שופט בית המשפט העליון,
עופר גרוסקופף, דחה (20.8.23) עתירה של תנועת הימין רגבים נגד מדיניות האכיפה של דיני התכנון והבנייה על פלשתינים בשטח C שביהודה ושומרון, המצוי בשליטה ישראלית מלאה. גרוסקופף קיבל את עמדת המדינה - כולל של הממשלה הנוכחית - ולפיה אין מקום להתערבות במדיניות וביישומה.
הדיון נגע ליישומו של חוק התכנון הירדני משנת 1966, שעודנו בתוקף ביו"ש. כאשר מתגלה בנייה בלתי חוקית, מוציאים צה"ל והמינהל האזרחי צו הפסקת עבודה, בעקבותיו מתנהל דיון העשוי להוביל לצו הריסה. לאחר הוצאת צו הריסה, מוקצבים לבעלים 15 יום לבקש היתר להמשך השימוש בקרקע, ובקשה כזו מעכבת את ההריסה עד להכרעה בה.
בשנת 2016 גובש נוהל המרחיב את מנעד המקרים בהם יוקפאו הליכי האכיפה. בעקבות עתירה קודמת של רגבים, פורסם עידכון לנוהל בינואר 2022. כעת נקבע, כי האכיפה תוקפא גם כאשר נקלטת בקשה להסדרת הבנייה הבלתי-חוקית (אפילו אם זו מוגשת לאחר 15 הימים הקבועים בחוק) וגם כאשר מוגש ערר על דחיית בקשה להיתר. רגבים טענה, כי הוספת שני המקרים הללו נעשתה בחריגה בסמכות, שכן החוק הירדני מאפשר הקפאה רק אם מוגשת בקשה עד 15 יום מהוצאת צו ההריסה.
הדיון האחרון בעתירה התקיים במאי השנה, תחת הממשלה הנוכחית, בה על המינהל האזרחי מופקד השר
בצלאל סמוטריץ' - שהיה ממקימי רגבים ומנהל הפעולות שלה. רגבים טענה, כי המדיניות הנוכחית מובילה להמשך עבריינות הבנייה המשתוללת בשטח C. גם בדיון זה חזרה המדינה (משרד הביטחון, פיקוד המרכז והמינהל האזרחי) על העמדה לפיה יש לדחות את העתירה. גרוסקופף קיבל עמדה זו בקובעו, כי אין עילה להתערבות במדיניות.
תחילה קובע גרוסקופף, כי משמעותו של הסעיף בחוק הירדני אינה שזהו המקרה היחיד בו ניתן להקפיא את הליכי האכיפה. לשונו אינה מלמדת שמדובר בהסדר שלילי (דהיינו: כזה המונע מהלכים שאינם מנויים בו), שכן החוק עוסק בהליכי תכנון ולא באכיפה, ובמוקד אותו סעיף עומדות סמכויות הוועדה. ברמה רחבה יותר, המדיניות בה מדובר הטיפול בהפרות בנייה שקיימת אפשרות להסדיר אותן, ובהקשר כזה - יכולה הרשות המינהלית להרחיב את פעולותיה ולקבוע את סדר יישומן גם מעבר לקבוע בחוק עצמו.
עוד טענה רגבים, כי המדיניות הנוכחית אינה סבירה - אך גם טענה זו נדחתה (גרוסקופף מעיר, כי מאחר שמדובר בצעדים מינהליים של צה"ל והמינהל האזרחי ולא בהחלטה של שר הביטחון - עילת הסבירות עודנה קיימת). גרוסקופף מזכיר, כי לרשויות האכיפה יש שיקול דעת רחב במימוש סמכויותיהן, וכאן אין מדובר בהתפרקות מחובת האכיפה או בפגם מהותי במימושה. אין צורך בבחינה פרטנית של כל מקרה והמדינה רשאית לקבוע מדיניות עקרונית ולפעול על פיה, מוסיף גרוסקופף. יתרה מזאת: המדיניות הנוכחית קפדנית יותר מזו שעליה התבססה העתירה ונוספו אמצעים להריסות דחופות במקרי הצורך.
הנשיאה
אסתר חיות הוסיפה, כי המדינה לא הציגה לבג"ץ נתונים לגבי מספר בקשות ההיתר שהתקבלו. "חזקה על המשיבים כי יבחנו מעת לעת את המדיניות שהם נוקטים בהקשר זה וייתנו דעתם לנתונים העדכניים שהצטברו בידם לאחר פרסום הנוהל, על-מנת לוודא כי נתונים אלה תומכים במדיניות הנקוטה על ידם", היא מדגישה. השופטת דפנה ברק-ארז הסכימה עם גרוסקופף. את רגבים ייצג עו"ד בועז ארזי, ואת המדינה - עו"ד רועי שויקה.
