100 מאנשי משמר הכנסת תובעים 56.3 מ"ש

100 מבין 200 אנשי משמר הכנסת תובעים מהכנסת 56.3 מיליון שקל - דהיינו בממוצע למעלה מ-500,000 שקל כל אחד - בטענה שהיא אינה עומדת בחובה להצמיד את תנאי שכרם והעסקתם לאלו של השוטרים. התובעים אומרים, כי יסודה של הפרת חובה זו היא בשתי החלטות פסולות שקיבל ב-2013 וב-2017 יו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, כיום - יו"ר ועדת החוץ והביטחון. התביעה היא גם נגד היו"ר הנוכחי, אמיר אוחנה, כמי שבסמכותו לקבוע את תנאי העסקתם של אנשי המשמר. התביעה הוגשה (17.12.23) לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים.

התובעים אומרים, כי חוק משמר הכנסת קובע שעל אנשיו יחולו תנאי השירות, תנאי הקבלה והחובות החלים על שוטרים. עוד נקבע לאורך השנים, כי הם יהיו זכאים לתוספות הייחודיות של יתר עובדי הכנסת. מאחר שאסור להם להתארגן ולשבות, הכנסת חייבת להתעדכן לגבי תנאי ההעסקה של השוטרים ולהחילם עליהם, אך בפועל היא לא עשתה זאת ורבות מזכויות השוטרים אינן ניתנות להם. הכנסת אף פעלה לשלול מאנשי המשמר תוספות ייחודיות של יתר עובדיה, הם ממשיכים וטוענים.

בשנת 2013 הורה אדלשטיין להקפיא, רק לגבי אנשי המשמר, את התוספות הייחודיות - נטען עוד. בשנת 2016 פנתה קבוצה גדולה של אנשי המשמר לכנסת, וזו הבטיחה לבצע עבודת מטה בנוגע לשכרם. אלא שבפועל העיוות לא תוקן ואף הוחמר, כאשר בשנת 2017 הקפיא אדלשטיין ללא הגבלת זמן את התוספות הייחודיות לאנשי המשמר המשרתים וביטל אותן לגבי מי שיגויסו מאז מרס של אותה שנה.

עוד טוענים התובעים, כי "לאורך כל התקופה, ולמרות הבטחות חוזרות ונשנות, לא הוחלו על אנשי המשמר תנאי השכר הנוהגים שנים במשטרה ובין היתר, לא ניתן להם נופש משפחות, השתתפות בשכר דירה, ביטוחי שיניים ועוד"; חלק מתוספות השוטרים ניתנו לאנשי המשמר באיחור וחלקן לא ניתנו כלל. בשנת 2021 פנתה קבוצת אנשי משמר, ובהם התובעים, אל הכנסת בדרישה לקבל את המגיע להם. לדבריהם, במקום תשובה עניינית דרשה הכנסת לקבל את רשימת הפונים כדי לנקוט נגדם הליך משמעתי בטענה להתארגנות אסורה. מאז לא הייתה למעשה התקדמות, אומרים התובעים.

משמרות ארוכות, ביטול חופשות

התביעה כוללת שורה ארוכה של פרטים על עבודתם ותנאיהם של אנשי משמר הכנסת, שלרוב אינם נחשפים ביניהם:

• "בעת משמרת, בהיותם בעמדה, נאסר על אנשי המשמר להחזיק טלפון נייד, ובמשך כל שעות משמרת הם מנותקים מכל אפשרות תקשורת וגישה

לעניינים אישיים (כולל במקרי חירום) וחלים עליהם כללי התנהגות קפדניים".

• "כל עניין אישי - חופשה, לימודים, אירועים אישיים - כפוף באופן מוחלט לצרכי הכנסת וניתן לבטלם, ללא כל התראה, במקרה הצורך (כפי שאף נעשה בפועל לעיתים תכופות).

• "אנשי המשמר מתחילים משמרת בשעה מסוימת, אך אינם יודעים מתי הם צפויים לסיימה, המשמרות אינן מסתיימות בשעה קבועה, ומשך

יים העבודה עשוי להגיע ל-16 שעות ומעלה רצופות ביום, 36 שעות במהלך סוף השבוע, ולגבי מאבטחי כוח עוז [מאבטחי הח"כים] - 28 שעות רצופות מינימום, בתפקיד כמאבטח צמוד, ובסופי השבוע - 56 שעות".

• "בתקופה שבה התקיימו מחאות נגד הרפורמה המשפטית, אשר נמשכו על פני חודשים ארוכים, מדי סופ"ש, בהשתתפות אלפי מפגינים, נדרשו אנשי המשמר לבצע משמרות רבות בימי שבת, תוך צמצום משמעותי של שעות הפנאי שלהם".

• "אנשי המשמר מחויבים לכשירות מבצעית גבוהה ומתמדת, ולכשירות רפואית. הם עורכים כ-15 אימונים בשנה, לצורך כשירות מבצעית - אימוני ירי, קרב מגע, סימולציות יחידתיות, הדרכת כיבוי אש, הדרכת מד"א, הדרכת נהיגה בטוחה, מבחני כושר, תרגילים עם יחידות נוספות ועוד. כל אימוני הכושר, הסימולציות ואימוני מפקד נעשים מעבר לשעות המשמרת ועל חשבון הזמן הפנוי, בלא שאנשי המשמר מקבלים שכר נוסף לצורך כך (רק אימונים חד-יומיים ודו-יומיים הם על חשבון המשמרת)".

• "כל טקס וכל אירוע של הכנסת דורשים ימים של הכנות ואימונים, ההשתתפות בהם נעשית כענין שבחובה וללא צורך בקבלת הסכמתו של איש המשמר. הדבר אף בא על חשבון זמנו הפרטי של איש המשמר, בתוך כך שהוא מנוע מלשהות עם משפחתו במועדים אלה (למשל, ביום העצמאות וכו')". מדובר ב-30 אירועים קבועים בשנה, כתריסר ביקורים רשמיים ועוד אירועים לפי מדיניות היו"ר או ביוזמת ח"כים.

• מאבטחי מחלקת המשכן עובדים לפחות 16 שעות ביממה בימי הדיונים בכנסת, ולעיתים אף מגיעה המשמרת לאורך של 24 שעות רצופות.

התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד רוסקנה שרון-למדן ושרי אברמוב, וטרם הוגש כתב הגנה.