רוטמן: ההצבעה על עילת הסבירות - השבוע

יו"ר הוועדה רוטמן הקדיש את דברי הפתיחה שלו לציטוטים מהעבר של השופטים סולברג, גרוניס, ארבל ופרוקצ'יה ביחס לעילת הסבירות: "סבירותה המהותית של החלטה מנהלית-מקצועית, תיבחן כמוצא אחרון; לא כדרך המלך… ‘העדר מומחיות; חזקת התקינות המנהלית; מיצוי עילות הביקורת המסורתיות – כל אלו מחייבים כי בית המשפט לא יפנה אל הסבירות המהותית אלא כאשר כלו כל הקיצין" (סולברג).

"חסרונה הגדול של עילת הסבירות ברמת ההפשטה הגבוהה שלה, שהיא מעצימה את שיקול הדעת השיפוטי וממילא מגדילה את אי־הוודאות המשפטית״ (גרוניס).

"הקשיים שמעלה חברי, השופט גרוניס, בחוות דעתו אכן יש בהם ממש, אולם כפי שמציינת גם חברתי, השופטת פרוקצ'יה, פתרונם אינו על דרך של הימנעות מוחלטת או כמעט מוחלטת משימוש בעילת הסבירות אלא על דרך של זהירות רבה שמחויב בה בית המשפט בהפעילו את הביקורת השיפוטית ותוך שהוא מקפיד על ריסון מירבי" (ארבל).

"אין צריך לומר, כי קיומה של עילת הסבירות, כמו שאר עילות הביקורת השיפוטית על הרשות הציבורית, מחייבת הקפדה מירבית על דרך יישומה הלכה למעשה. נכון הדבר, כי בהיותה של עילה זו רחבה ובעלת רמת הפשטה גבוהה קיים חשש כי הפעלתה במקרה הפרטני, אם תיעשה בלא ריסון ראוי וזהירות מספקת, עלולה להביא לפלישת בית המשפט לשטחים לא לו, שמעבר לתחום המשפט, שבהם אין הוא אמור לפעול. החשש שמא בית המשפט יעמיד את שיקול דעתו "הסביר" במקום שיקול דעתה "הבלתי סביר" של הרשות המינהלית, ויכנס לנעליה בהפעלת הסמכות הנתונה, אינו חשש בעלמא, ואין להתעלם ממנו״ (פרוקצ׳יה).

ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "אנחנו דנים היום באופן לא סביר ביחס לזמן או למקום, כשיש מבצע בג'נין, כשהתותחים רועמים המוזות שותקות ועם כל הכבוד ל"יצירת המופת" שלך להרס הדמוקרטיה, עילת הכוחנות והשררה - פירושה ריכוז כוח בלתי סביר בידי הממשלה. צמצום עילת הסבירות למינויים פירושו מתן פתח לשחיתות והשאלה אם זה נראה לכם סביר. חלילה אם תעבור, מה יהיה עם שומרי הסף, מה יקרה לגורם המרסן, לשקיפות. לאינטרס הציבורי זה דיון על הצביון הדמוקרטי של ישראל ואתם צריכים להתבייש שאתם מעלים זאת כהצעת חוק".

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "פניתי אליך לפני כשעה לדחות את הדיון שקבוע היום באמצעו של מבצע צבאי. אי-ההיענות שלך מעידה הרבה על הלך הרוח של הקואליציה והשימוש הצבוע בסיסמאות שלכם על אחדות". עוד אמר: "ההצעה מבטלת את עילת הסבירות ביחס להחלטות ממשלה והמשמעות שלה היא שבהחלטות הדרג הפוליטי של הממשלה והשרים אין חובת שיקולי סבירות.

"הצעת החוק נוגעת בעיקר לאופן שיקול הדעת של הרשות המבצעת. לכן, או שתגיע כהצעת חוק ממשלתית שגורמי המשרדים השונים יוכלו לחוות דעתם, כי אני מזכיר שהחלטת ועדת השרים היא פומבית, או שתובא במסלול פרטי עם הליך טרומי. ההצעה כמו שהיא מנוסחת עכשיו היא הצעה לביטול עילת הסבירות בהחלטות דרג נבחר. אין מה להשוות ביקורת שיפוטית על החלטות הכנסת, שם יש פרוצדורה. חוקים לא מתקבלים בהחלטות של אדם אחד. אתם מבקשים למנוע הליכים סדורים של חקיקה, ולקבוע שאי אפשר לבקר אפילו החלטה ששר קיבל לבדו, לפעמים בפרוצדורה מהירה. אתם לא מסייגים אפילו להחלטות שמתקבלות בשגרה. מי שחושב שזה ייעצר בעילת הסבירות טועה. אין הבחנה בין עילה זו לשורה ארוכה של עילות מינהליות שהן יציר כפי הפסיקה. הטענה הכי מגוחכת היא טענת הוודאות המשפטית כשזה הפוך- ברגע שתבטלו את עילת הסבירות תתמוטט הוודאות המשפטית כי השר ימשוך החלטות ברגע".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אני רוצה לחזק את כוחות הביטחון שנמצאים בג'נין ולתמוה על המשך הדיונים כאילו כלום לא קרה. המפלגות הגדולות באופוזיציה נותנות גב מלא כי בימים אלה אין קואליציה ואופוזיציה, אז מה הלחץ והדהרה? זה לא יום מתאים לדיון כזה".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "קיום הדיון ביום כזה הוא עוד תמונת מראה להתנהלות הקואליציה. צריך להפסיק לקרוא לזה עילת הסבירות- מדובר על שחרור הדרג הפוליטי מביקורת על קבלת ההחלטות. אני פונה ליועמ"ש הוועדה והכנסת: יש פרסומים שהולכים לרכך את החוק ולא ראיתי שום דבר על השולחן. זו לא הצעה מטעם הוועדה אלא מטעם הממשלה ולכן יש בכך מרמה והונאה. אני דורש חוות דעת של הייעוץ המשפטי לכך. לדעתי אין סמכות לוועדה לעשות זאת ויש לבחון אם ההליך ראוי".

עו"ד ד"ר גור בליי יועמ"ש הוועדה התייחס לטענות חברי האופוזיציה: "הייתה פנייה של ח"כ קריב ברוח הדברים שנאמרו ויצאה תשובה של יועמ"ש הכנסת אליו אתמול, על-רקע הטענות של ח"כ קריב שלא מתאים שתהיה הצעת חוק מטעם הוועדה – היועצת המשפטית לכנסת לא מצאה מקום להתערב בהליך החקיקה ובחקיקת החוק כהצעת חוק מטעם ועדה.

"לגוף הדברים, אני חוזר על הקושי שאנחנו רואים בהחרגה של קטגוריות שלמות של מקבלי החלטות מביקורת על יסוד עילת הסבירות וחשש שזה ייתן בסיטואציות מסוימות פטור, מעין חלל ריק של ביקורת שיפוטית בנושאים מסוימים, להעניק פטור דה-פקטו לדרג הנבחר מחובת הסבירות. לכן, אנחנו חוזרים על הצעתנו לבחון במקום החרגה גורפת של מקבלי החלטות מסוימים מעילת הסבירות, לבחון איזה סוגי החלטה מתאים ליצור החרגה כזאת.

"צריך גם לקחת בחשבון שהביקורת שמתחו חלק מהשופטים על עילת הסבירות עדיין לא מצביע על כך שהיו תומכים בהגבלה גורפת חקיקתית. יכול להיות ויכוח על רוחב של עילה מסוימת ולתמוך בצמצומה בדרך פסיקתית. כך למשל גם הנשיא גרוניס שאליו התייחס יו"ר הוועדה עשה שימוש במקרים חריגים בעילת הסבירות לביטול החלטת שר".

היו"ר ח"כ רוטמן: "אצטרף לכל מי שמצטער על החקיקה. הלוואי שהיה לנו בית משפט שלא צריך להגבילו כי הוא משתמש בחוסר סבירות רק כשהיא קיצונית אבל זה לא כך. אנחנו לא מחוקקים, לא כי גדעון סער תומך בזה או כי לפיד תומך בזה או כי יואב דותן תומך בזה, למרות שהם תומכים בזה, או כי זה מופיע במתווה הנשיא. אנחנו עושים את זה כי אנחנו חושבים שה נכון וזה מה שהבטחנו לבוחרים שלנו. אני מחוקק כי זה הדבר הנכון והדמוקרטי לעשות. למרות ההתנגדות בפוזיציה, זה לא מוריד את הרצון או הצורך לחוקק.

"יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה. זה מה שאמרו לנו ג'ון סטיוארט מיל ואדמונד ברק - אם הציבור בחר בהם, הם אלה שנבחרו".

עו"ד ד"ר בליי סקר את נתוני העתירות לבג"ץ בעניין עילת הסבירות: לאור הבקשה לנתונים, פנינו למחלקת הבג"צים וקיבלנו מהם את רשימת העתירות שמופיעות אצלם כעתירות שהתקבלו. כמובן שזה לא נותן תשובה מספרית מדויקת ויכולות להיות סטיות לכאן או לכאן אבל זה נותן הערכה גסה. מבדיקה שערכנו ביחד עם משרד המשפטים עולה כי בערך 200 עתירות בעשר שנים שהתקבלו עם צו מוחלט, מתוכן בערך ב-50, כלומר: חמש מדי שנה נעשה שימוש בעילת הסבירות לרוב יחד עם עילות אחרות. ביחס לדרג הנבחר – כ-25 עתירות בהערכה נדיבה. זה אומר בממוצע 2.5 עתירות בשנה שהתקבלו שבהרבה מהן היו עילות נוספות.

"הבדיקה הזאת לא כוללת את השימוש בסבירות בבית המשפט לעניינים מנהליים, אבל גם אם היו נושאים שהועברו לבית המשפט לעניינים מנהליים, הדברים הגדולים, ובפרט שבשליטת הדרג הנבחר, כן נשארו בבג"ץ ולכן זה נותן תמונה מסוימת.

"גם אם לא מקבלים את ההצעה שלנו של ללכת במתווה הפשרה ולהגביל לסוגי החלטות מסוימות והוועדה נשארת עם המודל הקיים - אפשר לתת לפחות מענה מסוים לחלק מהקשיים שהעלנו כמו לקבוע הוראה שאומרת שהעובדה שלא מחילים את עילת הסבירות לא אומרת שאין צורך לפעול בחובת הסבירות. כלומר, שתהיה אפשרות לומר שיש חוסר סבירות גם אם בית משפט לא יכול לפסול את ההחלטה.

"בנוסף, אפשר להחריג מההסדר אי-סבירות תהליכית שאינה מושא הביקורת של השופט סולברג ולהבנתי גם אינה המוקד של יו"ר הוועדה. בלא מעט מקרים מתייחסים לסבירות תהליך קבלת ההחלטות ולא לאיזון בסוף. אם לא מחריגים – אז יכולה להיות פגיעה ביכולת של בית המשפט לבקר את הליך קבלת ההחלטה, גם אם זו לא כוונת יו"ר הוועדה. כמו-כן, אנחנו חוזרים על הצעתנו להחריג החלטות של ממשלת מעבר- פעמים רבות הסבירות היא העילה היחידה בה ניתן לבקר ממשלת מעבר וגם להחריג החלטות פרטניות אשר לא תמיד ניתן לתת להן מענה באמצעות עילת המידתיות, למשל, כשמדובר בפגיעה באינטרס ולא בזכות של אדם".

ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד): "ראש הממשלה של ישראל לא מנהל את המבצע בעזה, הוא יושב כאן. שמחה רוטמן הוא ראש הממשלה כי ברגעים אלו כשאנחנו מחזקים את חיילי צה"ל בג'נין, הצענו לקואליציה לסייע במה שאפשר כדי שהשרים יתפנו לנהל את המבצע. אבל על שמחה זה לא מקובל והוא התעקש לנהל את הוועדה במקביל למבצע ושיא החוצפה הוא שהם אומרים למארגני המחאה לא למחות כי יש מבצע. תנחומי ראש הממשלה נתניהו שבזמן שהמדינה ברובה מגבה אותך במבצע, ראש הממשלה רוטמן לא נותן את הגיבוי".

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "שער דולר הגיע הבוקר ל-3.72 ומשלים פיחות של 6 שקל. כל המדדים אדומים כמו בכל התקופה האחרונה. תיקי הנכסים של הפנסיות איבדו רק רבעון הראשון של השנה 15 מיליארד שקל וההשקעות בהייטק ירדו ב-68%".

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "אני מבהירה שמכל הרפורמה לא נשאר דבר למעט מה שהציע גדעון סער, למרות שמחק את זה. אני לא מעוניינת שהסבירות תחול על נבחרי ציבור אלא רק על שרים וח"כים. מדובר על כך שבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לא מתערב בהחלטת ממשלה חוקית מהשיקול שאינה סבירה כי הוא לא יודע יותר טוב מאתנו מה סביר או לא. תסמכו עליי שהוא ימצא את הדרך להזכיר לכולם שהוא הריבון והמושל ולזלזל בעם ובנבחריו גם בדרכים אחרות כמו איזון או מדתיות".

ח"כ אריאל קלנר (הליכוד): "ציפיתי לדיון קצת יותר ענייני על "חוק שופט העליון סולברג, אך לאור הזעקות נגד השופטים ע"י תומכי ה"דמוקרטיה" למדתי שגם שופטים אינם מקודשים. אין לבית המשפט יתרון בנושא חוסר הסבירות שהתפתחה לנורמת על".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה): "אם עילת הסבירות תתבטל, יהיה מקום רב יותר להחלטות מושחתות. בנוסף, צמצום הביקורת השיפוטית יקטין את צורך הממשלה לנהוג בסבירות, משל בג"ץ עוטף עזה. עילת הסבירות קשורה הדוקות לשחיתות במינויים בשירות הציבורי. כבר עכשיו יש פגיעה כשהשרה למעמד האישה פיטרה את עו"ד רזין והמגמות הללו הן עוד לפני ביטול עילת הסבירות. רואים את הצניחה בהשקעות והביטול יביא לחורבן כלכלי ממשי. כלכלה ורווחה חד הם והפגיעה תהיה גם במעמד הביניים".

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "לממשלה יש קו אחד ברור שהיא מתמידה בו - כל פעם שיש אירוע שלא מצליחים להתגבר עליו משנים את החוק. אם לא מצליחים למנות את דרעי, משנים את החוק. אם רוצים למנות ראש עיר ממונה על-ידי שר הפנים, או לפטר את היועמ"שית - משנים את החוק ואז נחוקק את חוק הסבירות או אי-הסבירות- ממשלת שינוי החוקים כדי שיוכלו לעשות כל העולה על רוחם. זה חוק לא דמוקרטי שלא יעבור".

ח"כ אפרת רייטן (העבודה): "אני רואה את הניסיון בתקשורת לגמד את מעשה החקיקה הזה. כך גימדו בפולין את הורדת גיל הפרישה לשופטים ומזכירה איך זה נגמר. זו בדיוק שיטת הסלאמי. אתם באים לקשור את ידי הרשות השופטת, למרות שאתם יודעים את הפער העצום בין זה לבין עמדת השופט סולברג. על הכנסת לקבוע אוסף כללים ועקרונות מסודרים כמו חוק יסוד החקיקה במקרה בו מוציאים את עילת הסבירות החוצה".

ח"כ דבי ביטון (יש עתיד): "אני מחזקת את ידי כוחות הביטחון, הדבר הראשון שעשיתי הוא לסדר את הממ"ד ואתם יושבים פה כאילו כלום. היה ראוי לעצור את הדיון לפחות היום".

ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "שר התקשורת הודיע שהחקיקה תאפשר סוף-סוף להיפטר מהיועמ"שית ולמנות מינויים במדינה. רואים חקיקה כמו חוק הרבנות הראשית, או כמו חוק טבריה כולם מקודמים עבור אותה מפלגה, הציבור נקעה נפשו מהחקיקה המושחתת הזו".

ח"כ רון כץ (יש עתיד): "אני שולח חיזוקים לכוחות הביטחון. אתם רוצים להיות מעל לחוק ולא מוכנים שתהיה מידה כלשהי של פיקוח. ברור שהדבר הראשון אחרי החוק הוא פיטורי היועמ"שית ואחריה הנגיד. כל יום אתם רוצים לערוף ראש של בכיר אחר במגזר הציבורי ואחרי החוק הזה גם תוכלו לעשות את זה".

ח"כ משה סעדה (הליכוד): "עילת הסבירות נתונה במחלוקת, אבל אתם באופוזיציה לוקחים את זה ממקום אקדמי משפטי לשנאה פילוג והסתה. בפלגנות הזו, המטרה מקדשת את האמצעים שלכם ואין לכם בעיה להפיל את כל החברה ולשסות כדי להפיל ממשלה. הוא ציטט ממאמר של פרופ' קרמניצר לפיו יש מקרים בהם הפרת החוק ראויה להגנה ואמר- עד לאן אתם רוצים להגיע ולקחת את המדינה בת ערובה?. הציבור רואה אתכם ולכן מדיר רגלו מההפגנות והחוק בעזרת השם יעבור".

ח"כ מיכל שיר (יש עתיד) "מה בוער לכם, מה בהול ודחוף באמצע החופש הגדול, באמצע מבצע צבאי, אגו? הגברים שבגברים למרות המחאה, הכאוס, יוקר המחיה והמבצע הצבאי? שיידעו הלוחמים בשטח שהממשלה הזו בזה להם והכנסת מנותקת מהם. יש לכם קווים של ממשלה אנטי ציונית הפועלת נגד אזרחיה, חייליה ונגד כל דבר המייצר חוסן. זה לא רק ביטול עילת הסבירות אלא ביטול לשכת עוה"ד ועוד. הציבור לא שוכח ולא יסלח לכם".

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): "הבן שלי נאבק בטרור יחד עם אלפי ישראלים פטריוטיים והבעיה שלנו היא שכל היושבים סביב השולחן סבורים שהם מבצעים את הטוב ביותר. ח"כ סעדה דמע דמעות תנין כשביכה את העובדה שיש כאן מאבק ומי שפתח את המהומה הוא אתם. במשטר דמוקרטי הרשות המבצעת אינה כל יכולה וללא בקרה. אחת הבקרות היא הבג"ץ. הוחלט שהחלטות חוקתיות תתקבלנה בהסכמה וזה לא מתקיים. משתמשים בעילת הסבירות במסורה. צר לי שהמטרות שלשמן הביטול הזה מתקיים הוא מינויים ופיטורים מושחתים, ואי שוויון בשירות".

ח"כ עידן רול (יש עתיד): "חזקה על ממשלה שלא רוצה ביקורת שיפוטית על עצמה שיש לה מה להסתיר. אתם הולכים לייצר שתי מערכות בזירה הציבורית שכפופות לדינים שונים - מערכת מקצועית ומערכת שרים. זה יוצר חוסר עקביות וכאוס מכוון שישרת אתכם".

עו"ד יוסי חביליו, סגן ראש העיר ירושלים: "לרשות המקומית יש השפעה על האזרח הרבה פעמים יותר מלממשלה. מעבר לכך יש לה שיקול דעת מאוד רחב בנושאים ששווים הרבה מאוד כסף, שזה בפני עצמו פתח לשחיתות. נושאים כמו נדל"ן, מכרזים, הקצאת קרקעות השוות מיליונים כל אלו פתח לשחיתות. כיום עילת הסבירות יוצרת הרתעה מונעת. כשלא תהיה העילה זה יביא לשיטפון שחיתות שיטביע אותנו. ח"כ סעדה אמר שהעילה לא רלוונטית לרוב הציבור אבל זה הפוך ביטולה יפגע דווקא באזרח החלש שרצו לבנות ליד ביה"ס שלו מפעל מזהם. זה יפגע בנשים, בלהט"בים, בערבים. החזקים יסתדרו. ב-1987 עיריית ירושלים הגישה תוכנית לבנית אצטדיון טדי שאושרה בכל מוסדות התכנון. בית"ר ירושלים עברה לשחק בבלומפילד עד שייבנה האצטדיון. השרים פרץ ודרעי לא הסכימו לבנות את האצטדיון ומזל שהוגשה עתירה ע"י ראש העיר המיתולוגי ובית המשפט פסק שזה לא סביר והתוכנית התקדמה ונבנה האצטדיון המפואר טדי".

עו"ד מייק בלס לשעבר המשנה ליועמ"ש הממשלה: "נוסח הצעת החוק לא עומד בסטנדרטים של הוועדה והבית הזה. הוא רזה מאוד. הדבר הראשון הנדרש הוא הגדרה מהי סבירות. על מעט המילים הכתובות כאן ייכתבו אין סוף פסקי דין 'למה התכוון המחוקק' ואנחנו מייצרים אינספור דיונים וערעורים. החקיקה צריכה להיות יותר מהודקת וממוקדת.

"יש עילת סבירות שבית המשפט מתערב בהחלטה ועלתה שאלה מה על השר לשקול. לכן, השאלה מה קורה בשלב הראשון חסרה ואנחנו עוסקים רק בשכבה האחרונה של הביקורת השיפוטית- כאשר אותי מעניין כל התהליך.

"40 שנה אני בייעוץ בתוך ומחוץ למערכת וגדלתי בעולם שכולו תחת עילת הסבירות וההנחיות שייעצתי ליועמ"שים במשרדי ממשלה בנושא הסבירות היו שלא כל עו"ד עוסק בשאלה סביר או לא, אלא רק יועמ"ש המשרד מוסמך לעשות זאת כי זה נתפס כנשק יום הדין. טוב שהוא קיים בארגז. השופט סולברג כשדיבר במאמרו על הסבירות לא היה מחוקק את החוק נוסח המוצע. הוא נתן מספר דוגמאות: בנושא המינויים, בג"ץ מוריס ניסן, אדם טען לחוסר יכולת עבודה ורואים שיש עבודה ומוגשת עתירה בגין מיניו למנכ"ל על אי-אמירת אמת. בית המשפט קובע שכאשר מעשיו של אדם מועמד למנכ"ל מעידים עליו מראש שיש לו נטייה לקדם עצמו גם על חשבון אמירת אמת, אין הוא ראוי להיות נציגם של אחרים כשמדובר בחברה ממשלתית. מינויו למנכ"ל עמידר לקוי באי סבירות קיצונית. בית המשפט לא מצא כלי אחר כדי לפסול בגין אי-אמירת האמת. באזור המינויים לרבות פיטורים- השר פועל כרשות מינהלית. הוא גם נבחר ציבור אך מפעיל סמכות מינהלית. הפסיקה מילאה את הנושא תוכן ואם לוקחים את זה נוצר אזור שבו הבייס הפוליטי ילחץ למינוי מקורבים.

"תחום נוסף - הפגיעה בחירות - נושא של האם שר הביטחון שקל בעת מעצרו של פלוני את כל השיקולים הרלוונטיים ונתן להם איזון ראוי הוא חלק מהסבירות. להוציא את אלמנט הסבירות ממעצר של אדם, מבחן המידתיות קרוב למבחן הסבירות אז אם אתה מוכן שזה יהיה בנזק מול תועלת, למה אתה לא מוכן שזה יהיה באיזון השיקולים? גם האיזון של נזק מול תועלת הוא סובייקטיבי. למה לא תשקול זאת, בעיקר כשעל הפרק להסמיך את השר לביטחון לאומי למעצרים מינהליים ועוד למעלה מעשר קטגוריות. אני מציע להפוך את ברירת המחדל מלבטל את עילת הסבירות על כל החלטות הנבחרים לסוגיות שמפריעות לך. אם תחליט שאין ביקורת שיפוטית על פרס ישראל השמים לא יפלו. אם תחליט שאין ביקורת שיפוטית על מינוי שר שלא אושר בכנסת, אנחנו יודעים איפה אזורי הסיכון".