רגב התקפלה: אלה ההבטחות שלא נכנסו לרפורמת צדק תחבורתי

גם הבטחה זו אינה מתוכננת להתקיים, אפילו לא בשלב השני של הרפורמה, שלדברי מנכ"ל משרד התחבורה משה בן-זקן אמורה לצאת לפועל באמצע החציון השני השנה. "הבאנו את המתווה הטוב ביותר - למרות האילוצים התקציביים", הסביר בן-זקן ברמז את הסיבה לגריעת חלקים גדולים מהרפורמה. בהתאם לסיכומים בין משרדי האוצר והתחבורה, ישום השלב השני של הרפורמה מותנה בהעברת כספי מ הנסועה, העברה שאליה מתנגדת לפי שעה השרה רגב.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, שהוזמן אף הוא לנאום, התעלם מאי מימוש ההבטחות, לרבות ההתחייבויות שנמסרו לוועדה. ביטן ירד מן העץ וחזר בו מדרישתו שהאזרחים הוותיקים יהיו פטורים מתשלום כבר בשלב הראשון של הרפורמה, מבלי לתת הסברים לתפנית בעמדתו. לדבריו, "זו לא בעיה לריב עם שרת התחבורה, זה פשוט מאוד אפילו. היא גם רצתה להכליל את האזרחים הוותיקים, אבל לא היה תקציב. הגיע הזמן שלא ישכחו אותם". יצוין, כי גם כאשר נאמר לו אז שאין תקציב מיידי נותר ביטן איתן בהתעקשותו.

ביטן, שבמהלך דיוני הוועדה בנושא הרפורמה לא התעמק בפרטים מלבד בסוגיית האזרחים הוותיקים והשכונות המוחלשות בערים מבוססות, חלק שבחים למשרד הנתון לפיקוח הוועדה: "משרד התחבורה עושה את העבודה הטובה ביותר. הוא משפיע ישירות על האזרח. הרפורמה מצויינת". יו"ר הוועדה, שהוא תושב ראשון לציון, התייחס לעירו ולשלב הכנסתן של השכונות המוחלשות האמורות לשלב השני של הרפורמה, ואמר: "לתושבי שכונת רמת אליהו בראשון לציון, שבה מתגוררים עולי אתיופיה. מגיע בדיוק כמו לתושבי שדרות וירוחם". מה ששכח, או לא ידע ביטן, הוא שבעוד שבשדרות וירוחם ישלמו הנוסעים 49.50 שקלים למינוי חודשי, תושבי רמת אליהו ישלמו 63 שקלים יותר, שהם 112.50 שקלים.

ל"הכשר" טוב מזה לא הייתה יכולה שרת התחבורה לצפות, והחזירה מחמאות בהתאם. "יש לנו הרבה ויכוחים, אבל בסופו של דבר ביטן הוא שותף מלא, ודאג לאזרחים ותיקים".

היא הסבירה כי הסיבה שפטור מתשלום לאזרחים הוותיקים יוכנס רק בשלב השני של הרפורמה היא משום שהם נהנים כבר היום מ-50% הנחה, ומטרת המשרד היא לחולל שינוי תפישה אצל הנוסעים הפוטנציאליים, ולהקנות לצעירים הרגלי נסיעה בתחבורה הציבורית כבר מגיל צעיר.

השרה רגב הסבירה כי השינוי במחיר לא מספיק, והוא חלק ממדיניות החיבוריות והקישוריות המחייבת גם תשתית וכלים. "אנחנו צריכים שאוטובוסים יגיעו בכל 5 דקות בנתיבי תחבורה ציבורית", אמרה רגב. "אם לא תהיה תחבורה ציבורית זמינה ובתדירות גבוהה אנשים לא יעזבו את הרכב. התחבורה הציבורית גם צריכה להיות גמישה - לשנות את שיטת קווי האוטובוס כך שביישובים קטנים תתאפשר יותר נסיעה בהזמנה [ששירות לפי קריאה, ע.י.], במיניבוסים קטנים. לקחת את הקילומטרים לטובת מקומות אחרים". לדבריה, הורתה למנכ"ל משרדה להכין עבורה שבה יפורטו התשומות בקווים חלשים שבהם אין ביקוש, ולהפנות את התשומות למקומות שבהם יש יותר ביקוש.

רגב הבהירה כי אומנם בתקציב המדינה הנוכחי נלחמה על תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית ותשתיות הכבישים, אך התחייבה שמאבקה בתקציב הבא יהיה על תוספות השירות ושיפור שלהן. היא לא הסבירה מדוע סדר העדיפות שלה בנושא הפוך מהצרכים בשטח. זאת למרות סקר מלפני חצי שנה שהציגה רגב עצמה בנאומה, לפיו תעריף הנסיעה אינו חסם ממשי מבחינת הנוסעים להעדיף שימוש בתחבורה הציבורית.

שני נושאים נוספים אליהם התייחסה שרת התחבורה הם המחסור בנהגי אוטובוס ברמדאן. לדבריה, היא מקדמת שילוב של יותר נהגים חרדים ונהגים יוצאי אתיופיה שמנהיגי עדתם פנו אליה בבקשה להקל את רף הקבלה ולבחון אותם בעל-פה לנוכח הקושי שלהם בשפה העברית. כמו-כן התייחסה לביטחון הנהגים וציינה כי תוקם יחידת אבטחה בניידות שיוכלו להגיע לאוטובוסים בהם קורות התרחשויות אלימות.