עיריית ירושלים עוקפת מזה 12 שנים את חוק חובת מכרזים, באמצעות נוהל לביצוע של פרויקטים משותפים עם גורמים פרטיים עימם היא מתקשרת ללא מכרז. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, דנה כהן-לקח, אשר הורתה שהנוהל יבוטל מ-15.10.23. מספק הדין עולה, כי שר הפנים,
משה ארבל, עשוי להתניע הליך שיכשיר התקשרויות שכאלה ברמה הרוחבית.
סיעת האופוזיציה התעוררות בירושלים והעומד בראשה, אדיר שוורץ, טענו, כי לאורך השנים הועברו בצורה זו עשרות מיליוני שקלים ללא מכרז. כהן-לקח קיבלה (3.8.23) את עתירתם ודחתה את בקשת העירייה לעכב ב-18 חודשים את ביטול הנוהל, אם כי העותרים הבהירו מראש שכוונתם רק להתקשרויות עתידיות ולא לביטולן של אלו שכבר נעשו על פיו.
פקודת העיריות קובעת, כי "לא תתקשר עירייה בחוזה... להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על-פי מכרז פומבי". הפקודה מסמיכה את שר הפנים לקבוע בתקנות אלו התקשרויות יהיו פטורות ממכרז. הללו מעניקות, בין היתר, פטור כאשר מדובר בפעילות משותפת לעירייה ולמלכ"ר שהיא מחזיקה לפחות ב-40% מהונו או מהיכולת למנות 40% מחברי הגוף המנהל שלו, ובתנאי שהמלכ"ר מממן לפחות מחצית מהפעילות. פטור זה (לעיריות) מצומצם מן הפטור הניתן למשרדי ממשלה במיזמים משותפים לצרכים ציבוריים.
נוהל מיזמים משותפים של עיריית ירושלים מאפשר התקשרות ללא מכרז עם "צד נוסף שמשקיע במיזם לכל הפחות 50% מעלותו", והוא מסתמך על הפטור שניתן למשרדי ממשלה - ולא על זה שניתן לעיריות. עוד קובע הנוהל, כי מדובר בפעילות לצרכים ציבוריים ("חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט, עלייה, מחקר או כל מטרה דומה אחרת" בתחומי ירושלים) וכי התאגיד החיצוני יממן לפחות מחצית מהפעילות.
כהן-לקח קובעת, כי הנוהל בלתי חוקי משום שהוא מסתמך כאמור על תקנות הפטור של משרדי הממשלה ולא של העיריות, וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון - הן לגבי היכולת להסתמך על הפטור הממשלתי והן לגבי החובה לפרש בצורה מצמצמת את הפטורים ממכרזים. מסקנה זו אף מתחדדת לנוכח העובדה, שהנוהל קובע תנאים שונים מאלו הקבועים בפטור שניתן לעיריות.
כהן-לקח דוחה את טענותיה של העירייה לגבי סמכותה ליצור נוהל שכזה. אין לה סמכות כללית למלא את תפקידיה יחד עם גורמים אחרים, שכן קביעה שכזאת תרוקן מתוכן את חובת המכרזים. אין המדובר בביצוע עצמי של העירייה הפטור ממכרז, כשם שאין המדובר בהחלת פטורים קיימים העוסקים בנקודות מתוחמות בלבד. אין בסיס לטענה שהנוהל אושר בפסקי דין קודמים, והעובדה שמשרד הפנים לא העיר לגביו אינה אומרת דבר לגבי תקינותו.
ארבל שוקל פטור רוחבי
כהן-לקח מדגישה: "העירייה אינה מוסמכת ליצור בנוהל מטעמה חריג או פטור מחובת מכרז יש מאין. קיום התקשרויות לפי נוהל מיזמים משותפים ללא מכרז, על-אף העדר חריג בדין או פטור מתאים בתקנות העיריות, מנוגד לדיני המכרזים של הרשויות המקומיות.
"בהמשך לכך, אוסיף את המובן מאליו: העירייה בהיותה רשות מינהלית, רשאית לפעול רק מכוח הסמכה בחוק, והיא כפופה למגבלות הדין. אף אם עיריית ירושלים משוכנעת כי התקשרויותיה בפרויקטים משותפים עם גופים פרטיים יועילו לתושבי העיר ירושלים, ואפילו אם העירייה סבורה כי הנוהל יעיל יותר מעריכת מכרז פומבי, העירייה אינה מוסמכת ליצור בעצמה חריגים או פטורים מחובת מכרז במסגרת נוהל מטעמה, והיא מחויבת לפעול במסגרת הדין".
בדיון בעתירה שהתקיים בחודש שעבר הציגה העירייה מכתב של ארבל למנכ"ל משרדו, רונן פרץ, ובו נאמר כי בכוונתו לקדם עבור העיריות פטור ממכרז בהתקשרויות עם גורמים חיצוניים, בדומה לזה שכאמור ניתן למשרדי הממשלה. ארבל ציין, כי בכוונתו לעשות זאת "לאחר עבודת מטה מקצועית ומשפטית בנושא שתבחן את הצורך בתיקון ואת תנאיו המדויקים" וביקש מפרץ לקדם את הנושא. כהן-לקח קבעה, כי אין בכך הצדקה לעכב את ביטול הנוהל עד להכרעתו של ארבל, שלא ברור מתי תיפול ומה יהיה אופיה.
לבסוף מותחת כהן-לקח ביקורת על התנהלותה המהותית והדיונית של העירייה, אשר עמדה על ניהול התיק עד תומו למרות הפסיקה הברורה בנושא. היא גם ביקשה לצרף את משרד הפנים - ואז, כאשר עמדתו לא תמכה בה, ביקשה למחוק אותו מן התיק. העירייה חויבה בהוצאות של 30,000 שקל להתעוררות בירושלים ושל 15,000 שקל למשרד הפנים. את התעוררות בירושלים ייצג עו"ד מתן גוטמן, את העירייה ייצגו עוה"ד אשר עמרם, דוד הלפר ומאיר נקי, ואת משרד הפנים - עו"ד יואל פוגלמן.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
