עמותת 'רופאים לזכויות אדם' עתרה (יום ג', 8.6.04) לבג"צ נגד נציב שירות בתי הסוהר, בבקשה לחייבו לחקור "תופעת אלימות סוהרים שיטתית" בכלא "השרון", ואם היא קיימת - לנקוט צעדים להפסקתה. העמותה טוענת, כי "חומות הכלא מפרידות בין האסיר לחופש", אך "חומות הכלא אסור להן להפריד בין האסיר לכבודו כאדם".
בחודשים האחרונים, נטען בעתירה, קיבלה "רופאים לזכויות אדם" תלונות רבות של אסירים בכלא "השרון" על הכאה, התעללות והשפלת אסירים על-ידי צוות הכלא. "מתלונות אלו", טוענת העמותה, "עולה לכאורה מדיניות של שימוש בכוח לא סביר, השפלת אסירים כדרך קבע ושימוש בעונשי גוף אשר אינם מותרים על-פי החוק ונהלי השב"ס". 'רופאים לזכויות אדם' מוסיפה כי "מהתלונות הרבות שהתקבלו עולה הרושם כי תופעת האלימות בכלא זה היא שיטתית".
בחודש דצמבר 2003, טוענת העמותה, התקבלו אצלה תלונות של אסירים רבים על אלימות קשה כלפיהם מצד הסוהרים. לטענת האסירים, לאחר תקופה ארוכה של התייחסות משפילה מצוות הסוהרים, הם החליטו על שביתת רעב, במחאה על היחס לו הם זוכים. בעקבות צעד זה, טוענים המתלוננים, ב-13 בדצמבר אשתקד, כ-20 סוהרים מצוידים באלות מגינים וקסדות ריכזו אותם בתוך חדר אחד והחלו להוציאם לחצר אחד אחרי השני, תוך כדי הכאתם.
האסירים, שגוללו את טענותיהם בפני עורכי דין מטעם 'רופאים לזכויות אדם', טענו כי חלקם נכבלו באזיקים במהלך הכאתם, וכי חלקם האחר קיבל איומים כי יבוצעו בהם מעשי סדום. במקרה אחד, נטען בתצהיר שהוגש לבג"צ, אף אויים אסיר כי "יתפרו לו תיק" על-מנת למנוע ממנו את שחרורו הקרוב. במקרה אחר, אסיר שהאריך את שיחת הטלפון שלו בניגוד להוראות, הורד לטענתו בכוח לחדרו של הקצין התורן ושם הוכה קשות.
בתלונה נוספת שהתקבלה לאחרונה בעמותה, סיפר אסיר כי בעקבות חוסר רצונו להתלבש ולרדת לחדר המרפאה הוכו הוא ושלושה אסירים נוספים בחדרו מכות קשות בעודם כבולים באזיקים. האסיר המתלונן איבד את הכרתו בשל מכות ובעיטות הסוהרים בראשו. לטענת האסיר, מנהל הכלא ראה אותו באותו מקרה מוכה חבול וכבול, במהלך סיור באגף בו מוחזק האסיר. "במקום לפעול לחקירת האירועים שהובילו להכאתו הקשה", נטען בעתירה, "הגדיל לעשות מנהל בית הסוהר ואמר לו שפעם הבאה אולי עדיף שילבש חולצה ויחסוך לעצמו את החוויה הקשה אותה עבר".
בעתירה, מתייחסת 'רופאים לזכויות אדם' לפסק הדין הידוע בעניין קטלן נגד שירות בתי הסוהר (בג"צ 355/79). באותו מקרה נפסק, כי לא ניתן להחדיר חוקן לגופו של אסיר נגד רצונו, למטרות חיפוש. בעניין קטלן קבע השופט אהרן ברק, כי לאסיר שמורה הזכות לשלמות גופנית ולהכנה מפני פגיעה בכבודו כאדם. ברק קבע אז כי "כל אדם בישראל נהנה מזכות יסוד לשלמוּת גופנית ולשמירת כבודו כאדם. זכויות אלה כלולות ב'מגילת הזכויות השיפוטית'...".
עוד נקבע שם, כי "הזכות לשלמוּת גופנית וכבוד האדם היא אף זכותו של העצור והאסיר. חומות הכלא אינן מפרידות בין העצור לבין כבוד האדם. משטר החיים בבית-הסוהר מחייב, מעצם טבעו, פּגיעה בחירויות רבות מהן נהנה האדם החופשי... אך אין משטר החיים בבית-הסוהר מחייב שלילת זכותו של העצור לשלמוּת גופו ולהגנה בפני פּגיעה בכבודו כאדם. החופש נשלל מהעצור; צלם האדם לא נלקח ממנו".
העמותה הפנתה את התלונות ליחידה הארצית לחקירת סוהרים, ודרשה לחקור לאלתר את האירועים. לטענת 'רופאים לזכויות אדם', העתירה מוגשת לאחר שכל פניותיה לגורמים הרלוונטיים להשעות את מנהל הכלא ואת הסוהרים המעורבים נדחו.
בג"צ 5392/04 רופאים לזכויות האדם נ' נציב שירות בתי הסוהר
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
