הארץ גועשת כבר חודשים רבים בגלל השינויים המתבקשים ברשות השופטת ובשלוחותיה בתוככי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. רוב השינויים הם מחויבי המציאות, אבל קידומם המגושם היה כרוך בשגיאות רבות שנעשו על-ידי מובילי השינויים, שהביאו כמעט עד כדי כישלונם. נוצר חוסר מתאם בין הרוב הפרלמנטרי שדגל ברפורמה לבין מוביליה מצד אחד, ולבין - מצד שני - המיעוט הפרלמנטרי שנגרר אחרי גורמים כוחניים, אנטי דמוקרטיים, עתירי ממון וחסרי עכבות, שלא הכירו בממשלה הנבחרת, ומטרת-העל שלהם הייתה הפלתה ומימוש עריצות המיעוט. כוחות אלה הצליחו להחדיר לציבור את התחושה השקרית כאילו הדמוקרטיה בסכנה, בשעה שהם עצמם סיכנו ומסכנים את הדמוקרטיה באמצעות ההפיכה המשטרית/המשפטית, אשר במהלך כ-30 שנים יצרה מציאות שבה לרשות השופטת (כולל שלוחותיה ברשויות האחרות) יש כוח עודף, כאילו הייתה רשות-על, ששתי האחרות כפופות לה. מציאות זו מחייבת תיקון, למען הדמוקרטיה.