אלהאם חדיד, תושבת דלית אל כרמל הנאשמת בהזמנת חיסולו של אדם החשוד ברצח בנה, תשוחרר למעצר בית, על אף שהחשש שתנסה להוציא לפועל פעולת נקם לא הוסר לחלוטין. כך קבעה היום (יום ב', 31.5.04) שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה.
נגד חדיד הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לשידול לביצוע רצח. על-פי כתב האישום, פנתה חדיד לאדם בשם אוסאמה ווהבי ושידלה אותו לחסל את עקיל חסון, אף הוא תושב דלית אל כרמל, החשוד כי רצח את בנה של חדיד.
באמצעות עו"ד תמי אולמן טענה חדיד, כי היא אינה מסוכנת לציבור, עברה נקי ומאז ביצוע העבירה ועד למעצרה חלף זמן רב, בו לא פעלה למימוש מזימת החיסול. לפיכך, טענה, יש לשחררה למעצר בית אצל קרובים בכפר בית ג'אן, המרוחק מזירת ההתרחשות בדלית אל כרמל.
בהחלטתה, כותבת השופטת פרוקצ'יה כי העבירות בהן נאשמת חדיד מעוררות חשש ל"מסוכנות". "מדובר", כותבת פרוקצ'יה, "בחשש מפני יצר נקמה בלתי נשלט של אם ששכלה את בנה האהוב במעשה רצח, ואשר על-פי המיוחס לה, היתה נכונה ליזום מעשי רצח של מי שראתה כאחראים לאסון שפקד אותה".
השופטת מוסיפה כי "עבירות שמקורן בלהט יצרים בלתי נשלט, מעלות חשש מובנה להישנות מעשים דומים כאשר מושא הנקמה קיים, ולפיכך קשה לומר בנסיבות אלה כי שחרורה של העוררת בחלופת מעצר הינו נטול סכנה מפני הישנות נסיונות להתנכל לאנשים הנחשדים במעורבות ברצח הבן".
עם זאת, כאמור, החליטה פרוקצ'יה לאפשר את שחרורה של חדיד למעצר בית בתנאים מגבילים בבית ג'אן. את החלטתה מנמקת פרוקצי'ה בכך שבזמן שחלף מאז הזמנת החיסול ועד למעצרה של חדיד, לא עשתה הנאשמת כל צעד נוסף למימוש תוכנית הנקם. חלוף הזמן, כותבת פרוקצ'יה, ממתן את רגש הנקם, ולכך יש להוסיף גם את העובדה שנערכה סולחה בין משפחת הרוצח למשפחת הנרצח.
בש"פ 3943/04 אלהאם חדיד נ' מדינת ישראל
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
