה יפורסם אנונימית אחת לחודש, כדי לייצר שקיפות", אמר.
ראש תחום מדיניות ציבורית במכון יסודות, ברוך גורביץ', ציין כי בשנים שהייתה עלייה במחירי הפירות והירקות הייתה עלייה בריכוזיות וברווחיות של הסיטונאים, והמליץ לבדוק שוב את הנושא. בת חן רוטנברג, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוסיפה כי המקטע הסיטונאי מגלגל בערך 17 מיליארד שקל ולכן כל התייעלות של אחוז יכולה להיות שווה לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים.
סגן הממונה על רשות התחרות, אוריאל סיטרואן: הזכיר את הבדיקה שבוצעה עד ספטמבר 2020, של רשות התחרות ומשרדי החקלאות, האוצר והכלכלה, ואמר כי במקטע הסיטונאים יש מונופסונים. לדבריו, "למונופסונים יש כוח רכש ולא מכר והוא מונופסון מוריד מחיר ולא מעלה מחיר". הוא הוסיף כי "צריך לדאוג לתחרות גם במקטע הסיטונאי. גם החקלאי יקבל יותר וגם זה יתגלגל יותר לצרכנים".
נציג אגף התקציבים באוצר, אוהד מרדכי, אמר כי צריך לבחון אם נכון שהמדינה תשתתף או תקדם הקמת שוק סיטונאי. הוא הוסיף, כי אותה בדיקה שדיבר עליה סיטרואן "לא הראתה רווחיות חריגה של הסיטונאים עם או בלי מרלו"ג. שקיפות עלולה להוביל לתיאום מחירים ברמה כזאת או אחרת, וזה יכול להוביל דווקא לעלייה של מחירים".
סמנכ"ל משרד הכלכלה, יאיר אלבין אמר כי "המשרד תומך בהקמת שוק סיטונאי, במקביל להקמת זירות מסחר וכלים אחרים שהמשרד מקדם. אנחנו תומכים בהגדלת מספר השחקנים בכל המקטעים שיוכלו להגביר פעילות ולהוריד מחירים".
מזכ"ל איגוד חקלאי ישראל, אבשלום וילן, ציין כי אגף התקציבים ניצל הזדמנות לברוח מהקמת השוק והממשלה החליטה לרדת מזה. לדבריו, זה היה צריך לקרות כבר לפני עשור והכוח היום נמצא בידי רשתות השיווק. "מי שניזוק מזה הם הצרכן והחקלאי", אמר.
מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות, הרצל קרן, הסביר כי השוק בצריפין היה אמור להיות זמני, והזמני הפך קבוע. הוא ציין כי הממשלה הייתה מוכנה להשקיע 250 מיליון שקל ב-BOT, אולם בדרך עלו דרישות של עיריית אור יהודה ושל גורמים שלא רצו שוק סיטונאי, שהזניקו את הסכום ל-650 מיליון שקל ו"העסק נפל". "תנו לנו קרקע במחיר סביר ואנחנו נקים. אבל אז באים יועצים משפטיים ושואלים איך אפשר לתת קרקע במחיר סביר לאנשים פרטיים, ופה צריך להיות יצירתיים, אם יתנו לנו קרקע במחיר שפוי אפשר תוך 5 שנים להקים שוק סיטונאי".
היו"ר שוסטר סיכם את הדיון, ואמר כי ועדת המשנה תפנה לוועדת הכלכלה שתדרוש מהממשלה להקים את השוק הסיטונאי. בנוסף פונה ועדת המשנה למשרד החקלאות, לגבש חלופות לחקיקה או אמנה למסחר הוגן ולדווח על כך לוועדה. ועדת המשנה ביקשה גם ממשרד החקלאות להאיץ טיפול במסלולי מכירה ישירה ושיווק דיגיטלי ושווקי איכרים, ופונה לרשות התחרות שתתייחס לחשש למונופסון ומונופול במקטע הסיטונאי והשלכות על התנהלות השוק. בסוף אמר כי ועדת המשנה פונה למשרדי האוצר והחקלאות להאיץ את חקיקת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, שכולל את בתי האריזה.
מנהל אגף הכלכלה במשרד החקלאות, ארז אוסמן, אמר כי רשתות השיווק קונות כמעט מחצית מהתוצרת ומשווקות בעצמן, שליש קונים הסיטונאים הגדולים, השוק הסיטונאי מהווה עוד 15%, הסיטונאים הקטנים 6% ומכירה ישירה 5%. לדבריו, "יש ריכוזיות יחסית גבוהה. 5 השחקנים הגדולים מהווים 85% מהשוק, שלוש הגדולים הם בערך שני שלישים מהמקטע. ה לחקלאים יש חיסרון מובנה במו"מ, כי אם הם לא מוכרים הסחורה מתכלה".
אוסמן הודה כי הממשלה כשלה בעניין הקמת שוק סיטונאי במקום זה שפונה מתל אביב לצריפין, והוסיף כי תרומתו תהייה ערוץ שיווק אלטרנטיבי שיפחית תלות ברשתות שיווק וסיטונאים גדולים. "אם הכל יהיה פתוח והחקלאי ידע זה יחולל תחרות. המשרד תומך בהקמת שוק סיטונאי מודרני, בנוסף אנחנו ממליצים שהסיטונאים הגדולים ורשתות השיווק ידווחו על מחירי קנייה מהחקלאי וזה יפורסם אנונימית אחת לחודש, כדי לייצר שקיפות", אמר.
ראש תחום מדיניות ציבורית במכון יסודות, ברוך גורביץ', ציין כי בשנים שהייתה עלייה במחירי הפירות והירקות הייתה עלייה בריכוזיות וברווחיות של הסיטונאים, והמליץ לבדוק שוב את הנושא. בת חן רוטנברג, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוסיפה כי המקטע הסיטונאי מגלגל בערך 17 מיליארד שקל ולכן כל התייעלות של אחוז יכולה להיות שווה לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים.
סגן הממונה על רשות התחרות, אוריאל סיטרואן: הזכיר את הבדיקה שבוצעה עד ספטמבר 2020, של רשות התחרות ומשרדי החקלאות, האוצר והכלכלה, ואמר כי במקטע הסיטונאים יש מונופסונים. לדבריו, "למונופסונים יש כוח רכש ולא מכר והוא מונופסון מוריד מחיר ולא מעלה מחיר". הוא הוסיף כי "צריך לדאוג לתחרות גם במקטע הסיטונאי. גם החקלאי יקבל יותר וגם זה יתגלגל יותר לצרכנים".
נציג אגף התקציבים באוצר, אוהד מרדכי, אמר כי צריך לבחון אם נכון שהמדינה תשתתף או תקדם הקמת שוק סיטונאי. הוא הוסיף, כי אותה בדיקה שדיבר עליה סיטרואן "לא הראתה רווחיות חריגה של הסיטונאים עם או בלי מרלו"ג. שקיפות עלולה להוביל לתיאום מחירים ברמה כזאת או אחרת, וזה יכול להוביל דווקא לעלייה של מחירים".
סמנכ"ל משרד הכלכלה, יאיר אלבין אמר כי "המשרד תומך בהקמת שוק סיטונאי, במקביל להקמת זירות מסחר וכלים אחרים שהמשרד מקדם. אנחנו תומכים בהגדלת מספר השחקנים בכל המקטעים שיוכלו להגביר פעילות ולהוריד מחירים".
מזכ"ל איגוד חקלאי ישראל, אבשלום וילן, ציין כי אגף התקציבים ניצל הזדמנות לברוח מהקמת השוק והממשלה החליטה לרדת מזה. לדבריו, זה היה צריך לקרות כבר לפני עשור והכוח היום נמצא בידי רשתות השיווק. "מי שניזוק מזה הם הצרכן והחקלאי", אמר.
מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות, הרצל קרן, הסביר כי השוק בצריפין היה אמור להיות זמני, והזמני הפך קבוע. הוא ציין כי הממשלה הייתה מוכנה להשקיע 250 מיליון שקל ב-BOT, אולם בדרך עלו דרישות של עיריית אור יהודה ושל גורמים שלא רצו שוק סיטונאי, שהזניקו את הסכום ל-650 מיליון שקל ו"העסק נפל". "תנו לנו קרקע במחיר סביר ואנחנו נקים. אבל אז באים יועצים משפטיים ושואלים איך אפשר לתת קרקע במחיר סביר לאנשים פרטיים, ופה צריך להיות יצירתיים, אם יתנו לנו קרקע במחיר שפוי אפשר תוך 5 שנים להקים שוק סיטונאי".
היו"ר שוסטר סיכם את הדיון, ואמר כי ועדת המשנה תפנה לוועדת הכלכלה שתדרוש מהממשלה להקים את השוק הסיטונאי. בנוסף פונה ועדת המשנה למשרד החקלאות, לגבש חלופות לחקיקה או אמנה למסחר הוגן ולדווח על כך לוועדה. ועדת המשנה ביקשה גם ממשרד החקלאות להאיץ טיפול במסלולי מכירה ישירה ושיווק דיגיטלי ושווקי איכרים, ופונה לרשות התחרות שתתייחס לחשש למונופסון ומונופול במקטע הסיטונאי והשלכות על התנהלות השוק. בסוף אמר כי ועדת המשנה פונה למשרדי האוצר והחקלאות להאיץ את חקיקת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, שכולל את בתי האריזה.
|
|
יסודות - הגברת התחרות במקטע הסיטונאי בשיווק של פירות וירקות - ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות / מצגת | |
|
עלייה חדה בריכוזיות וברווחיות של הסיטונאים במקביל לעלייה במחירי הפירות והירקות לצרכן (5 עמ')
|
ברוך גורביץ'
●
ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
|
||
|
|
הגברת התחרות במקטע הסיטוני בשיווק פירות וירקות / מצגת | |
|
המשרד תומך עקרונית בהקמת שוק סיטוני מודרני
חובת דיווח של קימעונאים וסיטונאים גדולים על מחירי קניה מהחקלאי ופרסומם באופן לא מזהה ע"י משרד החקלאות.
טיפול בפרקטיקות מסחר לא הוגנות בקנייה מחקלאים באמצעות אמנה וולונטרית או רגולציה כפי שקיים באירופה ובמדינות נוספות (17 עמ')
|
ארז אוסמן
●
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
|
||
|
|
+תקציב ועדת הבחירות המרכזית זינק ל-80 מלש"ח
23:48 21/06/23 | איציק וולף | לרשימה המלאה
עו"ד עדס. אגף טכנולוגיות במקום איש מיחשוב אחד [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
חברי הוועדה תהו במהלך הדיון על הקפיצה הגדולה בתקצוב בין השנים, ובוועדת הבחירות הסבירו כי הגידול נובע בעיקר ממערכת מחשוב חדשה במקום זו שהותקנה ב-2001
עו"ד עדס. אגף טכנולוגיות במקום איש מיחשוב אחד [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
+הכנסת דחתה הצעות חוק לאיסור טיפולי המרה בקטינים
18:50 21/06/23 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
להב הרצנו. הצעתו נדחתה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
עמדת הממשלה: חוקי המשמעת הקיימים כבר מטפלים בהתנהגות בלתי הולמת של אנשי מקצוע והכנסת עבירות ספציפיות נוספות עלולה להפריע לאכיפתן ▪ נתניהו הצטאף לעמדת לפיד ומיכאלי וגינה את דברי ח"כ פינדרוס נגד תנועת הלהט"ב
להב הרצנו. הצעתו נדחתה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+ועדת חו"ב קיבלה עדכון מודיעיני-מבצעי בעקבות ההסלמה ביו"ש
15:52 21/06/23 | עידן יוסף
ועדת החוץ והביטחון קיימה (ד') דיון חסוי בו קיבלו חברי הוועדה עדכון מודיעיני-מבצעי בעקבות ההסלמה ביו"ש, בדגש על צפון השומרון. גורם בכיר במטה לביטחון לאומי עדכן את חברי הוועדה בהחלטות ודירקטיבת הדרג המדיני לצה"ל ומערכת הביטחון לגבי המערכה מול הטרור בכלל, ובגזרה בפרט.
חברי הוועדה שמעו מגורם מודיעיני בשב"כ את ניתוח הגורמים הפעילים, האירועים והמגמות, בדגש על צפון השומרון.הם שמעו סקירה מגורם מבצעים בשב"כ על פעילות הסיכול אשר מתבצעת לאורך ולרוחב הגזרה באופן יום יומי, ועל האתגרים העולים אל מול פעילות זו.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, סיכם ואמר כי הוועדה תעקוב אחר החלטות הדרג המדיני והנחיותיו למערכת הביטחון לשינוי המגמה של העת האחרונה.
חברי הוועדה שמעו מגורם מודיעיני בשב"כ את ניתוח הגורמים הפעילים, האירועים והמגמות, בדגש על צפון השומרון.הם שמעו סקירה מגורם מבצעים בשב"כ על פעילות הסיכול אשר מתבצעת לאורך ולרוחב הגזרה באופן יום יומי, ועל האתגרים העולים אל מול פעילות זו.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, סיכם ואמר כי הוועדה תעקוב אחר החלטות הדרג המדיני והנחיותיו למערכת הביטחון לשינוי המגמה של העת האחרונה.
+בטרומית: תורחב סמכות קצין ממונה בקביעת תנאים לשחרור בערבות של עצורים
15:42 21/06/23 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון - החמרת תנאי שחרור בערובה), התשפ"ג-2023 של ח"כ אליהו רביבו. בהצעה תמכו 41 חברי כנסת, אל מול 10 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה להרחיב את סמכותו של קצין ממונה לקבוע תנאים לשחרור בערבות של עצורים, וזאת באמצעות הארכת תקופות הזמן לקביעת תנאים שונים ובהם: איסור הכניסה לאזור גאוגרפי, ליישוב או למקום בארץ; קיום קשר או פגישה; חובת שהייה באזור גאוגרפי וחובת שהייה במקום מגורים.
מוצע בה להרחיב את סמכותו של קצין ממונה לקבוע תנאים לשחרור בערבות של עצורים, וזאת באמצעות הארכת תקופות הזמן לקביעת תנאים שונים ובהם: איסור הכניסה לאזור גאוגרפי, ליישוב או למקום בארץ; קיום קשר או פגישה; חובת שהייה באזור גאוגרפי וחובת שהייה במקום מגורים.
+ענישת מינימום וחזקת מודעות: כך ייראה "חוק הפרוטקשן"
14:47 21/06/23 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
קרויזר. יוזם הצעת החוק [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
הנוסח החדש נועד לתת מענה לפנים המשתנות של תופעת דמי החסות, שלעיתים נעדרת איום מפורש מצד יואב ▪ הסנגוריה הציבורית: "קשיים ניכרים בכל הקשור לעקרון החוקיות והמודעות בפלילים. ביסוס עבירה חדשה על חשש ערטילאי כללי - כר פורה להפללת יתר"
קרויזר. יוזם הצעת החוק [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
+אושר בטרומית: הגבלת שכר טירחת עורך דין בגין טיפול בתביעה לפי חוק הנכים
12:30 21/06/23 | מירב ארד
מליאת הכנסת אישרה (יום ד') בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ מיכאל ביטון הקובעת שכר טירחה מרבי שעורך דין רשאי לגבות בעד טיפול בתביעה לפי חוק הנכים. שכר טירחת עורכי דין יוגבל ל-500 ש"ח בעד פתיחת תיק ועד 8% מסך מהתגמולים לתקופה של 5 שנים או מהמענק. בהצעה תמכו 30 חברי כנסת ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| ועדת המשנה לקידום החקלאות: להקים שוק סיטונאי בישראל |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

