שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה דחתה היום (יום ב', 31.5.04) את בקשת כלל אינווסטמנט האוז לבטל את צו הפירוק שניתן נגדה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לבקשת עו"ד יוסי שגב.
כזכור, לפני כשנה נתן בית המשפט המחוזי פסק דין נגד כלל אינווסטמנט, המחייב את החברה לשלם לשגב סכום הנאמד בלמעלה מ-6 מיליון דולר. [ראו קישור]. בסך הכל חוייבה כלל אינווסטמנט לשלם כ-8.7 מיליון דולר, בעקבות מעילת הענק של מנהל החברה לשעבר אריה גולדין וניסיונה של החברה האם, כלל, להתנער ממחוייבותו לחלק מלקוחותיו ולא להעביר לידיהם את הרווחים מהשקעותיהם.
בעקבות פסק הדין, הגיש עו"ד שגב בקשה לקבלת צו פירוק נגד החברה, בעילת חדלות פרעון וכן מטעמי צדק ויושר, המתייחסים לשיתוק של מוסדות החברה והברחת נכסיה. החברה התנגדה לבקשת הפירוק בטענה שהליך פירוק יגרום לה נזקים בלתי הפיכים, בעת שהיא מצויה בהליכי הסדר עם הבנקים כדי לאפשר את הבראתה ושיקומה. ואולם, בית המשפט נתן צו פירוק לאחר שקבע כי החברה היא אכן חדלת פרעון ונעשו בה פעולות פסולות לריקונה מנכסיה.
החברה ערערה לבית המשפט העליון על צו הפירוק ועל פסק הדין המחייב אותה לשלם את הסכום שנפסק נגדה. כאמור, היום דחתה השופטת פרוקצי'ה את הבקשה לעיכוב צו הפירוק. הנימוק: החברה לא ביקשה את עיכוב ביצועו של פסק הדין הכספי נגדה, ומשזה לא עוכב, עילת חדלות הפרעון עומדת בעינה. פרוקצ'יה התייחסה גם לטענות בדבר שיתוק החברה והברחת נכסיה, וכתבה בהחלטתה כי " לא הובא טעם משכנע על-ידי החברה שיש בו כדי לקעקע, ולו לכאורה, את טעמה של עילת פירוק זו, מה גם כי קיומה של עילה זו לא היה במחלוקת ממשית בין הצדדים".
לפיכך, קבעה פרוקצ'יה כי "באיזון האינטרסים בין עניינה של החברה בעיכוב הליכי הפירוק לבין עניינו של הנושה בקיומם, יש להעדיף בנסיבות הענין את זה של האחרון. עיכובם של הליכי הפירוק בשלב זה עלול להזיק לעניינו הלגיטימי של הנושה לממש תוך זמן סביר את נכסי החברה. בצד אינטרס זה, לא קיים אינטרס נגדי בעל משקל המצדיק הפסקה בהליך כינוס נכסי החברה ומימושם ככל שנותרו לצורך פרעון חובותיה".
ע"א 2589/04, קבוצת גלקסו ואח' נ' י.מ.ש. השקעות בע"מ ואח'
