קבוצת הנדל"ן של אלדד פרי גלגלה את ההפסדים מפרויקט לפרויקט, כמו בהונאת פירמידה, עד הקריסה הצפויה מראש - שכן מאז הקמתה לא הייתה לה כל היתכנות כלכלית. כך אומרים (23.10.23) נאמני הקבוצה, עוה"ד אודי גינדס וגונן קסטנבאום, בדוח שהגישו לבית המשפט המחוזי מרכז. פרי נרצח ב-2021, שנה לאחר הקריסה, לטענת המדינה - בידי דניאל קדר, שרכש ממנו מספר דירות ולא קיבל אותן.
לדברי הנאמנים, על-מנת לפתות רוכשים - מכרה הקבוצה דירות במחיר בלתי ריאלי. העסקות בוצעו במינוף יקר, באמצעות גורמי מימון חוץ-בנקאיים, ותוך הפרה שיטתית של הוראות חוק המכר שנועדו להגן על כספם של הרוכשים. הפרויקטים נועדו לכישלון, ההפסדים גולגלו ביניהם וכאמור התוצאה הבלתי-נמנעת הייתה קריסה של הקבוצה כולה.
קבוצת אלדד פרי לא שילמה את מחיר הכישלון, שכן היא גבתה "דמי ארגון" רחבי היקף גם במקרה של כישלון, ובזבזה את הכסף על ניהול ראוותני (משרדים יוקרתיים, פרסום חסר גבולות, שימוש במטוסים פרטיים ועוד). את המחיר שילמו אלפי רוכשים, אשר נפלו ברשת השיווק של הקבוצה, והאמינו שהיא מצאה שיטה חסרת תקדים לרכישה חסרת סיכון של דירה בעשרות אחוזים מתחת למחיר השוק. כאשר הקבוצה קרסה, הם לא קיבלו את הדירות וגם נותרו ללא בטחונות כנדרש בחוק.
אלדד פרי היה הרוח החיה בקבוצה, ולצידו עבד מנגנון של מנהלים, עורכי דין ואנשי שיווק, אשר שכנעו אלפי לקוחות, הפיגו את חששותיהם והבטיחו להם שמדובר בקבוצה איתנה ושכספם בטוח. הנכס היחיד שנותר לאחר הקריסה הוא הלקח המר מקבוצה שפעלה במשך שנים במודל עסקי בעייתי ומסוכן, "שילוב מיוחד של פארסה וטרגדיה", שהפך אותה לדוגמה הבולטת של כל העיוותים בתחום קבוצות הרכישה - ממשיכים גינדס וקסטנבאום.
הנאמנים מפרטים את דרך הפעולה של הקבוצה ואנשיה, ואומרים שבפועל היא הייתה יזמית ולא מארגנת קבוצות רכישה כפי שהציגה את עצמה. הם אומרים שיש להטיל אחריות על נושאי המשרה, אשר בין היתר העניקו לעיתים הנחות נוספות, נטלו הלוואות בלא תוכנית פרעון מסודרת ובכל פרויקט גלגלו - בצורה מתוכננת מראש - עד 35 הלוואות מרוכשי דירות.
על בזבוז הכספים בידי הקבוצה אומרים גינדס וקסטנבאום, כי היא השקיעה בפרסום עשרות מיליוני שקלים - הרבה יותר מחברות מבוססות בהרבה; העניקה חסויות לקבוצות ספורט; שכרה במרכז עזריאלי משרדי יוקרה ששימשו בעבר את אי.די.בי; ניהלה אירועים גרנדיוזיים לרוכשים, אשר כללו כיבוד ושתייה מכל טוב לצד ידוענים ופוליטיקאים. כל זאת נעשה כדי לשווק פרויקטים שסיכויי מימושם היו קלושים, ותוך שמאז 2016 מתעלמים הדירקטורים ונושאי המשרה מכך שהוצאות הקבוצה עולות על הכנסותיה.
הקבוצה התנהלה ללא ממשל תאגידי, ללא ישיבות דירקטוריון בנושאים מהותיים, עם קבלת החלטות רשלנית וחובבנית, ללא תוכניות עבודה סדורות, ללא עבודת מטה וניתוחים של אנשי מקצוע, ללא פרוטוקולים של ההחלטות ותוך ערבוב בין החברות השונות והעברת כספים ביניהן. כל זאת - בקבוצה שהמחזור שלה הגיע למאות מיליוני שקלים.
גינדס וקסטנבאום נוקבים בשמותיהם של נושאי המשרה המרכזיים לצידו של פרי (שעזבונו מצוי בהליכי פשיטת הרגל ושאותו הם תובעים): לירון פרי, אחיו של אלדד, שהיה מנכ"ל ויועץ משפטי בחלק מן החברות; ליאור ברדוגו, שהיה מנכ"ל חברת פרי נדל"ן ואמר שהיה שותפו של פרי; עו"ד
מור כהן, סמנכ"ל פרי נדל"ן אשר השתמש בתוארו כדי ליצור אמון בקרב הרוכשים וגם ייצג חלק מהם; עו"ד חגי רייכטלר, סמנכ"ל הקבוצה ובפועל היועץ המשפטי שלה; אבי רז, מנהל הכספים של הקבוצה ערב קריסתה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
