במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר (א', 13.6.04) בת"א הציגו מוטי בריל, ראש עיריית ערד, ומאיר כהן, ראש עיריית דימונה, את הנוסחה שלהם להיחלצות מן המשבר שבו עריהם נתונות.

ואולם, בניגוד לרשויות מקומיות אחרות בישראל, הפתרון שלהם לא דורש שקל מהממשלה. בניגוד לרשויות המקומיות האחרות בישראל, הדורשות עוד ועוד תקציבים מן הממשלה, יוצאים ראשי ערד ודימונה בדרישה ליישם "צדק חברתי ולא סיוע ממשלתי".

המהלך אותו מבקשים בריל וכהן לקדם הינו חלוקת המועצה האזורית תמר בין ערד ודימונה. המועצה אזורית תמר, שמיליון ו-700 ואלף הדונם שלה מקיפים את ערד ודימונה, גורפת מדי שנה 65 מיליון ש"ח ארנונה ממשאבי האזור.

מלונות ים המלח (ש-53% מעובדיהם הם תושבי ערד), מפעלי ים המלח, פארק המדע תמ"ד (הנמצא בפיתחה של ערד), ואפילו הכור הגרעיני בדימונה - משלמים כולם ארנונה למועצה אזורית תמר.

ראשי הערים של ערד ודימונה אומרים כי לא יתכן שמשאבי האיזור כולו יזרמו למועצה של 1300 תושבים, ומבקשים לשים לאבסורד הזה סוף. ועדה לאיחוד רשויות מטעם משרד הפנים המליצה ביוני 2003 לחלק את תמר בין ערד ודימונה ועתה דורשים ראשי הערים לממש את החלטותיה.

מאיר כהן ראש עיריית דימונה הציב במסיבת העיתונאים אולטימטום לממשלה. "אנו דורשים ממשלת ישראל את פירוקה של המועצה האזורית תמר וחלוקתה בין ערד ודימונה לפי ההחלטות של הועדה של משרד הפנים מיוני 2003. החל מיום ג' הקרוב יעלו ראשי הערים וחלק מעובדיהם על המצדה ויתבצרו שם עד שהצדק יצא לאור".

כהן הוסיף ואמר כי "אנחנו לא מנהלים את המאבק הזה מתוך נחשלות ומסכנות ולא כמאבק בין אשכנזים לספרדים ולא של ערי פיתוח מול הקיבוצים, אלא מתוך דרישה לצדק חברתי. ההורים שלי בנו את מפעל הפוספטים והילדים שלי ושל מוטי לא יכולים להנות מכספי הארנונה שהוא מכניס".

מוטי בריל, ראש עיריית ערד, אמר כי "שר הפנים ביקש ממני להוכיח לו שבמועצה האזורית תמר יש הרבה כסף. השגתי את הנתונים וזה מדהים. עלות שכר מהנדס המועצה האזורית מגיע ל- 736,000 שקל בשנה, והוא גבוה ב-50% מהשכר של מאיר ושלי.

המועצה האזורית מחזירה 12 מליון שקל למפעלים, דבר שעומד בניגוד לחוק. בחינוך התקציב של המועצה מגיעים לאחד עשרה מליון שקל בשנה. הילדים של ערד ודימונה לא פחות טובים ומקבלים הרבה פחות. בסוף 2001 היה למועצה האזורית תמר בפק"מים 41 מליון שקל. זה עוול משווע".