עיריית ירושלים לא הסירה עיקול שהטילה על רכבו של אזרח בשל אי-תשלום קנסות חניה, במשך חודשים לאחר שסכום הקנסות שולם במלואו. אתמול (יום ג', 8.6.04) פסק בית המשפט לתביעות קטנות בעיר: העיריה התרשלה, ועליה לפצות את האזרח בגין עוגמת נפש.
רכבו של יוסי ריבלין, תושב כרמי יוסף, עוקל על-ידי עיריית ירושלים בגים אי-תשלום שני דוחות חניה של העיריה. לפני חודשים אחדים, גילה ריבלין לתדהמתו כי על הרכב עדיין מוטל עיקול על-ידי העיריה, למרות שחלפו שבעה חודשים מאז שילם את חובות החניה שלו לעיריה במלואם. החוב, אגב, הסתכם ב-650 ש"ח.
ריבלין פנה לעיריה בדרישה לפעול לביטול העיקול ובדרישה להתנצלות על טיב ה"שירות" שהעניקה לו. מזו לא באה, תבע ריבלין את העיריה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו.
באת-כוח העיריה, עו"ד עדנה קרן-דולב, טענה בבית המשפט כי לעיריה יש 100,000 אזרחים חייבים וכי אין ביכולתה לוודא את ביטול העיקול. לטענתה, היה זה באחריותו של ריבלין עצמו לוודא שהעיריה תסיר את העיקול לאחר ששילם את חובו.
ריבלין הציג לפני השופט אברהם בן-הדור אישור רשמי מהעיריה על תשלום החוב שהתקבל אצלו שבוע לאחר התשלום. ריבלין טען, כי מבירור שערך עם מומחית מחשבים בכירה עולה, שלמחשב לוקח פחות משניה לדווח על תשלום חוב, גם אם מדובר ב-100,000 רשומות.
במהלך הדיון הציע השופט לבאת-כוח העיריה לצאת ולברר מי אחראי לבטל עיקול, ומבירור שערכה התברר כי אכן, האחריות לעשות זאת היא בידי המעקל. "אני לא משוכנע שהשירות של העיריה ישתפר לאחר המשפט, אבל יש תקווה שלפחות הידע המשפטי ישתפר", אמר השופט בן-הדור במהלך הדיון.
בפסק הדין כתב השופט, כי "מאחר והנתבעת לא מילאה את חובתה תוך זמן סביר לאחר ביצוע התשלום לבטל את העיקול, פוסק אני כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 1,300 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע".
ת"ק 2174/04 יוסי ריבלין נ' עיריית ירושלים
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
